ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
- ספריה
- קומי אורי
- ב - ט''ו בשבט
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לגבי אתרוג אין זה כך, שכן אתרוג גדל על כל מים, ולכן יש דעה שהולכים בו אחרי שעת הלקיטה, כמו בירק. אולם לא נכנס כרגע לפירוט הדעות והנ"מ השונות לגבי אתרוג.
לעניין מעשרות, הרב אליהו גרדיץ וגם הרב קוק מסבירים לפי הרמב"ם, שהחניטה שמוזכרת היא עונת המעשרות, היינו: גידולו הבסיסי של הפרי. לאחר מכן מה שהפרי גדל זה רק בגודל, בנפח, אבל את התשתית העיקרית הוא קיבל בשנה הזאת. אם הפרי הוא לא לגמרי בוסר שלא ראוי לאכילה, אלא מינימום, הפרי הגיע לעונת המעשרות, אבל אם זה בוסר שלא ראוי , כגון שהפרי חמוץ, זה עדיין חיסרון. צריכה להיות תשתית בסיסית שאותה הפרי כבר קיבל מבחינת הגודל המינימלי, אבל אם זה רק בוסר אז אין הכי נמי - זה שום דבר ועדיין לא חנט.
התחדשות האילנות
התאריך הקובע לגבי האילנות הוא ט"ו בשבט, אז יש התחדשות. הקב"ה ברא את העולם כך שיש מחזוריות מסוימת, מחזור אחד מסתיים ומתחיל מחזור חדש, וכך גם בעניין תשרי. כמובן שמבחינה פנימית בכל התחדשות יש חיות חדשה, תופעות חדשות בבריאה. כשם שאנו אומרים שבראש השנה האדם מתחדש והמשמעות היא שאדם צריך לקבל הסתכלות יותר נאותה על המציאות, כך זה גם ביקום כולו, בצמחייה, ביחס לפרות האילן. זה התאריך שקובע לעניין שנה חדשה.
התורה קבעה את כל הדברים על-פי תופעות בטבע: היום החדש מתחיל עם צאת הכוכבים, רואים שבטבע מתחיל יום אחר. החודשים מתחילים עם חידושה של הלבנה, לקראת סוף החודש הלבנה מסתתרת. וגם שנה חדשה - נסתיימה עונת הקיץ, הימים החמים חלפו, הימים מתקצרים, ורואים שינוי בטבע. מכאן ואילך רואים דבר חדש.
כל דיני התורה, תרומות ומעשרות משנות מעשר - הכול נקבע על-פי האקלים של ארץ-ישראל. כך גם מולד הלבנה וכן האופק נמדד (לפי דעות מסויימות) ע"פ ירושלים.
בקיץ אנחנו מתפללים "ותן ברכה על פני האדמה". אבל לו יצויר שמדינה שלמה צריכה גשם דווקא בקיץ, כמו צרפת או ספרד, המחבר פוסק שגם במקרה כזה הם לא יתפללו ב"ברכת השנים" אלא בקשה פרטית - גם אם מדובר במדינה שלמה - ב"שומע תפילה". הסיבה לכך היא, שאת הברכות של תפילת שמונה-עשרה חז"ל קבעו על-פי צרכי ארץ-ישראל, והיות שארץ-ישראל צריכה גשמים בחורף ולא בקיץ, תפילת הציבור נקבעה על-פי צרכי ארץ-ישראל, גם אם אירופה שלמה צריכה גשם בקיץ. אומות העולם, לעומת זאת, קבעו תאריכים באופן שרירותי, אצלם היום מתחיל משתים-עשרה בלילה. למה? כי אז סיימו את הבילוי ואפשר להתפנות לתיקון חצות... מהירח בכלל לא אכפת להם, ואת החודשים הם קבעו באופן שרירותי.
הרומים הקדמונים נהגו בחוכמה והתחילו את השנה החדשה במארס, כי אז רואים שהחורף עבר, רואים שינוי בטבע. באו עובדי אלילים, שמאמינים שרוח הקודש נכנסה בו באפריל ויצאה בסוף דצמבר, תשעה ירחי רוח הקודש, וקבעו שנה חדשה בעיצומו של חורף, סתם באופן שרירותי.
מ"מ אצל אומות העולם זה באופן שרירותי ואצלנו זה לפי הטבע. יש התחדשות האילנות מט"ו בשבט, כמו שחז"ל אומרים, רוב גשמי השנה ירדו והאילנות ספגו את המשקעים ועכשיו מעלים שרף, עם משהו חדש.
הבחינה הרעיונית של ט"ו בשבט היא לראות את ההתחדשות. הרי אם אדם חושב שהכל סטטי - הוא לא מתפעל משום דבר. ההתחדשות בטבע נותנת לאדם מוטיבציה להתחדשות שלו עצמו, עם חשיבה חדשה, דבר שמעורר את האדם מתרדמתו. כך זה בטבע וכך זה בראש השנה בתשרי, שהוא יום הדין ואדם צריך לתקן את המעשים, להתחיל דף חדש, להתחדש. ההדרכה הכללית היא שאדם צריך להיות בבחינת הולך, לא לעמוד באותו מקום ולא לעצור ברמה שהוא הגיע אליה, אלא תמיד לצעוד קדימה. אם יש התקדמות אז אדם עולה, אבל אם הוא נשאר באותו מקום הוא נסוג לאחור.
ה"שפת אמת" מזכיר פעמים רבות את הנושא של חיות חדשה שאדם מקבל בראש השנה לכל השנה כולה, וכן האילנות עוברים תהליך דומה בט"ו בשבט.
בחו"ל היו אוכלים חרוב מארץ-ישראל, כי לא היה להם משהו אחר.
באדיבות תנועת "קוממיות". להזמנת חוברת המאמרים 9709881 02.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
