ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

הבנת סימני הגאולה ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה מדינת וממשלת ישראל Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ה

הבנת סימני הגאולה


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
חנה בת חיים

מלכות תהפך למינות ובית הועד לזנות
כפי שהזכרנו, כבר חז"ל עמדו על כך שבעקבתא דמשיחא יהיו תופעות קשות שאת חלקם אנו חווים אותם ממש בימים אלו. כיצד נתייחס למדינה, לממשלה, לעם לצבא? האם כל זאת נעשה מתוך רשעות אטימות והם בחינת 'ערב רב'? האם נכריז מלחמה על המדינה, על הממשלה על הצבא? כיצד הגיע הפשע הזה?

ניתן לאבחן מספר שורשים, שעליהם אנו רוצים לעמוד.
ראשית, אנו צריכים להכיר בכך שלמרות שהגויים לרגע אחד הסכימו להקמת ריבונות יהודית בארץ ישראל - הם לא נהפכו בכך לאוהבי ישראל. יש מהם שחזרו בהם ועושים כל מאמץ להחזיר את הגלגל אחורה. המוסלמים רואים בנו נטע זר באזור, ורוצים לקעקע אותנו מן היסוד. האירופאים בוחרים בשיטה אחרת. הם כורתים ברית עם אנשי שמאל בכדי להפוך אותנו ל"מדינת כל אזרחיה". בדרך זו הם רוצים להרוס את המדינה היהודית מבפנים. האמריקאים אולי אוהבים אותנו וחלקם רוצים את טובתנו, אולם זאת כל עוד שנישאר עם שרידי חרב - עם קטן שלא מאיים על האינטרסים שלהם. הם עושים כל מאמץ בכדי להשאיר אותנו בגודל שנוח להם - בגודל בינוני. הם לא יתנו לנו להיות מעצמה בשום תחום. לא בצדדים של ההצלחה החומרית כלכלית, וגם לא מעצמה רוחנית ערכית.

בכדי לעמוד מול העוצמות של הגויים צריך אמונה גדולה. מי שלא מייחס את מדינת ישראל לקב"ה, מי שלא מאמין שאל חיי בקרבנו, אין לו כוח לעמוד מול כל העולם. הקואליציה העולמית שרואה אותנו כעם ככל העמים, כעם שתנועה לאומית אנושית הקימה אותו, מעמידה אותנו במעמד שווה ל'עם הפלשתינאי'. למרות השקר בהיסטורי בדבר "עם פלשתינאי", הוא מתקבל על ידי אומות העולם בכדי ליצור לידינו תאום סיאמי, תאום שדרכו יוכלו אומות העולם להקטין את עוצמתנו. הקטנת עוצמתנו באה גם במאבק הממשי של הפלשתינאים בכפייה עלינו להתחלק בנכסים הכלכליים והרוחניים שבארץ עם תרבות אחרת. אולם, זהו בעיקר מאבק מוסרי, שדרך התביעה הפלשתינאית הם מחלישים את צדקת חזרתנו לארץ כולה.

מלבד הגבורה כפשוטה שנצרכת מצד האומה לעמוד מול כל אומות העולם, יש כאן שאלה מהותית שנוגעת גם לעצם הפינוי.

התרבות המערבית שוטפת אותנו מבחינה ערכית. אחד מן הדברים העומדים בלב האמירה המערבית הוא נטילת היסוד של האמת האבסולוטית והצדק המוחלט. אין לאף אחד אדנות על האמת, וכל מה שאדם אומר זו אמירה אישית סובייקטיבית, שאינה מחייבת את האחרים. הכפירה באמונה ובמוחלט מביאה את האדם לייאוש מלהוביל את העולם לאמיתות ערכיות ומוחלטות.

יש דברים טובים הנולדים מגישה זו. ערכי החופש והכבוד ההדדי הולכים ומתגדלים. אולם, העולם לא יוכל להיגאל אם יעצר בדרך זו. במקום שאין שיתוף אמיתי בין אנשים יש התפוררות של כל המערכות. ערך האדם לאומה, לחברה ולמשפחה הולך ונמחק. כאן יש סכנה גדולה שבמקום שאין ערכים וצדק - האינטרסים וההנאות האישיות יהפכו להיות הרוח שמובילה את העולם. כך אנו מבינים את דברי המשנה האומרת שמלכות תיהפך למינות. המינות היא השיטה שנוטלת את היסוד של הנצח והמוחלט מן הערכים. הכל יחסי, אנושי וניתן לשינוי לפי הצרכים. המלכות ששולטת בעולם (אמריקה) תפיץ את השיטה שנוטלת מן העולם את היכולת לעמוד אחרי ערכים מוחלטים.

דת הדמוקרטיה באה כדרך למזער את הנזקים שהביאה איתם התרבות המערבית. ההסכמה האנושית, לפיה ברמה החברתית יש כללים שבבסיסם אין ערכים מוחלטים, אלא רק סדר חיצוני שמאפשר ליחיד לחיות את חייו הפרטיים - ממלאת את החלל הערכי, ומולידה ערך על של חוק וסדר חיצוני, ושל אמירה של "אילולא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו". משפט המפתח בדמוקרטיה בשלטון הוא 'אל תהיה צודק אלא תהיה חכם'.

