ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- עשרת ימי תשובה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לכאורה קשה, וכי שכדי להורות תשובה לרבים וליחיד הקב"ה החטיא את ישראל ואת דוד ח"ו?
נראה שחז"ל באו ללמד אותנו כאן רעיון עמוק בענין התשובה, שהיא עבודה ללא גבול ושייכת לכל אדם בכל דרגב שהוא. כי התשובה היא לשוב אל ה', כפי שנאמר בתורה (דברים פרק ל) "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱ-לֹהֶיךָ", ומרומז במילה עצמה תשובה "תשוב – ה' " (בספר התניא), וממילא אין גבול לתשובה כמו שהקב"ה הוא בלי גבול וכמה שנתקרב אליו והיא שייכת אף אצל הצדיקים, כפי שמובא בזהר הקדוש שעתיד הקב"ה "להדרא צדיקיא בתיובתא".
ונראה שזה היה החטא של ישראל ושל דוד ע"ה שחשבו שהשלימו עצמם ואינם זקוקים עוד לתשובה.
ישראל במעמד הר סיני אמרו נעשה ונשמע, אמירה שמתאימה למלאכי השרת, כפי שאמרו חז"ל (שבת דף פח ע"א) "אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע יצתה בת קול ואמרה להן: מי גילה לבני רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו?", ואז הפכו להיות כמלאכים שחיים לעולם, (עבודה זרה דף ה ע"א) "דתניא, רבי יוסי אומר: לא קיבלו ישראל את התורה אלא כדי שלא יהא מלאך המות שולט בהן, שנאמר: (תהלים פב) 'אני אמרתי א-להים אתם ובני עליון כלכם', חבלתם מעשיכם (בחטא העגל) 'אכן כאדם תמותון' ".
ישראל התעלו במעמד הנשגב למדרגה עליונה, וחשבו שהשלימו את יעודם, פטורים מיצר הרע ואין עוד מעלה למעלה ממה שהגיע באותה שעה. וראיה לדבר מהמדרש הבא (דב"ר פרשה ז י) " 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת', מהו 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת'? א"ר יצחק: בשעה שעמדו ישראל על הר סיני ואמרו (שמות כד) 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' אמר הקב"ה: (דברים ה) 'מי יתן והיה לבבם זה להם', שמעו ישראל ושתקו. א"ר יהודה בן לוי: למה"ד לחבר אחד קשה שראה עכנא אחת קשה אמר מי יוכל לחבר את זו אמרו לו ולא את החבר הכל ממך. כך, כיון שאמר הקב"ה 'מי יתן והיה לבבם זה להם' היה להן לומר: רבש"ע! אתה תן. לפיכך אמר משה 'ולא נתן ה' לכם לב לדעת' ".
מדוע לא בקשו לב לדעת? מפני שחשבו שאינם צריכים לכך! לפיכך לקח להם הקב"ה את ההשגות הגדולות שקבלו וראו במעמד הר סיני, ומשה בושש לבא ולרדת מההר, והם הרגישו אבודים מבחינה רוחנית, עד שחטאו בעגל. וכל זה מפני שלא בקשו מהקב"ה לב לדעת לשוב אליו בתשובה נוספת כתשובת הצדיקים.
וכן מצאנו אצל דוד המלך ע"ה, שהייתה לו הרגשה שנצח את יצר הרע ואמר "ולבי חלל בקרבי", ואמרו חז"ל "שהרגו בתענית", וזו הייתה הסיבה לכך שחטא, אמרו חז"ל (סנהדרין דף קז ע"א) "אמר רב יהודה אמר רב: לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל. אמר לפניו: רבונו של עולם, מפני מה אומרים, א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב ואין אומרים א-להי דוד? - אמר: אינהו מינסו לי, ואת לא מינסית לי, אמר לפניו: רבונו של עולם, בחנני ונסני. שנאמר (תהלים כ"ו) 'בחנני ה' ונסני וגו'. אמר: מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך, דלדידהו לא הודעתינהו ואילו אנא קא מודענא לך, דמנסינא לך בדבר ערוה". ואנו יודעים את סוף המעשה שנכשל בחטא עם בת שבע.
יצויין שאין הקב"ה מיחד שמו על הצדיקים בחייהם, וגם האבות לא כונו בשם א-להי אברהם א-להי יצחק וא-להי יעקב בחייהם, ולכן הכתוב אומר "ופחד יצחק", וכפי שפירש רש"י (בראשית פרק לא פסוק מב) " ופחד יצחק - לא רצה לומר א-להי יצחק, שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' א-להי אברהם אביך וא-להי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומר א-להי ואמר ופחד". והסיבה לכך מפני שכל עוד אדם חי הוא צריך להיות בבחינת מהלך מדרגה לדרגה, ולקיים "ואל תאמין בעצמך עד יום מותך", ולכן הקב"ה אינו מייחד שמו עליו, דבר שהיה מורה על כך שהשיג את השלמות. וזאת הייתה הטענה על דוד שבקש שהקב"ה ייחד שמו עליו בחייו, וכיון שבקש להוכיח זאת ואמר "בחנני ה' ונסני", כאילו בכוחו להתגבר על כל ניסיון, הקב"ה לקח ממנו את הסייעתא דשמיא שהייתה לו, וממילא לא עמד בניסיון, כי אם אין הקב"ה עוזרו אינו יכול לו.
וזהו להורות תשובה לרבים וליחיד, שעבודת התשובה היא משאת נפש תמידית לעלות מדרגה לדרגה עד בלי די. וצריך אדם לומר (משנה מסכת אבות פרק א משנה יד) "אם אין אני לי מי לי וכשאני לעצמי מה אני", כלומר מצד אחד יראת שמים תלויה בו עצמו, אבל בלא עזרת שמים אינו יכול להתגבר וצריך לבקש רחמים על כך שיצליח להתגבר על יצרו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













