ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לגבי אתרוג אין זה כך, שכן אתרוג גדל על כל מים, ולכן יש דעה שהולכים בו אחרי שעת הלקיטה, כמו בירק. אולם לא נכנס כרגע לפירוט הדעות והנ"מ השונות לגבי אתרוג.
לעניין מעשרות, הרב אליהו גרדיץ וגם הרב קוק מסבירים לפי הרמב"ם, שהחניטה שמוזכרת היא עונת המעשרות, היינו: גידולו הבסיסי של הפרי. לאחר מכן מה שהפרי גדל זה רק בגודל, בנפח, אבל את התשתית העיקרית הוא קיבל בשנה הזאת. אם הפרי הוא לא לגמרי בוסר שלא ראוי לאכילה, אלא מינימום, הפרי הגיע לעונת המעשרות, אבל אם זה בוסר שלא ראוי , כגון שהפרי חמוץ, זה עדיין חיסרון. צריכה להיות תשתית בסיסית שאותה הפרי כבר קיבל מבחינת הגודל המינימלי, אבל אם זה רק בוסר אז אין הכי נמי - זה שום דבר ועדיין לא חנט.
התחדשות האילנות
התאריך הקובע לגבי האילנות הוא ט"ו בשבט, אז יש התחדשות. הקב"ה ברא את העולם כך שיש מחזוריות מסוימת, מחזור אחד מסתיים ומתחיל מחזור חדש, וכך גם בעניין תשרי. כמובן שמבחינה פנימית בכל התחדשות יש חיות חדשה, תופעות חדשות בבריאה. כשם שאנו אומרים שבראש השנה האדם מתחדש והמשמעות היא שאדם צריך לקבל הסתכלות יותר נאותה על המציאות, כך זה גם ביקום כולו, בצמחייה, ביחס לפרות האילן. זה התאריך שקובע לעניין שנה חדשה.
התורה קבעה את כל הדברים על-פי תופעות בטבע: היום החדש מתחיל עם צאת הכוכבים, רואים שבטבע מתחיל יום אחר. החודשים מתחילים עם חידושה של הלבנה, לקראת סוף החודש הלבנה מסתתרת. וגם שנה חדשה - נסתיימה עונת הקיץ, הימים החמים חלפו, הימים מתקצרים, ורואים שינוי בטבע. מכאן ואילך רואים דבר חדש.
כל דיני התורה, תרומות ומעשרות משנות מעשר - הכול נקבע על-פי האקלים של ארץ-ישראל. כך גם מולד הלבנה וכן האופק נמדד (לפי דעות מסויימות) ע"פ ירושלים.
בקיץ אנחנו מתפללים "ותן ברכה על פני האדמה". אבל לו יצויר שמדינה שלמה צריכה גשם דווקא בקיץ, כמו צרפת או ספרד, המחבר פוסק שגם במקרה כזה הם לא יתפללו ב"ברכת השנים" אלא בקשה פרטית - גם אם מדובר במדינה שלמה - ב"שומע תפילה". הסיבה לכך היא, שאת הברכות של תפילת שמונה-עשרה חז"ל קבעו על-פי צרכי ארץ-ישראל, והיות שארץ-ישראל צריכה גשמים בחורף ולא בקיץ, תפילת הציבור נקבעה על-פי צרכי ארץ-ישראל, גם אם אירופה שלמה צריכה גשם בקיץ. אומות העולם, לעומת זאת, קבעו תאריכים באופן שרירותי, אצלם היום מתחיל משתים-עשרה בלילה. למה? כי אז סיימו את הבילוי ואפשר להתפנות לתיקון חצות... מהירח בכלל לא אכפת להם, ואת החודשים הם קבעו באופן שרירותי.
הרומים הקדמונים נהגו בחוכמה והתחילו את השנה החדשה במארס, כי אז רואים שהחורף עבר, רואים שינוי בטבע. באו עובדי אלילים, שמאמינים שרוח הקודש נכנסה בו באפריל ויצאה בסוף דצמבר, תשעה ירחי רוח הקודש, וקבעו שנה חדשה בעיצומו של חורף, סתם באופן שרירותי.
מ"מ אצל אומות העולם זה באופן שרירותי ואצלנו זה לפי הטבע. יש התחדשות האילנות מט"ו בשבט, כמו שחז"ל אומרים, רוב גשמי השנה ירדו והאילנות ספגו את המשקעים ועכשיו מעלים שרף, עם משהו חדש.
הבחינה הרעיונית של ט"ו בשבט היא לראות את ההתחדשות. הרי אם אדם חושב שהכל סטטי - הוא לא מתפעל משום דבר. ההתחדשות בטבע נותנת לאדם מוטיבציה להתחדשות שלו עצמו, עם חשיבה חדשה, דבר שמעורר את האדם מתרדמתו. כך זה בטבע וכך זה בראש השנה בתשרי, שהוא יום הדין ואדם צריך לתקן את המעשים, להתחיל דף חדש, להתחדש. ההדרכה הכללית היא שאדם צריך להיות בבחינת הולך, לא לעמוד באותו מקום ולא לעצור ברמה שהוא הגיע אליה, אלא תמיד לצעוד קדימה. אם יש התקדמות אז אדם עולה, אבל אם הוא נשאר באותו מקום הוא נסוג לאחור.
ה"שפת אמת" מזכיר פעמים רבות את הנושא של חיות חדשה שאדם מקבל בראש השנה לכל השנה כולה, וכן האילנות עוברים תהליך דומה בט"ו בשבט.
בחו"ל היו אוכלים חרוב מארץ-ישראל, כי לא היה להם משהו אחר.
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
אנחנו קודש למענך
איסור בשר וחלב
מה המשמעות הנחת תפילין?
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שלושה שותפים באדם
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
