ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לפני למעלה משנתיים נפטרה בתנו בת ה-11 לאחר מחלה. מאז מצב הרוח בבית מאוד ירוד, רוח נכאים. קשה לשמוח, כל הזמן נזכרים בחיסרון, במיוחד בליל שבת בשעת הדלקת נרות שאז אני תמיד בוכה. גם אצל בעלי לא שונה המצב. אנשים טובים אומרים לי שזה לא נכון אבל אנחנו לא מוצאים את הדרך לצאת מזה.
תשובה:
אבילות וצער הם הרגשות בריאות ונכונות, גם בתורה אנו קוראים על בכי כתוצאה מהסתלקותם של גדולים. חכמים קבעו גדרים מסודרים, ובעיקר הם קבעו מתי להתאבל ומתי להפסיק להתאבל. הגמרא (מועד קטן כ"ז) דורשת את הפסוק: "אל תבכו למת", ומסבירה שהכוונה היא לא לבכות יותר מידי: "הא כיצד? שלשה ימים לבכי, שבעה להספד ושלושים לגיהוץ ותספורת. מכאן ואילך אמר הקב"ה, אי אתם רחמנים בו יותר ממני". בכך למעשה מורים לנו חכמים דרך כיצד להתיחס ולנהוג באבילות. נטיה חריפה יש בבני משפחה, לחשוב שאם הם שמחים הם מזלזלים ופוגעים בזכרו של הנפטר, וכאילו שוכחים אותו. לכן בתת ההכרה, עולות שוב ושוב מחשבות, כיצד לדאוג שהמת לא ישתכח מן הלב. אולם, הנה לפנינו ההדרכה השלמה, שיש בה הדרגה. החל בשלשת הימים הראשונים, אח"כ שבעה ושלושים, ועד שנה. מפני שלאחר שנה, "גזירה נגזרה על המת שישתכח מן הלב". ולא מתוך זלזול חלילה, אלא מתוך הבנה שאסור לנו לצמצם את כוחותינו ולהגבילם מתוך זכרון הנפטר. לדוגמא, במשפחתכם, זכרון בתכם שבודאי היתה אהובה ויקרה הוא חשוב מאוד, אבל הקב"ה לא שלח אותנו לעולם כדי שנסגור עצמנו במסגר הצער והיגון. יש לכל משפחה שליחות גדולה של בניה ויצירה, שהיא לעין ערוך חשובה גם לעילוי נשמתה של בתכם, הרבה יותר מהמשך האבילות עליה. כולנו מאמינים שהקב"ה מנהיג את העולם, והוא מכוון את דרכינו. לפעמים בדרך טובה ומפנקת ולפעמים ע"י מכות שהוא נותן לנו. הצער הזה צריך להשפיע על חיינו דוקא בכיוון של התפתחות. זה ההבדל בלשון העברית בין צער לבין עצב, שתי מילים דומות, אך שונות לחלוטין. עצבות גורמת ליאוש ולדיכוי הכוחות. צער, לעומת זאת, גורם להתעוררות לכיוונים חדשים. גם הצער הכללי והאבלות על חורבן בית המקדש, שקבעו חכמים את הימים האלה, ימי בין המצרים בכלל ותשעת הימים בפרט כימים של זכרון האובדן הגדול והחיסרון שיש לנו כיום, אינם באים לדכא את הרוח, אלא לדרבן אותנו לעשות מעשים גדולים, להחזרת האמון והיחס הטוב בין הפלגים השונים בעם, כדי להכשיר את הדרך לבנין המחודש במהרה.
אבלות דומה לשני קוים מקבילים, הנמשכים זה בצד זה. הקו האחד הוא קו החיים, הצומחים ופורחים, בשמחה ובתנופה גדולה. הקו השני הוא קו הזיכרון , אם זיכרון על בת שאבדה למשפחה, ואם זיכרון על בית המקדש שחרב. בימי האבל הראשונים, עד תום שנה לאבל, שני הקוים הללו זורמים צמודים זה לזה. לכן אנו נוהגים מנהגי אבלות, על חלק מקרובינו, עד תום השנה. לאחר מכן, מתחילים הקוים הללו להתרחק איש מרעהו. קו החיים הזורמים ממשיך ביתר שאת, מתוך אמונה שזהו רצונו של מקום, וקו הזיכרון זורם במרחק ממנו, ובפועל אינו נוגע בו, כלומר, אינו נכנס לחיינו. בזמנים ידועים במהלך השנה, כמו יום השנה או יום ההולדת של הבת, חוזר קו הזיכרון ופוגש את קו החיים הזורמים, אז אנו מעלים זכרונות, בוכים וצוחקים, ואח"כ שוב מתרחקים הקוים זה מזה . מחשבה כזאת, הן ביחס למשפחתכם הפרטית והן ביחס לאבלות הלאומית בימי בין המצרים, נותנת לנו הרגשה וידיעה, שאנו צועדים לקראת בניה מחודשת, בפרט ובכלל. הזיכרון והצער דוחפים אותנו קדימה לחיים של יצירה ועשייה, שהם מנחמים אותנו.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

איך ללמוד אמונה?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה מיוחד בעבודת יום כיפור?

