מדינת ישראל - לא גרמה לחילוניות | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
ציבור וחברה
מדינת וממשלת ישראל

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

4976

6 דק' קריאה • 60 דק' האזנה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

חסידים הראשונים עסקו בתפילה תשע שעות ביום אם כן כיצד התפתחה אצלם התורה? בתשובה לשאלה זו יש הבדל בין הבבלי לירושלמי. בבבלי כתוב: "מתוך שחסידים היו תורתם משתמרת", ובירושלמי: "תורתם מתברכת". את ההבדל מסביר הרב קוק בכך שהחסידים שבארץ ישראל שונים מהחסידים שבחו"ל. בארץ ישראל יש אפשרות לחסידות להיות יותר גדולה. אמנם לפי התפישה החיצונית הדברים נראים הפוכים, שבד"כ נתפס החסיד אצל אנשים כאדם שמחוץ לסדר החיים הרגיל, ככל שהוא יותר פרוש וחריג כך נראה שהוא יותר חסיד. בחו"ל החסידות מתבלטת מאוד - אדם זונח את כל ענייני העולם ובזה הוא חריג. זה מכיוון ששם אין ערך לדברים המעשיים הללו.

בארץ ישראל החסיד שייך למציאות גם כן שהרי בארץ המציאות גם היא מצווה כדברי החתם סופר בחידושיו לסוכה שכמו שאין לאדם לומר שלא יניח תפילין כדי שילמד תורה כך אין לומר שלא יטע עץ בארץ ישראל. אם כן בארץ ישראל החסידות היא מעורבות בבניין הארץ, וזה נראה לכאורה פחות חסידות אך האמת היא שזו חסידות עליונה יותר, כדברי הרב קוק.

זו גם הסיבה לזה ש"מי שדר בחו"ל דומה כמי שאין לו אלו-ה". שורש הפגם של האליליות הוא שהיא רואה את הדברים בצורה כזו שאין הקב"ה שולט בכל. לעומתה אנו יודעים ש"אין עוד מלבדו" אין דבר במציאות שאין בו ניצוץ אלוקי, שיש בו עניין חיובי והקב"ה מחיה אותו. בחו"ל אין לנו אפשרות לראות את שם ה' בתוך המציאות לכן בחו"ל חסרה אמונת היחוד שלנו. איננו רואים את ה' בכל רבדי החיים. בחו"ל קשה יותר לומר שאת הכל הקב"ה מחיה כי זה לא ניכר, אך בארץ כן. מתוך ארץ ישראל אדם יכול לראות שה' מחיה את הכל. בארץ ישראל החסידים נמצאים באויר אלוקי, מקום בו השכינה שורה, מקום בו ניתן לגלות את שם ה' בכל המציאות. המצוות מגלות לנו את המשמעות הערכית של הדברים. בארץ יש מצוות "גשמיות": תרומות ומעשרות, לנטוע עצים ולבנות בתים ועוד. ממילא מובן שבארץ כל העולם המציאותי (גשמי) חיובי.

נשאלה השאלה: בברכה מעין שלש אנו אומרים "לאכול מפריה ולשבוע מטובה" נשמע מזה שיש חשיבות לתענוג והרי מטרת האכילה היא שתקיים את האדם ואין לה ערך בפני עצמה, שיתענגו ממנה? עונה על זה הב"ח שלהתענג מהפירות הקדושים של הארץ - זו מצווה. אם כן מעבר לערך שיש לעבודה המציאותית שעליה דברנו יש גם ערך לתחושותינו, לתענוג שלנו. לארץ יש מעלה נוספת. בה אנו בני-חורין ומתגלה שאנו עם ה' וכל התפתחות שלנו היא בסיס לקידוש ה' לעומת חו"ל ששם אנו שפלים ומשועבדים לכן במציאות כאן מתגלה דבר ה'.

מאד קשה לעשות את ההבחנה הזו. אנו הורגלנו בגלות להתבונן על הנהגת ה' את הפרט, שלאדם יש צרות כי הוא חטא או בשביל לזכך אותו וכן הלאה. אך על הנהגת הכלל יש להתבונן באופן אחר. כמובן שמבחינות רבות יש מקום להשוות אך גם ההבדלים משמעותיים, וצריך להעמיק בתורה כדי לעמוד עליהם.
בגלל זה יש צדיקים שאינם מאמינים, כך היה אומר הרב צבי יהודה. אינם רואים את יד ה' בתוך המציאות, זה נורא ואיום. "טחו עיניהם מראות" את הנס הגדול שהקב"ה עשה. מאשימים את מדינת ישראל בכל הצרות הרוחניות כאשר המציאות ההסטורית היא הפוכה לחלוטין. מי שנשאר בחו"ל מצבו הרוחני פחות טוב. זה מעבר לאלה שנשארו בחו"ל ופקדה אותם השואה.

