בית המדרש

  • מדורים
  • נושאים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

להתגונן מציניות מצננת

אשה רוצה לשמוע מבעלה שהוא מבין אותה, לא שהוא מבין ומסביר את הוריו. "להתחבר עם הכאב", זה מושג מפתח בחיי משפחה, ובכיוון זה אתה צריך לבנות את השיחה ביניכם, את הפיתרון היא כבר תדע למצוא בעצמה.

undefined

הרב אליקים לבנון

סיוון תשס"ט
3 דק' קריאה
שאלה:
אנו משתדלים לשמור על קשר עם ההורים. עם הורי אשתי זה פשוט, כי הם נוהגים בתמימות ופשטות. אך לעומת זאת, אצל הורי שולטת ציניות מרובה - בכל ביקור שלנו אצלם, אשתי מאוד נפגעת מביטויים עולבים, וזה נגמר בפיצוץ ועוגמת נפש . אנו משוחחים על כך הרבה, ואני מסביר לה שהם לא רוצים לפגוע אלא זה סתם אופי של בית, אבל זה לא עוזר. אולי נחדל מביקורים אצל הורי?


תשובה:
נאה מצדך שאתה מוכן לבוא לקראת אשתך, עד כדי כך שאתה חושב אולי לחדול מביקורים אצל הוריך. אבל נדמה לי שלא חייבים להקצין כל כך, וניתן למצוא פתרונות בדרך. הנקודה הראשונה שיש לעמוד עליה היא: מה אתה אומר לאשתך בשיחה ביניכם. יש חשיבות רבה לנוסח הדברים ולכיוון של האמירה.
סיפור ידוע יש על מלוה בריבית מפורסם שנפל לבריכת מים והחל טובע. אנשים הושיטו לו יד וצעקו לו: "תן תן". כלומר, תן את ידך כדי שנמשה אותך, אבל הוא לא הושיט ידו. עבר שם חכם אחד שהסביר, שהטובע הרי הוא מלוה בריבית, ורגיל כל ימיו רק לקבל ולא לתת. הוא צעק לו "קח קח" ומיד הושיט הטובע את ידו וניצל.
נחזור אליכם - לפי דבריך, אתה מסביר לה את התנהגותם, ומבקש שלא תיפגע, אבל זה לא מה שהיא מצפה לשמוע ממך. אשה רוצה לשמוע מבעלה שהוא מבין אותה, לא שהוא מבין ומסביר את הוריו. "להתחבר עם הכאב", זה מושג מפתח בחיי משפחה, ובכיוון זה אתה צריך לבנות את השיחה ביניכם. למשל, לומר לה, שאתה מאוד מצטער כמוה מהתנהגות ההורים, והם מאוד לא בסדר בכך שהם מפריחים אמירות ציניות ופוגעות - זו אמירה הנותנת כח לאשתך להתמודד, מפני שהיא מרגישה שבעלה תומך בה והולך עמה בדרך. את העצה כיצד להבין את הוריך, מפני שזה סגנון החיים וסגנון הדיבור שלהם, את זאת היא תוכל לייעץ לעצמה, לזאת אין היא זקוקה לך. אשה זקוקה לבעל תומך ומבין, ולכן הנך צריך לשנות את כיוון החשיבה והדיבור שלך. אל תחשוש מאמירת ביקורת על הוריך, אין בכך פגיעה בכיבוד הורים, מאחר והדבר נעשה לשם תיקון. בעניין זה של התחברות עם צערה של אשתך, הרי אנו, עם ישראל, מתחזקים מאוד מכך שאנו יודעים שהקב"ה עמנו בצרה, כדברי הנביא "בכל צרתם לו צר" ו"עמו אנכי בצרה". לא פלא הוא אם כן, שגם אשה מתחזקת מהעובדה שבעלה איתה בביקורת שיש לה על ההורים והוא נותן לה גיבוי.
בנוסף, הייתי מציין עוד שתי נקודות: האחת , קבלו על עצמכם, אתה וזוגתך, שאתם לא תנהגו כך כלפי ילדיכם, ותגדלו אותם באהבה ובחום. ציניות הרי היא מלשון צינה וקרירות. ילדים, וגם "ילדים" גדולים זקוקים לחמימות. אם תקבלו על עצמכם קבלה כזאת, זה יתן לכם חיזוק, וממילא תוכלו לקבל ביתר קלות את התנהגות ההורים.
ועוד עצה מעשית : קחו מחברת ורשמו לפניכם את כל הביטויים הציניים והפוגעים ששמעתם מההורים, בעבר הרחוק וגם בתקופות האחרונות. כל ביטוי כזה יקבל מספר במחברת. אח"כ, כאשר תבואו לביקור או אירוח אצל ההורים, עשו הכנה נפשית ודעו שהם בודאי ישתמשו בביטויים כאלה או דומים להם. כל תגובה כזאת של ההורים, הביטו אתם איש על רעהו ונסו לזכור איזה מספר קיבל הביטוי במחברת שלכם.די אם תרמוז לאשתך: 27 או 53, היא מיד תבין שהכוונה היא לביטוי שזהו מספרו במחברת אוצר הביטויים והפתגמים של ההורים. מיד ירד כל הלחץ ויהפוך לחיוך. הנה, זכרנו, התכוננו, ואכן הם השתמשו בביטוי זה. כאשר תחייכו אחד אל השני, הנכם כוללים בחיוך זה את כל מה שעברתם: אנו שנינו יחד, מול ההורים . שנינו מגיבים אותה תגובה. לכן גם אין עוד פגיעה בנו, אלא הסכמה שאנו לא נלך בדרך זו. תגובה כזאת מצדכם מרוממת אתכם מעל ההורים, לא מתוך גאווה אלא מתוך פניה לדרך חיים נכונה יותר ואמיתית יותר.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il