ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תכונתו של גדול היא לחרוג מהמסגרת המצומצמת של הרגע ולחבק זרועות עולם, להפנות מבט לעבר רחב ולעתיד מרוחק. חכם עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב א), עדיף משום שרואה הוא לפניו את השתלשלות הענינים ואת הכרח תולדת סבותיהם. וכגודל חכמתו כן גודל תפיסתו וכושר ראיית הנולד שלו.
האדם הרגיל רואה את מעשיו של הגדול, שומע את דיבורו, ואינו מבינם, אינו תופסם, ומתוך שאינו תופסם יש והוא תולה את חסרונו בגדול – מנותק הוא מהחיים, אינו יודע בהויות עולם, זר לדרישות החיים. אינו חש ואינו מרגיש, כי אותה חכמת חיים שהוא דוגל בה אינה אלא תוצאה מצרות אופק של תפיסת הרגע, של קטנות מוחין, שעל ידי זה המאורע של הרגע מאפיל עליו, על כל ישותו, בולעו ומשתלט עליו. ממש כאותו הרהור תשובה שאינו מסוגל אליו אלא כעבור זמן השתכרותו, כשיין תענוגות השעה מופג ממנו.
הצדיק כגדול הדור מקדים את התקופה, הוא רואה בחזונו הרים מצטיירים במקום שהעין הפשוטה לא תרגיש אלא קו מעורפל באופק. וכשהצדיק, הגדול, מדבר על חזיונו, הדברים מתקבלים כהזיה, כדמיונות, כדבר יפה, אבל לא מעלמא הדין. רק אחרי מיתת הצדיק, ולא תמיד תיכף אחרי מיתתו, אחרי עידן ועידנים, כשמתמלאים דברי נבואתו, או אז ידעו כי נביא היה בתוכם.
גדול, יותר מדי גדול היה האיש. קרוב, יותר מדי קרוב הזמן בכדי לאמת את דבר חזונו, החזון אשר הקיף את כל חייו, את כל מחשבתו וישותו, חזון התחיה השלמה, חזון הגאולה המלאה.
אנו רוצים להצטמצם בנקודה אחת, החיונית ביותר בשבילנו, זו שכאילו היתה צדדית בגונים השונים של הצטיינותו, ושעם כל זה יש לומר לאין ספק, שהיא היא שהביאתו לידי גדלות זו – הכונה היא להתמדתו בתורה.
תכונה זו שהיתה בו עוד בקטנותו ליותה אותו דרך ימי הבגרות, בהם היה מתבודד באיחור נשף לאורה של מנורה דלת אור שעליה היה רשום "שויתי ה' לנגדי תמיד". ואולי נוכל לעמוד מתוך כך על אופיה של התמדה זו, שנבעה מתוך אותו צמאון גדול לקרבת אלקים. וזה היה אולי הגורם שתכונתו זו לא עזבתו גם בגדלותו עד רגעו האחרון. בימי הזהר שלו של ראש רבנות ארץ ישראל כבימי הילדות, לא היה מזניח אף רגע פנוי מלנצלו ללימוד ולעיון. הבחורים המתמידים בישיבה אחרי כלותם לימודם באחת בלילה, כשהיו סוגרים את ספרם היו רואים עוד את האור המנצנץ בחדרו הצר הקטנטן של הרב זצ"ל. בין גברא לגברא של המבקרים המרובים שלו היה ספרו פתוח והמוח מרוכז תיכף בענינים העומדים ברומו של עולם.
וברי, רק אותה התרכזות עליונה היא שהדריכה את דרכו גם בין לימוד ללימוד, היא שהיתה שמה בפיו את התשובות הגאוניות לאותם המבקרים הרבים שבאו להתיעץ, לשאול, לדרוש, לאו דוקא בענינים של רוחניות, אבל בענינים חשובים העומדים על הפרק של חיי האומה בארץ ובגולה. בתשובותיו ובדרכיו בכל הענינים האלה היה מורגש הברק הגאוני וההיקף הרחב המודד את כל מאורע ואת כל צעד מבחינה תקופתית ואולי גם נצחית. ודבריו היו תמיד מפתיעים ומשכנעים. קשה היה להתנגד לו, אי אפשר היה, אף על פי שלא תמיד היתה בלב ההרגשה שהצדק אתו. על זה נוכחו רק אחר עבור זמן.
וכשאנו רוצים לעמוד על שרשם של כוחות נפש אלו, של אינטואיציה פנימית וראית הנולד – לא אותה פקחות מעשית של מיצוי המצב לפי אותם הנתונים המסחריים של אנשי מעשה, אלא אותה גלויות עינים, המוותרת על רווחים ארעיים ורואה לשמור על טהרת העיקר – הרי אנו מוצאים אותה ודאי באותו לימוד ללא ליאות, שהתשובות בעניני המעשה היו רק הפסק ארעי ולא להיפך, אותו לימוד לשמה שנוסף על כל המעלות שמנו בו חכמים מסתיים במילה מיוחדת במינה – "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות ו' א). בהיר עינים, בלתי משוחד, בלתי תלוי בכבוד או קלון, בלתי תלוי בדעת בריות במובנו ההמוני, מודרך תמיד מהרעיון של החדרת אהבת אלקים בכל מעשה ומעשה, היו דבריו האורים והתומים של כל אלה אשר רצו את טובת האומה באמת.
בדבריו היו חשים משהו מעין זה של אותו ציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז יא), וכדברי חז"ל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, זה האומר לך לבטל את הכרתך אתה מול אותה הכרה גאונית ובלתי משוחדת של האדם הענק.
התמדה זו, שהיא משולבת ונובעת מאותה כתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" היא שצריכה להיות מורה הדרך לנתיב בה עבר הגאון המופלא.
רשאי כל אדם להגיע למעלתו של משה רבינו עליו השלום (דברי הרמב"ם בה' תשובה ה' ב), חייב כל אדם להגיע למעלתם של הגדולים שבדור הקודם. רק בזה מובטחת המשכת עטרת הגדלות בישראל. כל אחד מאתנו קרוא לזה, קרוא לקבל את ירושת האדם הגדול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
