בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • הפצת יהדות
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

משכית בת דינה

undefined
3 דק' קריאה
היהדות דורשת יותר מסתם אמונה, אם כי גם זאת דרישה בסיסית. היא שמה דגש על הידיעה, על הלימוד ועל המאמץ השכלי של כולם, לא רק הרבנים או המורים. זה אחד המאפיינים הייחודיים יותר של היהדות. משום כך, יהודי שלא למד, בור - זה כמעט סתירה במונחים יהודיים. התורה אמנם איננה תובעת מכל יהודי, או אפילו מצפה ממנו, להיות תלמיד חכם גדול, אך היא מצפה שכל היהודים ילמדו תורה על בסיס קבוע. יהודי שאינו לומד, עם-הארץ הקלאסי, נחשב לאסון של החברה היהודית. התלמוד דן אנשים כאלה בחומרה. הם נתפסים כאויבי הקידמה הרוחנית בקהילה היהודית, כאנשים שבבורותם יפנו נגד חכמי ישראל ונגד התורה.
בקיצור, בידי אנשים כאלה לא הפקידו את ההנהגה או העתיד של הקהילה היהודית. התלמוד מתחשב ביהודים שלא היה להם שום סיכוי ללמוד תורה בחייהם, כאל תינוק שנשבה, ילד שנחטף וגדל בעולם לא יהודי, אך איננו מחפש תירוצים למי שגדלו בחברה יהודית עם הזדמנות ללמוד תורה ובחרו שלא לעשות כן. "לא עם הארץ חסיד" היתה הסיסמה של חכמי המשנה. בורים לא יכולים להיות יהודים טובים. הגישה הזאת היתה מקובלת לכל אורך ההיסטוריה היהודית. לא כל היהודים היו תלמידי חכמים, אך אי הכרה של יסודות היהדות, של סידור התפילה, של התנ"ך, של המצוות והמנהגים, בלי ספק היתה דבר נדיר. גם היהודי הפשוט ביותר הכיר את מורשתו ואת ייחודה, וגם אם היה בור בסוגי ידע אחרים, תמיד הכיר היטב את הרעיונות וספרי היסוד של היהדות.
החברה היהודית, השפות של היהודים, כמו יידיש ולאדינו ולוח השנה היהודי, תרמו כולם להקניית הידע המינימלי הדרוש כדי להיות יהודי במובן המסורתי של המילה.
במאה שעברה המצב השתנה במידה רבה. רוב יהדות אמריקה לא התבוללה אלא פשוט הפכה לנבערת בכל הנוגע ליהדות. ליהודי אמריקה כבר אין חברה, לשון או לוח שנה שמחברים אותם לאמונתם. הם לוקים בבורות התהומית בכל מה שנוגע לדתם. כל רעיון "מתקדם" וחדש שולט בהשקפת עולם, והם ממהרים לכפות על היהדות את הרעיונות שנחשבים היום נכונים. מה הפלא, אם כך, שקצב ההתבוללות ונישואי התערובת עדיין גבוה במידה מדכאת?
האמונה והמסורת לא יכולות להכות שורש באדמה של בורות יהודית. זה נכון לא רק כשמדובר בשמירת המצוות אלא גם ביחס של היהודים כלפי ארץ ישראל והמדינה היהודית. אי ידיעת ההיסטוריה והמסורת היהודית, חוסר הכרה והבנה של היהדות וערכיה, קבלה תמימה של התעמולה של אויבינו כאמת, או לפחות כמשהו שראוי להקדיש לו מחשבה לא פחות - עם כל אלה, מה הפלא שהשקרים של השמאל מתקבלים ויהודים הרסניים, גם אם כוונותיהם טובות, פועלים לפיהם?
כל זמן שהיהודים מכירים את שייקספיר יותר מאשר את ישעיהו, יש סכנה שנאבד דור שלם של יהודי המערב להתבוללות ונישואי תערובת.
בישראל המצב מסובך יותר אך טוב יותר ואופטימי יותר. הבעיה כאן איננה עוד אנשים מרדנים ולא מאמינים, כפי שהיו לפני מאה שנים האתיאיסטים והמרקסיסטים ששלטו ביישוב ואחר-כך בארץ ברוב המאה שעברה. כיום הבעיה היא דור של יהודים נבערים שמדברים עברית, אבל יודעים אך מעט על יהדות, על ערכיה ועל מצוותיה. החינוך היהודי המסורתי נעלמים בהדרגה מבתי הספר החילוניים בישראל בעשורים האחרונים. לא תראו עוד בחידון התנ"ך העולמי משתתפים מבתי ספר חילוניים בישראל. יש כאן געגוע לחיים יהודיים מסוימים, למרות זאת, אך הנוסחה הנכונה לפיתוח חברה כזאת טרם נמצאה. החגים היהודיים כאן הם גורם מאחד חשוב, אפילו לאלה שבוחרים שלא לקיים אותם בצורה המסורתית. לפחות בישראל כולם יודעים שיש חג שנקרא שבועות, משהו שלמרבה הצער אי אפשר לומר על יהדות אמריקה או המערב.
ובכל זאת, אין תחליף לידיעה כשמדובר בחיים היהודיים ובקיומם של היהדות ושל עם ישראל. זאת בעיית היסוד שניצבת בפני העולם היהודי בימינו, ויידרשו לנו מאמצים גדולים, משאבים עצומים ורצון איתן כדי להתמודד איתה בהצלחה.
ניווט מהיר
שיעורים באתר ישיבה
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרה"ג יעקב אריאל
    הרה"ג יעקב אריאל
  • הרב אליעזר מלמד
    הרב אליעזר מלמד
  • הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
    הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
  • הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
    הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
  • הרב יהודה מלמד
    הרב יהודה מלמד
  • הרב משה אליה
    הרב משה אליה
  • הרב יעקב שפירא
    הרב יעקב שפירא
  • הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
    הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
  • הרב יהודה לייב גרונר
    הרב יהודה לייב גרונר
    undefined
    4 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    הרב זלמן מלמד בפנייה לח'אמנאי שר"י