תלמידים שהומלץ להם ע"י רבותיהם להשאר בחו"ל - סכוייהם וסיכוי צאצאיהם להיות דתיים היום קטנים לאין ערוך מאלו של מי שעלה לארץ. בין אם נתפסו ברוסיה הסובייטית ועכשיו הנכדים עולים עם נישואי תערובת. בין אם הם ברחו לאמריקה ששם יש 60% נשואי תערובת והקבוצה הדתית מעטה מאד. הרבה מאד מהאורתודוקסים הדתיים שבחו"ל אינם כמו אלה שבארץ. הם רשומים בקהילה אורתודוקסית אך לא יותר מזה. אדם שנסע לאמריקה והיה בקהילה אורתודוקסית סיפר כשחזר שההבדל בין אורתודוקסי לרפורמי הוא שהרפורמי מחנה בשבת את הרכב ליד בית הכנסת והאורתודוקסי - שני רחובות משם.

טענה זו מופרכת לחלוטין מעיקרה. טופלים על הנס האלוקי את בעיותינו. להפך בארץ ישראל אפשר לראות את דבר ה' והטענה שהשהות בארץ ישראל גרמה לירידת המצב הרוחני בעם שגויה לגמרי. ההדרדרות נגרמה בעטייה של תנועת ההשכלה שעברה בכל העולם. המקום בו המעט ביותר נעשו חילונים הוא ארץ ישראל, הוה עובדא שכן "אוירא דארץ ישראל מחכים". בהחלט יש כאן אויר של קדושה שמעורר את האנשים לתורה ומצוות.

זה לא יאומן אבל חייבים להגיד זאת - הטענות של הציבור החרדי הן, קודם כל, נגד מצוות התורה, שהרי רק על ידי המדינה מתקיימת מצוות ישוב הארץ. עצם זה שיש מדינה זה ערך גם מבחינה תורנית - רק כך אפשר לקיים את מצוות ישוב הארץ מפני שצריך שהיא תהיה בידינו ולא ביד אומה אחרת, כדברי הרמב"ן, ומשמעות הדברים היא רבונות מדינית. בהקמת המדינה היתה הסרת חילול ה' כזכור. גם מבחינה לאומית - שהעם לא יהיה נרדף ומשועבד אלא יוכל לעשות את מה שהוא רוצה בחופשיות ואז ממילא יתגלו בו הדברים הטובים. כמה זמן זה יקח? נקווה שבעז"ה מהר. אבל עצם הטענות על ההתחלנות שארעה בעקבות הציונות והעליה לארץ אינן נכונות. גם בשנים של קום המדינה כשטענו זאת לא צדקו. אף פעם לא היה מצב שבארץ ישראל היה גרוע מחו"ל. גם אם היו שפרקו עול בארץ לעומתם בחו"ל הצטרפו לקומוניזם והתבוללו.

הפערים בין ארץ ישראל לחו"ל נוצרו בהדרגה. בתחילה אחוז החילונים בארץ היה שווה לזה שבאירופה כי לכאן הגיעו אנשים מאותה סביבה וככל שאחוז הצעירים גדול אחוז המתפקרים גדול. בפולין , שמספרים כאילו שם היו כולם צדיקים, לפני השואה היו 50% דתיים. ברוסיה המצב היה יותר גרוע מפני ששם כבר היה שלטון סובייטי. בהונגריה היו כבר קרוב ל- 80% חילוניים כי היא שייכת יותר למערב אירופה. רבה של קלויזנבורג שבהונגריה היה הרב גלזנר שהיה בן שבעים. הוא היה ציוני לכן נלחמו נגדו והעמידו בשבילם רב צעיר מאד, בעל כשרונות מופלגים, שנקט בעמדות אנטי ציוניות חריפות והיה שייך לחוגי סטמאר, סיגד וצאנז. הרב גלזנר עלה לארץ לפני השואה ולגבי אותו רב, שהיה כבר בן ארבעים בזמן השואה - אחד עשר ילדיו נרצחו בשואה. הוא עצמו במשך השואה מסר נפשו על קיום המצוות וניצל, אח"כ הגיע לאמריקה ואח"כ לארץ והקים את חסידות צאנז מחדש. כנראה שלאחר השואה השתנה אצלו היחס לציונות. היו שהגרו מאירופה לאמריקה וארגנטינה ושם הם נעשו חילונים הרבה יותר מאלה שפה.