כאשר מבחינה מוסרית אין ערכים מוחלטים, נוצר חלל גדול שמאפשר לעבור למציאות הנוספת המתוארת במשנה. "בית הועד יהפך לזנות", במקום שאין ערכים מוחלטים נסללת הדרך לכל האינטרסנטים והכוחניים לנצל את המצב לטובתם. אם צריך שמישהו יהיה בשלטון, למה לא אנצל את המצב ואני אהיה החכם שנהנה מן השלטון? כך אנו מרגישים, שפוליטיקאי היום פירושו בדרך כלל אדם אינטרסנטי, הדואג לצרכיו האישיים.

ברמה של מערכות המשפט, המובן של "בית ועד יהפך לזנות" הוא שאין מערכת ערכים נצחית ומוחלטת שלאורה שופטים. מכפיפים את ערכי המשפט לצרכים ולאידיאולוגיה האישית.

אנו פגשנו חיילים רבים שיש להם חיבה ואהבה אמיתית לאומה. רבים שהרוח הלאומית עדיין חיה בתוכם. אולם, כשעמד מולם הערך הציוני מול דת הדמוקרטיה, שלטון החוק הכריעה אותם. זאת עשו או משום שהם באמת מקבלים את התרבות המערבית, שנטלה את היכולת לעמוד אחרי ערכים בצורה מוחלטת, או משום שלא היתה להם מוחלטות וגבורה לעמוד מאחרי הערכים שלהם. הממשלה בערמימיותה לקחה את כל החיילים שיש להם מה להפסיד, והעמידה אותם אל מול ניסיון שכדי לעמוד מולו צריך להיות איש צדק ומוסר בעל גבורה מיוחדת (גם לגבי המרגלים זיהו חז"ל נקודת אינטרס אישי, שלא נתנה להם את הכוח לדבר טוב על הארץ).

אנו, אנשי האמונה, מציבים אלטרנטיבה לדת הדמוקרטיה. אולי חלק מהגויים יכולים להמשיך ולשרוד על בסיס סדר חיצוני וקפוא, אולם עם ישראל לא יכול ולא רוצה להיות נטול ערכים עצמיים. אצל עם ישראל, אם הוא לא יהיה צודק אזי גם חכמתו תסתלק, וכפי שאנו רואים לדאבון ליבנו.

הבירור סביב סירוב פקודה באה בזמן הנכון. זוהי נקודת המבחן לבירור שלתוכו אנו נכנסים. המראה של עשרות אלפי חיילים הממלאים פקודות, שלחלקם הגדול הינם פקודות בלתי חוקיות בעליל, מגלות עד כמה הבלבול בנושא זה חלחל לכל המערכות. חייל ישראלי אינו יכול להיות איש קר וקפוא הממלא פקודות ללא הזדהות. אנו חייבים לחנך דור שלם הנאמן לערכיו, גם במחיר שבירת סדר חברתי חיצוני הבוגד בסדר הפנימי ערכי שביסוד האומה.

המציאות בה דת הדמוקרטיה גוברת על דת הערכים והאמונה היהודית עלולה לעקור מן היסוד את נשמת המדינה היהודית. הדמוקרטיה תכרסם כל סממן יהודי ערכי ממדינתנו. אנו חייבים להעמיד אל מול דת חיצונית זאת דת פנימית וערכית, שלא נשברת אל מול הסדר החיצוני שכל כך זר לאומתנו. הדמוקרטיה עצמה חייבת להיות מעוניינת לתת ליחידים שבה להיות נאמנים למצפונם. כל כפייה מצפונית היא בעצמה גם הרס הדמוקרטיה.

לאחר שחינכנו דור להשתלב לשאת בעול עם הציבור ולתת אמון במהלך האלוקי שמתגלה דרך המדינה ומוסדותיה, נתבע מאיתנו לתת נשמה פנימית למדינה. זאת נעשה רק בעמידתנו על היותנו חלק מהערכים הפנימיים של מדינה ולא להיות חלק מהסדר החיצוני והמתנכר של מוסדות המדינה.

אנו צריכים להפנים שכשם שבנוגע לקודש אנו לא סומכים בעיניים עצומות על המדינה, אנו מקימים תלמודי תורה, מקימים קרנות פרטיות למימון הישיבות והפצת דברי תורה, כך גם בנוגע למימוש ערכי הציונות. לא נוכל בעיניים עצומות לסמוך על המדינה. נהפכנו להיות חשדנים כלפי המדינה. נמשיך להיות שותפים, אולם בשותפות מוגבלת - שותפות על בסיס מימוש הרעיונות הלאומים שאנו מאמינים בהם. נלך ליהודים בארצות הברית ונשכנע אותם שבמקום לתרום למדינה - שיתרמו לקרנות פרטיות שמקבלות על עצמם להמשיך את המפעל הציוני.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il