ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
בין הפועלים שניצבו על ראש ההר בלטה דמותו המאירה של הרבי מסטראפקוב, שלא איבד את זיו פניו גם תחת נגישות הנאצים. הרבי בחר לעסוק במלאכה קשה במיוחד, כיוון שבמלאכות האחרות, אף שהיו קלות יותר, היה חייב לחלל את השבת.
מדי פעם חלף איש אס-אס עם פרגול בידו, והצליף ללא סיבה על גבם של העובדים. הרבי קיבל על עצמו את הייסורים באהבה, ומה ששימח את ליבו יותר מכל, היתה העובדה שבזכות עבודת הפרך הזו לא יצטרך לחלל שבת.
אנשי האס-אס המפטרלים במקום האיצו ביהודים שיעמיסו את אבני החצץ על המריצות. כל מי שכוחו לא עמד לו נורה מיד למוות. רבים מהכורים שחצבו את האבנים נלאו מלהמשיך במלאכה המפרכת ונרצחו בראש ההר. הגרמנים לא ביקשו הסברים או תירוצים כלשהם. כאשר ראו יהודי שהפסיק לעבוד, מייד הוציאו אותו להורג. לעתים אף התעללו בו לפני כן עם פרגוליהם. הכורים נרצחו זה אחר זה כזבובים. הנאצים דחפו ברגליהם את הגוויות אל צידי הדרך, והאיצו בעובדים שנותרו בחיים שיובילו את מריצות החצץ במדרון התלול המוביל לתחתית ההר, כדי להעמידן באתרי הבנייה במחנה. הרבי העמיס בדומיה את החצץ לתוך המריצה, ירד אל תחתית ההר כשהוא מתנשם ומתנשף חליפות ושוב חזר אל ערימות החצץ. למרות הכול הצליח לשמור על אנושיותו, ואף מלמל ברצף פרקי משניות שזכר בעל פה.
באחד הימים, בעודו מוביל את המריצה על המדרון התלול והחלקלק, צנח הרבי על הקרקע באפיסת כוחות מוחלטת, בעוד המריצה הכבדה מתהפכת על צידה. הרבי ניסה להשיב את המריצה אל המסלול, אך חש שכוחותיו אזלו לחלוטין. הוא ניצב על מקומו חסר אונים מבלי שיצליח להעמיד את המריצה מחדש, וכך עיכב את העובדים שהשתרכו מאחור, שנאלצו לעמוד בדרכם מפני שלא יכלו לעוקפו במסלול הצר. לבסוף נפל ארצה מבלי שיוכל לקום.
אנשי האס-אס הבחינו בעיכוב שאירע במהלך העבודה, ומיהרו למקום כדי לראות מי גרם לעצירה הפתאומית. כאשר הבחינו בדמותו של הרבי שרועה על הארץ בחוסר אונים, עטו עליו ארבעה קלגסים. אחד מהם הצמיד את גוו של הרבי אל הקרקע במגפיו המסומרים, השני החזיק בראשו של הרבי לבל יזוז ממקומו, בעוד שני הנותרים מצליפים בו לסירוגין בפרגולי עור. בכל צליפה וצליפה שהצליפו בו הפורעים, מלמל את תיבות הווידוי 'אשמנו', 'בגדנו', 'גזלנו'... כאשר סברו כי היהודי נפח את נשמתו ואין צורך לירות בו, דחפוהו במגפיהם לצידי הדרך.
היהודים שהיו איתו לא יכלו להושיט לו עזרה. מי שהיה עושה זאת היה נורה מיד. הרבי המשיך להיות מוטל על צידי הדרך כשהוא מפרכס מכאב, מבלי שאיש יגיש לו עזרה. מצבו הלך והידרדר וקיצו נראה קרוב.
לפתע חלף במקום קצין נאצי רם דרג, שהופקד על שמירת המחנה כולו. הוא העיף מבט ביהודי השרוע על הקרקע, והרעים בקולו על החיילים הגרמנים: "מי אחראי לאדם הזה? מי יגיש לי דין וחשבון אם הוא ימות?"
אנשי האס-אס היו המומים והביטו על מפקדם כמי שיצא מדעתו. חיי היהודים היו הפקר גמור בידיהם. על איזה דין וחשבון הוא מדבר?! ואם לא די בכך, הקצין ציווה עליהם לשאת את הרבי, לחבוש את פצעיו, ולאחר מכן להעבירו למטבח המחנה, שם תינתן לו, לאחר שיחלים, עבודה קלה בהכנת האוכל.
אף אחד לא הבין מה שאירע כעת, לא היהודים שהחזיקו את מריצות הברזל ולא הקלגסים הנאצים הרודים בהם. הרי קצינים גרמנים נתקלים מדי יום ביומו ביהודים שתשש כוחם, שולפים את אקדחם ויורים בהם להנאתם. והנה כאן מחליט הקצין הנאצי הבכיר לשמור על חיי יהודי, ועוד להעניק לו עבודה קלה במטבח.
כך ניצלו חייו של הרבי מסטראפקוב.
לאחר השואה סיפר הרבי כי כאשר פקח את עיניו, ידע בבירור כי היה זה מלאך משמים בדמות קצין נאצי שבא להצילו ממוות, מפני שבראש אותה שנה נכתב ונחתם שייצא מימי התופת הללו כשהוא בחיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