עד כאן דברנו על ארצות אירופה ומצב דומה היה בארצות צפון אפריקה. שם ההשכלה התפשטה בארצות מסוימות יותר ובאחרות פחות. ההשכלה הגיעה תחילה לערים הגדולות. בלוּב היתה תנועת השכלה חזקה. בסוריה קם בית ספר של כל ישראל חברים ואנשים נעשו "מודרניים" כמוזכר בספר "אמת מארץ תצמח". בטריפולי כבר הרבה לא שמרו שבת. גם בערים הגדולות של מרוקו התפשטה ההשכלה. באלג'יר ההשכלה הגיעה לפני מרוקו ושם גם כן היה מצב דומה. לגבי מצרים - בשעת קום המדינה כבר היו שם הרבה שלא שמרו מצוות או ששמרו למחצה, כך סיפר אדם שהיה שם. לתימן באמת לא הגיעה ההשכלה (קצת לצנעה) אך זה ענין של זמן. היו תימנים שבתקופת קום המדינה הגרו לקנדה - מצבם גרוע לאין ערוך. הם לא יודעים כיום דבר מיהדותם לעומת אלה שעלו לארץ שכולם יודעים שהם לפחות מסורתיים. היו יהודים שנשארו בתימן וגם מצבם גרוע מאד. הם אינם יודעים ללמוד גמרא ובעיקר - יש שם נישואי תערובת, אין מה להשוות. לאחד הישובים הגיע יהודי מתימן והתארח אצל משפחות שהוריהם עלו מתימן. יש לו שם אשה ערביה עם שני ילדים וסיפר שיש הרבה כמותו. אילו הם היו עולים לארץ מצבם היה הרבה יותר טוב, מן הסתם הוא היה מתחתן עם יהודיה. גם חסידי סאטמר פה - מצבם טוב יותר מחבריהם שבחו"ל שם יש התבוללות גם מתוך משפחות חסידיות.

הקב"ה לא עושה ניסים ממש גלויים שהרי אז לא היתה בחירה חופשית. כל קבוצה שנמצאת בארץ - אילו היתה בחו"ל מצבה היה גרוע יותר. לא רואים זאת בתוך שבוע, אולי אפשר לראות אחרי עשר שנים ופעמים יותר. אי אפשר לומר זאת גם על כל אחד ואחד, יש שהתקלקלו כאן, ויש שחזרו בתשובה שם, אך כשעוסקים בקבוצה גדולה זוהי התוצאה. את העובדה הזו מוכרחים לדעת. לא יעזור לחזור על שקר פעמים רבות, הוא ישאר שקר. אנשים עוד ימשיכו לשקר כאשר באמריקה חמשה מליון לא יודעים כלל שהם יהודים. לגבי רוסיה כולם רואים שעלו משם מתבוללים. בצרפת ובאנגליה - 70% התבוללות. המרוקאים שנשארו במרוקו או שהלכו לצרפת בתוך אותם 70% ואנשים ממשיכים לשקר. בארץ ישראל הרוב מסורתיים. הרוב מזכירים שם שמים, אוכלים אוכל כשר. כמעט כולם מקפידים על מילה, ליל הסדר, חתונה, הלויה.

אם כן יש לדעת שהשהות בארץ אינה זו שגרמה להדרדרות המצב הרוחני של העם אלא להיפך מצבם הרוחני של היהודים שעלו לארץ טוב מזה של חבריהם שבחו"ל. ורק מכאן, מתוך קדושת ארץ ישראל תתעורר האמונה השלמה, עם ישראל יחזור בתשובה, ולתנועה הציונית ולכל היהודים שעלו לארץ וישבוה יהיה חלק נכבד בזה.

מדינת וממשלת ישראל

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד
רביבים
שמות עם שורשים
טבת תשע"ב
רביבים
דברים לזכרו של הרב אליעזר ולדמן זצ"ל
טבת תשפ"ב

מדינת וממשלת ישראל

מדינת וממשלת ישראל
הרב ערוסי למפיצים בווטצאפ: תפסיקו להפחיד אנשים!
הרב רצון ערוסי | סיוון תשע"ח
מדינת וממשלת ישראל
המחנה הרביעי
הרב אהרון אגל־טל | חשוון תשפ"ב
קידוש השם
חיים של קידוש השם
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | שבט תשס"ב
מדינת וממשלת ישראל
האמנם זו היא ראשית צמיחת גאולתנו? האם הרב קוק טעה?
משנתו של מאור הדור, הראי"ה קוק
הרב משה צוריאל זצ"ל | י' בטבת תשס"ו

מדינת וממשלת ישראל

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
2 דק'
נקודה בהלכה – הרב איתן מינקוב
איך עושים קידוש?
הרב איתן מינקוב | חשוון תשפ"א
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב חיים דרוקמן
הרב דוד חי הכהן
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב שלמה שושן
הרב מרדכי הוכמן
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו