ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב שפירא
גמרא זו שמענו ממרן ראש הישיבה, מו"ר הגר"א שפירא זצ"ל, אין ספור פעמים. הישיבה, כך היה אומר, היא המוסד הוותיק ביותר שהיה קיים בעם ישראל. אברהם אבינו היה זקן ויושב בישיבה, ומשם הגיעו לו כל ידיעותיו, גם בעניין דיוק מהלך השמש.
כמה מתאים וראוי להתחיל מאמר על ר' אברום זצ"ל בגמרא זו, כי ר' אברום עצמו היה זקן ויושב בישיבה, ומשם שאב את כל כוחותיו.
מתוך הישיבה הוציא הרב הרצוג זצ"ל את ר' אברום זצ"ל לכהן כדיין בבית הדין הרבני, ולשם היה חוזר תמיד. גם בזמן שכיהן בדיינות, ביחד עם העמל והמסירות בכתיבת פסקי הלכה בנושאים הקשים ביותר, היה ר' אברום מגיע תמיד לישיבה, ושם ביתו.
סיפרו לי שבתחילת דרכו בדיינות, לר' אברום היה קשה מאד. בעדינותו הנפשית ורגישותו לזולת היה קשה לו לשאת את כאבם של המתדיינים שנתגלה לפניו פעמים רבות בבית הדין. כמו שהיה עושה תמיד בשעה שנפגש עם צרות, הוא היה אומר בבית: אני אלך לישיבה לדבר בלימוד. ומהישיבה היה חוזר כאדם אחר.
מהישיבה הוא הלך אל מועצת הרבנות הראשית, ולכס הרם של הרב הראשי הלישראל. ולישיבה הוא תמיד היה חוזר.
כמה פעמים התבטא ר' אברום שיש עליו עול קשה, עם בעיות הלכתיות וציבוריות קשות המדירות שינה מעיניו. וכשהוא יוצא למרפסת, רואה את האור בישיבה גם בשעות הלילה המאוחרות ושומע את קול הלומדים, אז הוא נרגע.
זכור לי אותו יום שהרב סיים את כהונתו כרב ראשי. מהיכל שלמה, מושב הרבנות הראשית לישראל בימים ההם, נסע הרב לכותל לתפלת יום כיפור קטן. משם נסע הרב הביתה והגיע בשעות הערב. תוך כמה דקות נדחפו אל הבית עשרות תלמידים מהישיבה בשירה ובריקודים. כפי שהתבטא אחד התלמידים: עכשיו הרב רק שלנו, בלי שותפות.
ור' אברום - כל כולו זורח ושמח בחברת תלמידיו...
בשורות הבאות אנסה לשרטט קווים מסוימים, חלקיים בלבד, לדמותו של מרן כראש הישיבה. נתמקד בעניין דרכי לימוד.
עיקר עניינו של ר' אברום כראש ישיבה היה לבנות חשיבה עצמית לתלמידיו. מדהים הדבר: לאורכה ורוחבה של ארץ ישראל אפשר למצוא עשרות ואפילו מאות תלמידים שלו, שרבים מהם מצביעים על ר' אברום כעל רבם המובהק. היה אפשר לצפות שכל אלו ילכו באותה שיטה בלימוד, יבנו את אותן סברות, אותה דרך חשיבה. ולא היא.
זו היתה גדולתו של ר' אברום כראש ישיבה: הוא גידל כל אחד ואחד לפי הכוחות והכשרונות של התלמיד. אצל אחד אפשר למצוא חריפות סברא. אצל אחד למדנות אדירה. אצל אחד עבודה בפשט. אצל אחד בקיאות נפלאה. אצל אחרים אפשר למצוא מיזוג ברמה זו או אחרת של כל הנ"ל. כל אחד קיבל וגדל לפי מה שהוא.
כדי להבין יותר את דרכו זו, אדבר על השיעורים של ר' אברום זצ"ל. בשני שיעורים שתינו את דבריו בצמא. שיעור ב'קצות', כפי שהיה ידוע, והשיעור הכללי. שני שיעורים שונים לגמרי זה מזה באופיים ובמבנה שלהם, ובכל זאת מכנה משותף עמד בבסיס שניהם.
השיעור ב'קצות' התקיים במוצאי שבתות בביתו של הרב, וטעם מיוחד היה בו. ר' אברום לא היה מכין את השיעור. הוא היה נכנס לחדר, שואל איפה נמצאים ב'קצות', ומשם היה מתחיל השיעור. אחד הבחורים היה קורא ב'קצות', עד שר' אברום התחיל להעיר עליו. במשך השיעור, שנמשך כשעה וחצי לפחות, לא הספקנו יותר מכמה שורות.
ר' אברום ביאר הרבה פעמים את מטרת השיעור. יש זמנים שבהם לומדים כסדר, אבל יש זמנים שבהם צריך להתרגל לחשוב. מוצאי שבת זה זמן טוב לחשיבה, ואין ספר שמרגיל לחשוב כמו הקצות. זה היה עיקר רצונו של ר' אברום - לעורר את החשיבה של התלמידים. בזה סוד הצלחה של שיעור טוב.
השיעור השני היה השיעור הכללי. ידוע ומפורסם העמל של ר' אברום בהכנת השיעור. פעם התבטא: חמישים שנה אני כבר אומר שיעורים, ובכל פעם זה כאילו אני לומד את הסוגיה בפעם הראשונה.
כוח החידוש שלו היה מדהים. סיפרתי כבר הרבה פעמים: לאחר אחד השיעורים נגשתי אליו כדי להמשיך לדבר איתו בלימוד, וראיתי שהוא חיוור. נבהלתי ושאלתי אם אינו מרגיש טוב. ר' אברום אמר לי: מה שהיה לי היום... נורא... שכחתי את השיעור שהכנתי, אני ממש לא זוכר מה רציתי לתרץ. לא הבנתי: אבל הרב אמר עכשיו שיעור? והוא ענה כלאחר יד: זה לא מה שהכנתי, זה מה שחשבתי לעצמי בזמן השיעור.
אבל לא על כך באתי בשורות אלו, אלא על צורת השיעור. ר' אברום היה מקשה קושיות על פשט הגמרא או מהגמרא על ראשונים, עד שכל מי שהקשיב היה מוכרח להתעורר: איך לא חשבתי על שאלה זו?! ובתירוצים השונים שהעלה, הראה דרכי סברא רבים שהיה אפשר להשתמש בהם במקומות נוספים.
מטרתו היתה שהתלמיד יחשוב בעצמו, בהבנתו שלו. אם הוא רק יאמר דברים של ר' אברום, או רק יידע לצטט אחרים, אין כל חשיבה והבנה. רק אם האדם מתרגל לחשוב לעצמו, הוא יכול להוציא מעצמו את הטמון בו. זו הסיבה שכל כך הרבה תלמידי חכמים, מצאו בר' אברום את רבם המובהק.
"כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צב-אות הוא".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