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מה מברכים על ברקים ורעמים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

תשעה באב איך לחיות את החיסרון?
מבט על תשעה באב
אופני התבוננות שונים על צום תשעה באב - בבחינת אבלות ובבחינת תשובה

הלכות שלושת השבועות הלכות תשעה באב: מערב הצום ועד מוצאי התענית
הלכה למעשה
בשיעור זה נעבור בצורה מסודרת על פני כל סדר הזמנים – החל מדיני ערב תשעה באב ומחצות היום של יום רביעי, דרך גדרי שני תבשילים בסעודה מפסקת, ועד לחמשת העינויים, הפטורים לצום (חולים, מעוברות ומניקות) ומנהגי האבלות בתפילה ובבית. דגש מיוחד בשיעור זה ניתן להלכות מוצאי תשעה באב שחל בשנה זו ביום שישי (ערב שבת) – כיצד מאזנים בין מנהגי עשירי באב לבין כבוד שבת? מתי מותר להסתפר, להתרחץ, ולכבס לבני אשכנז ולבני ספרד?

מידות הראי"ה חיבור השכל והרגש באמונה
אמונה י"ח - כ'
השיעור עוסק בחשיבות השילוב ההכרחי בין בירור שכלי לרגש פנימי חי בבניית קשר אותנטי לבורא, תוך אזהרה מפני תפיסות אמונה שטחיות או ילדותיות. כמו כן, מודגש ההכרח המעשי להתאים את ההדרכה הרוחנית ואת רמת הלימוד במדויק לכלים, למידה ולמדרגה האישית של כל לומד.

לקראת הנישואין הדרכה לשידוכים ובניית בית תורה
הרב נותן הדרכה מעשית ותורנית לבחורי ישיבה לקראת תקופת השידוכים, תוך שימת דגש על שמירה על צניעות ופנימיות הקשר, הימנעות מהשפעות תרבותיות זרות, ופרופורציות נכונות סביב אירוע החתונה ולימוד התורה. בנוסף, הרב מציג מודל מובנה בן שלושה שלבים לקבלת החלטות בבחירת בת זוג – בירור חזון הבית, בחינת תכונות אופי וכישורים, ומציאת חן – מתוך מטרה עליונה להקים יחד בית של תורה, קדושה והערכה הדדית.

דברים סוד האחדות והשראת השכינה
שיחת מוצ"ש פרשת דברים
הרב מסביר כיצד השכינה ממשיכה לשרות בעם ישראל גם לאחר חורבן בית המקדש, במיוחד כאשר העם מאוחד סביב ההלכה, בבתי הכנסת ובבתי המדרש. כמו כן, מודגש כי אימוץ "עין טובה" וחיפוש נקודות הזכות בכל אדם הם המפתח לתיקון עוון שנאת חינם ולקירוב הגאולה השלמה.

דברים חומש דברים והכמיהה לבניין המקדש
השיעור עוסק בקשר שבין פרשיות "בין המצרים" וספר דברים, לבין תהליך הכניסה לארץ ישראל והצורך בהקמת חברה ומערכת משפט מתוקנות. מתוך הלימוד על חורבן הבית, מודגשת החובה להעמיק את הכמיהה הפנימית למשכן השכינה, לפעול לתיקון רוחני ומעשי, ולצפות באופן פעיל לגאולה השלמה.

לנתיבות ישראל קץ המגולה ונצחיות הכותל המערבי
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"א
הרב מסביר את המושג "הקץ המגולה", המהווה תוכנית אלוקית וסימן מובהק לגאולה שאינו תלוי בתשובה, ומתבטא בפריחתה ומתן פירותיה של ארץ ישראל. בנוסף, הרב מסביר כי הכותל המערבי מסמל את לב האומה ומקום משכנה הנצחי של השכינה שלא זזה ממנו, והוא עומד איתן כעדות חיה לברית ולתקומת ישראל.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א השאיפה לגדלות
דרך הקודש טז - יז
לבעלי נשמות גדולות אין מרגוע עד שהם יממשו את מדרגתם. ואסור להם לחשוש לגאווה, אדרבה, הם צריכים להזהר הרבה יותר מענווה פסולה. אמנם מיצנו שנאמר על הראשונים שהם כמלאכים, אבל אל לנו להבהל אם נמצא דבר שאנו מגיעים בו למדרגה פנימית יותר מהם. כמו שמצינו שיש יתרונות לבני אדם על מלאכים

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק לאור דמותם ותפקידם של הראי"ה והרצי"ה קוק זצ"ל
שיעור מיוחד לרגל סיום ספר אורות במסגרת התוכנית הישיבתית - סקירה על תפקידם הגדול של הראי"ה קוק ובנו הן ברובד המעשי והן ברובד השמיימי.













