ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תכונתו של גדול היא לחרוג מהמסגרת המצומצמת של הרגע ולחבק זרועות עולם, להפנות מבט לעבר רחב ולעתיד מרוחק. חכם עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב א), עדיף משום שרואה הוא לפניו את השתלשלות הענינים ואת הכרח תולדת סבותיהם. וכגודל חכמתו כן גודל תפיסתו וכושר ראיית הנולד שלו.
האדם הרגיל רואה את מעשיו של הגדול, שומע את דיבורו, ואינו מבינם, אינו תופסם, ומתוך שאינו תופסם יש והוא תולה את חסרונו בגדול – מנותק הוא מהחיים, אינו יודע בהויות עולם, זר לדרישות החיים. אינו חש ואינו מרגיש, כי אותה חכמת חיים שהוא דוגל בה אינה אלא תוצאה מצרות אופק של תפיסת הרגע, של קטנות מוחין, שעל ידי זה המאורע של הרגע מאפיל עליו, על כל ישותו, בולעו ומשתלט עליו. ממש כאותו הרהור תשובה שאינו מסוגל אליו אלא כעבור זמן השתכרותו, כשיין תענוגות השעה מופג ממנו.
הצדיק כגדול הדור מקדים את התקופה, הוא רואה בחזונו הרים מצטיירים במקום שהעין הפשוטה לא תרגיש אלא קו מעורפל באופק. וכשהצדיק, הגדול, מדבר על חזיונו, הדברים מתקבלים כהזיה, כדמיונות, כדבר יפה, אבל לא מעלמא הדין. רק אחרי מיתת הצדיק, ולא תמיד תיכף אחרי מיתתו, אחרי עידן ועידנים, כשמתמלאים דברי נבואתו, או אז ידעו כי נביא היה בתוכם.
גדול, יותר מדי גדול היה האיש. קרוב, יותר מדי קרוב הזמן בכדי לאמת את דבר חזונו, החזון אשר הקיף את כל חייו, את כל מחשבתו וישותו, חזון התחיה השלמה, חזון הגאולה המלאה.
אנו רוצים להצטמצם בנקודה אחת, החיונית ביותר בשבילנו, זו שכאילו היתה צדדית בגונים השונים של הצטיינותו, ושעם כל זה יש לומר לאין ספק, שהיא היא שהביאתו לידי גדלות זו – הכונה היא להתמדתו בתורה.
תכונה זו שהיתה בו עוד בקטנותו ליותה אותו דרך ימי הבגרות, בהם היה מתבודד באיחור נשף לאורה של מנורה דלת אור שעליה היה רשום "שויתי ה' לנגדי תמיד". ואולי נוכל לעמוד מתוך כך על אופיה של התמדה זו, שנבעה מתוך אותו צמאון גדול לקרבת אלקים. וזה היה אולי הגורם שתכונתו זו לא עזבתו גם בגדלותו עד רגעו האחרון. בימי הזהר שלו של ראש רבנות ארץ ישראל כבימי הילדות, לא היה מזניח אף רגע פנוי מלנצלו ללימוד ולעיון. הבחורים המתמידים בישיבה אחרי כלותם לימודם באחת בלילה, כשהיו סוגרים את ספרם היו רואים עוד את האור המנצנץ בחדרו הצר הקטנטן של הרב זצ"ל. בין גברא לגברא של המבקרים המרובים שלו היה ספרו פתוח והמוח מרוכז תיכף בענינים העומדים ברומו של עולם.
וברי, רק אותה התרכזות עליונה היא שהדריכה את דרכו גם בין לימוד ללימוד, היא שהיתה שמה בפיו את התשובות הגאוניות לאותם המבקרים הרבים שבאו להתיעץ, לשאול, לדרוש, לאו דוקא בענינים של רוחניות, אבל בענינים חשובים העומדים על הפרק של חיי האומה בארץ ובגולה. בתשובותיו ובדרכיו בכל הענינים האלה היה מורגש הברק הגאוני וההיקף הרחב המודד את כל מאורע ואת כל צעד מבחינה תקופתית ואולי גם נצחית. ודבריו היו תמיד מפתיעים ומשכנעים. קשה היה להתנגד לו, אי אפשר היה, אף על פי שלא תמיד היתה בלב ההרגשה שהצדק אתו. על זה נוכחו רק אחר עבור זמן.
וכשאנו רוצים לעמוד על שרשם של כוחות נפש אלו, של אינטואיציה פנימית וראית הנולד – לא אותה פקחות מעשית של מיצוי המצב לפי אותם הנתונים המסחריים של אנשי מעשה, אלא אותה גלויות עינים, המוותרת על רווחים ארעיים ורואה לשמור על טהרת העיקר – הרי אנו מוצאים אותה ודאי באותו לימוד ללא ליאות, שהתשובות בעניני המעשה היו רק הפסק ארעי ולא להיפך, אותו לימוד לשמה שנוסף על כל המעלות שמנו בו חכמים מסתיים במילה מיוחדת במינה – "ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים" (אבות ו' א). בהיר עינים, בלתי משוחד, בלתי תלוי בכבוד או קלון, בלתי תלוי בדעת בריות במובנו ההמוני, מודרך תמיד מהרעיון של החדרת אהבת אלקים בכל מעשה ומעשה, היו דבריו האורים והתומים של כל אלה אשר רצו את טובת האומה באמת.
בדבריו היו חשים משהו מעין זה של אותו ציווי "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים י"ז יא), וכדברי חז"ל אפילו יאמרו לך על ימין שהוא שמאל, זה האומר לך לבטל את הכרתך אתה מול אותה הכרה גאונית ובלתי משוחדת של האדם הענק.
התמדה זו, שהיא משולבת ונובעת מאותה כתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד" היא שצריכה להיות מורה הדרך לנתיב בה עבר הגאון המופלא.
רשאי כל אדם להגיע למעלתו של משה רבינו עליו השלום (דברי הרמב"ם בה' תשובה ה' ב), חייב כל אדם להגיע למעלתם של הגדולים שבדור הקודם. רק בזה מובטחת המשכת עטרת הגדלות בישראל. כל אחד מאתנו קרוא לזה, קרוא לקבל את ירושת האדם הגדול.
איסור בשר וחלב
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שבועות מעין עולם הבא!
פריחת הגאולה!
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תכלת, שושנה, ופרץ שמחה, איך הכל קשור?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