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח סיון תשפ"ה
    undefined
    3 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    מחסלים את ראש הנחש, זה הזמן להתפלל!

    דברי חיזוק בפתיחת מבצע "עם כלביא" על ראש הנחש - אירן

    הרב שמואל אליהו | י"ז סיוון תשפ"ה
    undefined
    2 דק'
    מלחמת "חרבות הברזל"

    כשמכים את ראש הנחש - בא אור גדול

    כשמכים את ראש הנחש - בא אור גדול.

    הרב שמואל אליהו | י"ז סיוון תשפ"ה
    undefined
    אחרי לידה

    אחרי לידה

    חוברת הכנה לקראת לידה

    א) הלכות שבת הנוגעות לימים שלאחר הלידה, ב) דיני אישה מיניקת, ג) היטהרות לאחר לידה, ד) דיכאון אחרי לידה , ה) ברית מילה, ו) ברכת הגומל, ז) המתנה בין לידות, ח) תפילה במניין בימים שאחר הלידה, ט) תורה ותפילה עם גידול הילדים,

    הרב עודד מילר | תמוז תשפ
    undefined
    הלכות שלושת השבועות

    מנהגי שלושת השבועות

    א - ימי בין המצרים. ב - ריקודים ומחולות וכלי זמר. ג - נגינה ושירה בסעודות מצווה. ד - שמיעת מוזיקה ממכשירים חשמליים ביתיים בשלושת השבועות. ה - הלכה למעשה. ו - טיולים, בילוי בברכת שחייה, נופש בבית מלון. ז - שהחיינו. ח - באיזה מקרים מותר לברך שהחיינו. ט - נישואין ואירוסין. י - תספורת. יא - גילוח זקן בשלושת השבועות. יב - משנכנס אב ממעטים בשמחה. יג - בשר ויין. יד - דיני איסור אכילת בשר ושתיית יין. טו - בשר ויין בשבת חזון ובסעודות מצווה. טז - בנייה ונטיעה בתשעת הימים. יז - דיני בנייה בתשעת הימים. יח - דיני משא ומתן בתשעת הימים. יט - איסור כיבוס. כ - בגדי קטנים ובתי חולים. כא - רחיצה. כב - שבת חזון. כג - שבוע שחל בו כשתשעה באב נדחה ליום ראשון.

    הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
    undefined
    ספר תהילים

    תהלים לשעת צרה

    שלושה פרקי תהלים המסוגלים לשעת צרה ע"פ הוראת הרבנות הראשית לישראל ולשכת רב הכותל המערבי

    רבנים שונים
    undefined
    עקב

    מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ

    הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
    undefined
    נדרים ושבועות

    כיצד ניתן להתיר נדר?

    הרב יוסף צבי רימון | אב תשע"ה
    undefined
    נוסחי תפילה

    תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל

    הסידור המהיר
    undefined
    שאר תפילות היום

    זמני תפילת ערבית

    תחילת זמן קריאת שמע מצאת הכוכבים, מחלוקות הראשונים ומה שתיקנו חז"ל; המחלוקת בעניין תחילת זמן תפילה וכמו מי ראוי לנהוג; כיצד ניתן להקל כדי לא לפזר את המניין; עד איזו שעה ניתן להתפלל ערבית לפי גזירות חז"ל ומתי ניתן להקל?

    הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
    undefined
    תורה בכותרות

    בנפול אויבך אל תשמח!?

    מאז יציאת מצרים ועד ימינו אנו נאבקים אנו עם אויבנו. החשיבות בעצם המלחמה ברורה ואין כאן המקום להרחיב על כך. אך מה דין השמחה בעת הנצחון? האם אנו אמורים לשמוח כאשר אנו משמידים את אויבנו? האם אפשר שלא לשמוח? מקורות ללימוד עצמי.

    הרב אביעד שטטמן | ו' ניסן, התשס"ד
    undefined
    הלכות צומח ובעלי חיים

    הלכות שילוח הקן

    גדרי מצוות שילוח הקן; ביאור טעמי המצוות בכלל ומצווה זו בפרט; האם יש חובה לקחת את הביצים? דעת הפוסקים ודעת המקובלים; דברים שחובה לדעת לפני קיום המצווה; כיצד משלחים ודין הברכה.

    הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il