ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
על פי דברי הרב זצ"ל (עין איה, שבת י ע"א), ערך הדין והמשפט העברי הוא גדול מאוד, באשר רק הוא קובע על התורה את החותם המיוחד, שהיא תורת חיים. כלומר, התורה מתייחסת אל החיים המעשיים ומאירה את נתיבותיהם.
הרב קוק הדגיש את זיקתה המיוחדת של התורה אל החיים המעשיים, והניח את התשתית למשפט התורה בייסוד הרבנות הראשית לישראל, שאחד מאתגריה הוא התמודדות עם בעיות השעה.
בדבריו בוועידה לסידור הרבנות הראשית, ראה הרב בייסוד הרבנות הראשית נטיעתו של שתיל העשוי להתפתח במשך הזמן: המשפט שלנו הוא עטרה גדולה שיש לשפרה בכל ההידורים. הרב מבחין בדבריו בין ה"דינים" שאין לשנותם לבין "תקנות" שיש חופש לחדש ולתקן כפי שמוצאים בתי הדין לנכון בהסכמת הרבים לתקון העולם לשם שמיים. הרב קוק היה ער לכך שבחיינו הלאומיים החדשים בארץ ישראל יהיה לנו בוודאי צורך גדול לתקן תקנות גדולות, שכאשר תהיינה מוסכמות מרוב חכמי ישראל ומקובלות אחר כך על הקהל, תהיינה להן כוח של דין תורה.
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, ממלא מקומו של הרב קוק כרבה הראשי של ארץ ישראל, המשיך בדרכו של הרב קוק, הן בחזון והן במעש.
הרב הרצוג זצ"ל היה שותף לייסוד מערכת בתי הדין הרבניים כמערכת שיפוט ממלכתית, ובראשותו התקינה מועצת הרבנות הראשית תקנות שונות. בשנת תש"ד הותקנו תקנות בענייני כתובה והורחבה חובת המזונות לילדים על לגיל חמש עשרה. בשנת תש"י נקבעו תקנות נוספות "שהשעה מחייבת אותם מפני דרכי שלום ושלום הבית בישראל". תקנות אלו אסרו לקדש אישה שלא בשעת חופה ושלא בנוכחותם של עשרה אנשים. תקנה זו הייתה מלווה בסנקציה עונשית של חרם חמור. תקנות אלו אף אסרו נישואי בוסר וקבעו גיל מינימום של שש עשרה שנה לקידושי אישה. כן אסרו התקנות את הביגמיה ואת הייבום.
במסגרת "מכון הרי פישל" לדרישת התלמוד, שהקים הרב קוק זצ"ל, הוקם בשנת תש"ח "מכון למשפט התורה" בנשיאותו של הרב הרצוג. בהרצאתו על מטרותיו של "המכון" זועק הרב הרצוג: "הנה הושיבו בית משפט עליון ותורת ישראל לא נדרשה, לא נזכרה ולא נפקדה... כלום לא היתה מחובתה הראשונה של הממשלה להכריז ולהודיע שכוונתה ומטרתה היא, שישוב משפט התורה לחדש ימיו כקדם, ושממשלת ישראל עתידה לבקש עצה, הדרכה והוראה מפי חכמי התורה בנוגע לתקנות והשלמות הדרושות בשטחים ידועים במשפט התורה, כשיינתן לו תוקף מלכותי!".
במסגרת "המכון למשפט התורה" יצאו לאור חיבורים אחדים במשפט העברי העשויים להוות תשתית לחקיקה בתחום דיני העונשין ובתחום דיני המכר, וכן חיבור "הלכה פסוקה", בו הובאה תמצית ההלכה הנובעת מדברי הפוסקים בכל סעיף וסעיף שבהלכות דיינים.
הרב הרצוג עצמו תרם תרומה עצומה לחקר המשפט העברי בספריו על "המוסדות העיקריים של המשפט העברי" (בשפה האנגלית), ובמחקרים רבים בשאלות יסוד של מדינה מודרנית דמוקרטית לאור המשפט העברי. בין היתר עוסקים מאמריו בשאלות מעמדה של האישה, היחס לנכרי ופעולת המשטרה בשבת (ראה מאמרו המאלף של השופט אליקים רובינשטיין, שפורסם בימים אלה בקובץ "משואה ליצחק" חלק שני, לזכרו של הרב הרצוג). אחדים ממחקריו כונסו ויצאו לאור על ידי בנו חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל.
לקידום שאיפתו של הרב הרצוג לבסס את משפטה של מדינת ישראל על המשפט העברי, הקים הרב הרצוג ליד הרבנות הראשית לארץ ישראל, בשנת תש"ח, חודשים אחדים לפני הקמת המדינה, "ועדת משנה לחוקה ותחוקה", בראשותו של האדמו"ר מסדיגורה-פשמישל, הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן, ובין חבריה נמנו האדמו"ר מסדיגורה הרב אברהם יעקב פרידמן, הרב יהושע קניאל רבה הראשי של חיפה, הרב יוסף כהנמן מייסד ישיבת פוניבז', הרב שאול ישראלי רבו של כפר הרוא"ה, הרב יצחק מאיר בן-מנחם חתנו של הרב איסר זלמן מלצר ראש ישיבת עץ חיים, הרב שמואל ווזנר רב זכרון מאיר בבני ברק, והרב שמריה גריינמן אחיינו של החזון אי"ש. כיועצים לוועדה זו נתמנו משפטנים ועורכי דין ובהם השופט ד"ר יצחק קיסטר.
מאלפים דברי הנשיא חיים הרצוג ז"ל על אביו, הרב הרצוג: "אבי מורי, זכר צדיק לברכה, שהנושא היה כאש בוערת בעצמותיו, שקד על הכנת יסודות לחוקה שלמה למדינה יהודית על פי ההלכה, עוד שנים לפני קום המדינה". ומוסיף הנשיא חיים הרצוג: "למרות מאמציו של אבא, לא זכינו עם קום מדינת ישראל שהמשפט העברי יהא מונח בבסיסה של חוקת המדינה. עם זאת משפטה של מדינת ישראל והמשפט העברי אינם זרים זה לזה... הכנסת, בבואה לחוקק חוקים חדשים, נתנה דעתה לעיתים תכופות, לעמדתו של המשפט העברי בנושא הנדון, ופעמים רבות אף אימצה את עקרונותיו ואת מושגיו, הלכה למעשה" (הקדמתו לספרו של כותב שורות אלה, "המשפט העברי בחקיקת הכנסת", ירושלים תשמ"ט).
ואכן, ניכר כי הנשיא הרצוג ינק בביתו זיקה אמיצה למשפט העברי. לפני שנים, עם קריסתה של ברית המועצות, פנה אליי נשיא האקדמיה הלאומית למדעים של "חבר העמים" (המונה כ-230 אלף מדענים), על פי הצעתו של הנשיא הרצוג, בבקשה לסייע להם בהכנת החוקה למדינה החדשה על פי יסודות המשפט העברי. ובנסיעתו הממלכתית כאורחו של נשיא פולין, העניק הנשיא הרצוג את ספרי המשפט העברי כמתנת הנשיא לספרייה הלאומית בוורשה. עוד ביקש להקים במעונו של אביו זצ"ל, שברחוב אבן עזרא בירושלים, מרכז עולמי למשפט העברי!
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
