ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש מדורים נושאים נוספים

הצילו! לאשתי יש הורים

לפני כמה חודשים היתה מריבה ביני לבין ההורים של אשתי. מאז, ביקשתי ממנה שלא לבקר אותם ולא לענות להם לטלפונים. זמן קצר היא עמדה בכך אבל אח"כ טענה שאיננה יכולה להמשיך. לי זה גורם לכעס
מוקדש לעלוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
לחץ להקדשת שיעור זה
שאלה:
לפני כמה חודשים היתה מריבה ביני לבין ההורים של אשתי. מאז, ביקשתי ממנה שלא לבקר אותם ולא לענות להם לטלפונים. זמן קצר היא עמדה בכך אבל אח"כ טענה שאיננה יכולה להמשיך. לי זה גורם לכעס, מפני שזכותי כבעל לבקש ממנה בקשה זו. היא בוכה וטוענת שאני שובר אותה. אני חש שהיא לא רגישה לשמירה על הכבוד שלי, והרי אשה חייבת בכבוד בעלה יותר מכבוד הוריה.


תשובה:
בשאלתך נגעת בהרבה נקודות, אשתדל להתיחס לכולן. בראשונה, המריבה בינך לבין משפחת חמיך. בעקרון, אין מצב של מריבה, מפני ש"חייב אדם בכבוד חמיו וחמותו" (שו"ע יו"ד, ר"מ). אמנם המצוה היא מדרבנן, אבל זוהי הנחיית חכמים. לכן, גם אם יש לך ביקורת עליהם, אין להגיב בכעס, בצעקות וכד'. אני יודע שיש מקרים סבוכים יותר, אבל לכל מצב יש פתרון. העיקר, לא להגיע למריבה.
ענין שני - התגובה, ההחלטה שלא לבוא אליהם לביקורים. כאשר אדם טועה, אי אפשר לתקן טעות אחת בעזרת טעות נוספת. כל טעות היא סטיה לדרך ללא מוצא. התיקון הוא לצאת לדרך בריאה וטובה, ולא להתחפר עמוק יותר בדרך ללא מוצא. הורים רשאים להעניש ילדים, אבל ילדים אינם רשאים להעניש את הוריהם, "כדי ללמד אותם לקח!" אפשר להחליט לבוא לביקורים קצרים יותר, או לא להעלות נושאים שנויים במחלוקת. לא יתכן שזוג ינתק קשר עם הורים, ודאי לא בהחלטה של אחד מבני הזוג, ועוד יותר כאשר מדובר בבן הזוג שהוא החתן שלהם. לעיתים, כאשר המצב אצל ההורים באמת בלתי נסבל, כמו יחס מזלזל ומשפיל, מילים בוטות כלפי הילדים, יש אפשרות לקבל החלטה משותפת, של הבעל והאשה, להמנע מביקורים לפרק זמן. אך כאמור, רק בהסכמה ורצון של שני בני הזוג.
נקודה שלישית, כעסך על אשתך. כאשר רחל אמנו מבקשת בנים מיעקב, נאמר (בראשית ל'): "ויחר אף יעקב ברחל". במדרש רבה (בראשית ע"א) מעבירים חכמים ביקורת על תגובתו של יעקב, ומציינים, שבאברהם נאמר "וישמע אברם לקול שרי" (בראשית ט"ז) והוא נקרא חכם. לעומת זאת, יעקב מגיב בכעס, ועל כך אומר לו הקב"ה: "כך עונים את המעוקות? חייך שבניך עומדים בפני בנה", אם כן, לעולם אסור לבעל לכעוס על אשתו. ובמיוחד הסיבה שהנך מזכיר, שאשה חייבת בכבוד בעלה, ואתה מרגיש שאשתך לא שומרת על כבודך, ומדויק יותר, אינה מגבה את החלטותיך. אשאל אותך שאלה: אם תמשיך לכעוס על אשתך, מה אתה סבור. האם בעקבות זאת היא תכבד אותך יותר, או שמא, ככל שיתמיד הכעס, תזכה ממנה לפחות ופחות כבוד. אני מפנה אליך את השאלה, כדי שתראה להיכן מובילה תגובה לא הולמת. אין כוונתי לומר שעליך להפסיק לכעוס, כדי שהיא תוכל לחזור ולכבד אותך, מפני שגם דרך זו שגויה, שהרי אדם צריך לברוח מהכבוד ולא לפעול כדי שיכבדוהו. כאמור, באתי רק להעמידך על האמת, כדי שתוכל לראות את התוצאות השליליות של תגובתך.
מניתי כמה לאוין: לא לריב עם ההורים, לא לתקן טעות בעזרת טעות נוספת, לא לנתק קשר עם הורים בהחלטה של אחד מבני הזוג, לא לכעוס על אשתך.
זה הזמן לשאול: מה כן לעשות? הכל נפתר בתקשורת זוגית, מתוך הבנה שבעל ואשה הם שווי ערך, ואין לאיש זכות לכפות על רעהו מעשה שאינו מסכים עימו. יתכן שבמצב שנוצר יקשה עליכם לנהל שיחה רגועה בשניים, ואז עדיף לשוחח בשלשה, או בארבעה, עם חברים, בני זוג, אשר יסייעו לכם לנווט את השיחה לאפיק חיובי ובונה, לנתח את האירועים לאחור ולהחליט יחדיו על דרך לעתיד. לבחור בדרך כזאת אשר תהיה אפשרית לשניכם ללכת בה.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
עוד בנושא נושאים נוספים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il