ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אנו משתדלים לשמור על קשר עם ההורים. עם הורי אשתי זה פשוט, כי הם נוהגים בתמימות ופשטות. אך לעומת זאת, אצל הורי שולטת ציניות מרובה - בכל ביקור שלנו אצלם, אשתי מאוד נפגעת מביטויים עולבים, וזה נגמר בפיצוץ ועוגמת נפש . אנו משוחחים על כך הרבה, ואני מסביר לה שהם לא רוצים לפגוע אלא זה סתם אופי של בית, אבל זה לא עוזר. אולי נחדל מביקורים אצל הורי?
תשובה:
נאה מצדך שאתה מוכן לבוא לקראת אשתך, עד כדי כך שאתה חושב אולי לחדול מביקורים אצל הוריך. אבל נדמה לי שלא חייבים להקצין כל כך, וניתן למצוא פתרונות בדרך. הנקודה הראשונה שיש לעמוד עליה היא: מה אתה אומר לאשתך בשיחה ביניכם. יש חשיבות רבה לנוסח הדברים ולכיוון של האמירה.
סיפור ידוע יש על מלוה בריבית מפורסם שנפל לבריכת מים והחל טובע. אנשים הושיטו לו יד וצעקו לו: "תן תן". כלומר, תן את ידך כדי שנמשה אותך, אבל הוא לא הושיט ידו. עבר שם חכם אחד שהסביר, שהטובע הרי הוא מלוה בריבית, ורגיל כל ימיו רק לקבל ולא לתת. הוא צעק לו "קח קח" ומיד הושיט הטובע את ידו וניצל.
נחזור אליכם - לפי דבריך, אתה מסביר לה את התנהגותם, ומבקש שלא תיפגע, אבל זה לא מה שהיא מצפה לשמוע ממך. אשה רוצה לשמוע מבעלה שהוא מבין אותה, לא שהוא מבין ומסביר את הוריו. "להתחבר עם הכאב", זה מושג מפתח בחיי משפחה, ובכיוון זה אתה צריך לבנות את השיחה ביניכם. למשל, לומר לה, שאתה מאוד מצטער כמוה מהתנהגות ההורים, והם מאוד לא בסדר בכך שהם מפריחים אמירות ציניות ופוגעות - זו אמירה הנותנת כח לאשתך להתמודד, מפני שהיא מרגישה שבעלה תומך בה והולך עמה בדרך. את העצה כיצד להבין את הוריך, מפני שזה סגנון החיים וסגנון הדיבור שלהם, את זאת היא תוכל לייעץ לעצמה, לזאת אין היא זקוקה לך. אשה זקוקה לבעל תומך ומבין, ולכן הנך צריך לשנות את כיוון החשיבה והדיבור שלך. אל תחשוש מאמירת ביקורת על הוריך, אין בכך פגיעה בכיבוד הורים, מאחר והדבר נעשה לשם תיקון. בעניין זה של התחברות עם צערה של אשתך, הרי אנו, עם ישראל, מתחזקים מאוד מכך שאנו יודעים שהקב"ה עמנו בצרה, כדברי הנביא "בכל צרתם לו צר" ו"עמו אנכי בצרה". לא פלא הוא אם כן, שגם אשה מתחזקת מהעובדה שבעלה איתה בביקורת שיש לה על ההורים והוא נותן לה גיבוי.
בנוסף, הייתי מציין עוד שתי נקודות: האחת , קבלו על עצמכם, אתה וזוגתך, שאתם לא תנהגו כך כלפי ילדיכם, ותגדלו אותם באהבה ובחום. ציניות הרי היא מלשון צינה וקרירות. ילדים, וגם "ילדים" גדולים זקוקים לחמימות. אם תקבלו על עצמכם קבלה כזאת, זה יתן לכם חיזוק, וממילא תוכלו לקבל ביתר קלות את התנהגות ההורים.
ועוד עצה מעשית : קחו מחברת ורשמו לפניכם את כל הביטויים הציניים והפוגעים ששמעתם מההורים, בעבר הרחוק וגם בתקופות האחרונות. כל ביטוי כזה יקבל מספר במחברת. אח"כ, כאשר תבואו לביקור או אירוח אצל ההורים, עשו הכנה נפשית ודעו שהם בודאי ישתמשו בביטויים כאלה או דומים להם. כל תגובה כזאת של ההורים, הביטו אתם איש על רעהו ונסו לזכור איזה מספר קיבל הביטוי במחברת שלכם.די אם תרמוז לאשתך: 27 או 53, היא מיד תבין שהכוונה היא לביטוי שזהו מספרו במחברת אוצר הביטויים והפתגמים של ההורים. מיד ירד כל הלחץ ויהפוך לחיוך. הנה, זכרנו, התכוננו, ואכן הם השתמשו בביטוי זה. כאשר תחייכו אחד אל השני, הנכם כוללים בחיוך זה את כל מה שעברתם: אנו שנינו יחד, מול ההורים . שנינו מגיבים אותה תגובה. לכן גם אין עוד פגיעה בנו, אלא הסכמה שאנו לא נלך בדרך זו. תגובה כזאת מצדכם מרוממת אתכם מעל ההורים, לא מתוך גאווה אלא מתוך פניה לדרך חיים נכונה יותר ואמיתית יותר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













