ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
אנו מתלבטים כיצד לנהוג עם הסבתא המבוגרת, המתגוררת עמנו כבר מספר שנים. היא מוגבלת, וזקוקה לטיפול ועזרה כמעט כל שעות היום, ולפעמים גם בלילה. לא הצלחנו להשיג עובדת זרה, אלא 2 מטפלות לפי שעות. לאחרונה הזכירה הסבתא אפשרות של מעבר לבית אבות. האם נכון לנסות למצוא לה מקום מתאים או להמשיך בטיפול בבית, שהוא מאד מגביל וקשה, נפשית וגם פיזית?
תשובה:
שאלה קשה שאלתם. כיום, עם התקדמות הרפואה, תוצאה מבורכת היא, אריכות ימים של מבוגרים, אשר בעבר, כאשר סבלו ממחלות, לא היה מזור לחוליים, ולכן לא היו מאריכים ימים. הרפואה המודרנית מצאה דרכים להתגבר על מחלות, וכאמור, התוצאה היא אריכות ימים. אך בצד החיוב, מצטברים גם קשיים מרובים המצריכים התמסרות רבה כדי ללוות את הסבא או הסבתא המבוגרים. אימרה ידועה היא: אמא אחת יכולה לגדל עשרה ילדים, אבל עשרה ילדים אינם יכולים לגדל אמא אחת!
אכן, יש גם סיבה אמיתית להבחין בין גידול ילד לבין "גידול" סבא או סבתא: לילד אנו רשאים לומר מה לעשות, חייבים בחינוכו, מציבים לו גבולות וכד'. לאמא מבוגרת, אין לנו רשות לפגוע בה או "לחנכה". ילדים לא מחנכים הורים! לכן הקושי גדול הרבה יותר. בנוסף, יש כמובן גם קושי רוחני-נפשי. קשה לנו כבנים לראות את אחד מהורינו במצב ירוד ולפעמים גם מושפל. אותה דמות אשר גידלה וחינכה אותנו, נהפכת לגורם תלותי, גם בנושאים הצנועים ביותרשל האדם, והננו מחויבים לעסוק בהם, ולהתאפק רבות שלא להשמיע מילה של טרוניה או ביקורת או דברים מביישים, הפוגעים ומעליבים את סבא או את סבתא. לכן ציינתי שזו התלבטות קשה, האם להמשיך ולהתמודד עם הקשיים בתוך הבית, על חשבון כל בני המשפחה, או להעדיף אפשרות של העברה לבית אבות.
כמו בכל נושא, ההלכה היא נר לרגלינו. למדנו בשו"ע (יו"ד, סימן ר"מ): "מי שנטרפה דעת אביו או אמו משתדל לנהוג עמהם כפי דעתם, עד שירוחם עליהם. ואם אי אפשר לו לעמוד בכך, מפני שנשתנו ביותר, ילך לו, ויניחם, ויצווה לאחרים לנהגם כראוי". הלכה זו יש בה תורה וגם חכמה.
יש בה תורה, המחייבת אותנו להשתדל ככל יכולתנו לסעוד אב ואם. אך אותה תורה מורה לנו, שאם הדבר בלתי אפשרי, יניחם לטיפול לאחרים. ויש בה חכמה, מפני שלנו, כבנים להורים, דברים רבים אסורים בהתנהגות עם הורינו המבוגרים. אבל אצל אחרים, שאינם בנים, מגבלות רבות בטלות, לכן קל להם יותר לטפל בהורינו.
אם כן: לכתחילה, ודאי עדיף להמשיך ולסעוד את הסבתא בביתכם, גם אם הדבר כרוך במאמץ ובשינוי סדרים. אחרי הכל, אמא מרגישה תמיד טוב יותר לחיות בקרב המשפחה. אולם, אם תגיעו למסקנה שהדבר בלתי אפשרי, מפני הקושי הנפשי או הפיזי, אזי יש מקום לבדוק מעבר לבית אבות, כלשון ההלכה "יצוה לאחרים לנהגם כראוי".
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
איך להתכונן לחגים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
