ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"כִּי יָדִין יְקֹוָק עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב" (דברים ל"ב לו).
פסוק זה העוסק בגאולתם של ישראל, הוא המשכם של פסוקים נוראים המתארים מצב של ירידה רוחנית לשפל המדרגה. ירידה הגוררת אחריה עונשים כבדים, חורבן וצרות נוראיות. וז"ל הכתוב:
"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט ... וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ:יַקְנִאֻהוּ בְּזָרִים בְּתוֹעֵבֹת יַכְעִיסֻהוּ: יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ ... צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי וַתִּשְׁכַּח אֵל מְחֹלְלֶךָ: וַיַּרְא יְקֹוָק וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו: וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם ... הֵם קִנְאוּנִי בְלֹא אֵל כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם וַאֲנִי אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם: כִּי אֵשׁ קָדְחָה בְאַפִּי וַתִּיקַד עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּית וַתֹּאכַל אֶרֶץ וִיבֻלָהּ וַתְּלַהֵט מוֹסְדֵי הָרִים: אַסְפֶּה עָלֵימוֹ רָעוֹת חִצַּי אֲכַלֶּה בָּם: מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי וְשֶׁן בְּהֵמוֹת אֲשַׁלַּח בָּם עִם חֲמַת זֹחֲלֵי עָפָר: מִחוּץ תְּשַׁכֶּל חֶרֶב וּמֵחֲדָרִים אֵימָה גַּם בָּחוּר גַּם בְּתוּלָה יוֹנֵק עִם אִישׁ שֵׂיבָה: אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם: לוּלֵי כַּעַס אוֹיֵב אָגוּר פֶּן יְנַכְּרוּ צָרֵימוֹ פֶּן יֹאמְרוּ יָדֵינוּ רָמָה וְלֹא יְקֹוָק פָּעַל כָּל זֹאת:יתָם:... אֵיכָה יִרְדֹּף אֶחָד אֶלֶף וּשְׁנַיִם יָנִיסוּ רְבָבָה ... חֲמַת תַּנִּינִם יֵינָם וְרֹאשׁ פְּתָנִים אַכְזָר".
מה אם כך הביא את הגאולה? מסבירה הגמרא:
"אין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה" (סנהדרין דף צז עמוד א).
השירה מזהירה מצד אחד שללא הגנת הזכויות, עלולות ח"ו להתרגש צרות נוראיות ומצד שני מבטיחה השירה, שכליון סופי לא יהיה. בסופו של דבר כשיֶראה, שלכאורה, כלו כל הקיצין, הגאולה בא תבא. אין חשש שמישהו ירצה לסמוך על כך אחרי תיאורים כל כך קשים של עונש.
כנראה שמצב מעין זה התרחש לאחר שלטונם של מלכי בית עמרי, אחאב, איזבל ובניהם, ששלטו במשך כמה דורות והורידו את העם ואת הממלכה לשפל המדרגה. גם התיקונים של יהוא לא הצילו את ממלכת ישראל ממצב של "כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (מלכים ב י"ג ז). הכתוב בדברו על תקופה זו משתמש בלשון של שירת האזינו:
"כִּי רָאָה יְקֹוָק אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל" (מלכים ב י"ד כו).
המסקנה היא שגאולתם של ישראל ויהודה, שבאה בימי ירבעם השני מלך ישראל ועוזיה מלך יהודה, לא הייתה בזכות, כי אם בחסד ההבטחה, שכליון סופי ח"ו לא יהיה. כך אפשר להבין את סמיכות הפסוקים:
"וְלֹא דִבֶּר יְקֹוָק לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ: וְיֶתֶר דִּבְרֵי יָרָבְעָם וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וּגְבוּרָתוֹ אֲשֶׁר נִלְחָם וַאֲשֶׁר הֵשִׁיב אֶת דַּמֶּשֶׂק וְאֶת חֲמָת לִיהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל" (שם כז-כח).
כאשר מתבוננים בפסוקים אלה, באספקלריה של הדורות האחרונים, עלולה לאחוז בנו צמרמורת. שירת האזינו לכאורה מתארת את השואה הנוראה שפקדה את יהדות אירופה לפני כשבעים שנה. הסתר פנים, נתינתנו בידי גוי נבל, אכזר שאין כמותו, שהחליט "אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם", שפעל להשמיד מ"יוֹנֵק" עִד "אִישׁ שֵׂיבָה", שגם המעטים ששרדו היו בבחינת "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי ".
אי אפשר לתאר את זוועות השואה בדרך יותר בהירה.
ברוך המקום ברוך שמו, שהכריז "לא יהיה פתרון סופי"!
קצת יותר מעשרים שנה אחרי ימים נוראים אלה, של שואת יהדות אירופה, עם ישראל ומדינת ישראל מצאו את עצמם שוב כבימיהם הגדולים של עוזיה וירבעם שמשלו מאזור דמשק ועד לקצה מדבר סיני.
האחריות המוטלת על כתפנו כבדה יותר, אם נזכור כי אין לנו "תעודת ביטוח" לכך שהגאולה באה בזכות.
כאשר מתבוננים בפסוקים אלה, באספקלריה של הדורות האחרונים, עלולה לאחוז בנו צמרמורת. שירת האזינו לכאורה מתארת את השואה הנוראה שפקדה את יהדות אירופה לפני כשבעים שנה. הסתר פנים, נתינתנו בידי גוי נבל, אכזר שאין כמותו, שהחליט "אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם", שפעל להשמיד מ"יוֹנֵק" עִד "אִישׁ שֵׂיבָה", שגם המעטים ששרדו היו בבחינת "מְזֵי רָעָב וּלְחֻמֵי רֶשֶׁף וְקֶטֶב מְרִירִי ".
אי אפשר לתאר את זוועות השואה בדרך יותר בהירה.
ברוך המקום ברוך שמו, שהכריז "לא יהיה פתרון סופי"!
קצת יותר מעשרים שנה אחרי ימים נוראים אלה, של שואת יהדות אירופה, עם ישראל ומדינת ישראל מצאו את עצמם שוב כבימיהם הגדולים של עוזיה וירבעם שמשלו מאזור דמשק ועד לקצה מדבר סיני.
האחריות המוטלת על כתפנו כבדה יותר, אם נזכור כי אין לנו "תעודת ביטוח" לכך שהגאולה באה בזכות.
דווקא בימים אלה, לאחר יום הדין בו התפללנו על גילוי מלכות ד' בעולם ולפני יום הכיפורים -
יום הסליחה והכפרה, נעשה חשבון נפש ונפעל להגברת זכויותינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
