ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
אצל ר' אברום הייתה האמונה בתורה חיה ונוכחת בכל רגע, בכל שלב ובכל מצב. הוא חי בכל תודעתו את התורה ומה שהיא אומרת היה עבורו לאמת מוחלטת שליבו שלם איתה ללא היסוס. כשפעם שאל נער צעיר "מי אמר שמה שחז"ל כותבים נכון", הזדעזע הרב וענה: הרי זו התורה שבעל פה! איך אפשר לפקפק בתורה?!"
באחת הפעמים שבהן היה סנדק, ניגש אליו אדם לבקש ברכה ואמר: הרי הרב היה סנדק, וזו סגולה שברכתו מועילה. תגובתו של ר' אברום הייתה נחרצת וספונטנית: "אני כהן, וזה יותר מועיל מאשר סנדק!". למרות שהסגולה להתברך מסנדק מפורסמת ומקובלת, ר' אברום חי את דברי התורה על כח הכהונה, ואלו היו עבורו למציאות נושמת וברורה.
תולדות חייו:
פרק תשיעי: תפקידו כרב ראשי, לצד גדילת תלמידיו ותפוצתם בכל הארץ בתפקידים רוחניים, הפכו את ר' אברום לתל תלפיות. יהודים מכל הסוגים באו להתייעץ עימו, לשאול אותו ולהתברך ממנו, ואת כולם קיבל במאור פנים ובשמחה. גם רבנים ואישי ציבור הגיעו לקבל ממנו הכרעות בשאלות כבדות בענייני התורה, העם והארץ, והוא נשא את משא הדור באהבה.
הוא פעל לביצור הרבנות והגדלת השפעתה ולהאהיבה על כלל הציבור. שלח רבנים לכל העולם לסייע בענייני יהדות ויזם תוכניות רבות לחיזוק התורה והזהות היהודית, חיזק את מערך הכשרות והנישואין, ואת ההסמכות לרבנות. פעל לשיפור החינוך היהודי, הכללי והדתי, סייע לרבנים מכל הארץ ולשיפור מעמדם והוביל את השמעת עמדת התורה בסוגיות רבות ומגוונות שעמדו על סדר היום הציבורי.
כשהחלו בהסכמי אוסלו, פעל ר' אברום בכל כוחו כנגדם, ממשיך את המערכה על ארץ ישראל שבה פתח רבינו הרצי"ה, אשר בסוף ימיו שלח את ר' אברום להמשיכה ולנהלה. יחד עם ידידיו שאר גדולי ישראל כמו הרב שלמה גורן, הרב מרדכי אליהו, הרב משה צבי נריה, הרב שאול ישראלי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, זכר צדיקים לברכה, ועוד.
מתוך נאמנות מוחלטת לקיום ההלכה ואמונה עזה בזכותנו על הארץ, חדור ברוחם הגדולה של מרן הרב והרצי"ה, עמד ר' אברום בחזית המאבק, הקים את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל' ועמד בנשיאותו יחד עם הרב ישראלי והרב נריה. יחד עסקו ללא הרף במאבק, ארגנו כנסי רבנים, הפגנות ועצרות תפילה, ופרסמו פסק הלכה נחרץ שחייל המקבל פקודה למסור שטח לגוי – אסור לו לקיים אותה, היות והיא נוגדת את ההלכה.
דברים שבלב:
"כל אחד והאמת שלו". מכירים את המשפט הזה?
המשפט הזה הפך להיות מצוי בשנים האחרונות. סוג של שם-נרדף לכבוד הדדי ולהתנהלות חברתית מנומסת. מי שרוצה להחשב ערכי בחברה המערבית צריך להסכים איתו, ומי שלא מסכים איתו הוא ממש חשוך ומדכא, ה' ישמור...
זה קצת דומה לערבוב בין "לכבד אנשים בעלי דעות שונות" לבין "לכבד את הדעות השונות". אבל אולי אתם שואלים עכשיו: מה הוא רוצה מאיתנו? מה באמת ההבדל? בואו נעשה סדר.
יש בעולם מליוני אנשים, ומליוני דעות. ברמה הבסיסית באמת אין סיבה שבגלל דעה של אדם ייפגע היחס אליו, חוץ מבמקרים מאוד יוצאי דופן. אני יודע שכך ה' ברא את העולם, ושהחבר שלי לא חייב לחשוב דווקא כמוני. זה מה שנקרא "לכבד אנשים בעלי דעות שונות". אנחנו אמורים להיות מסוגלים לחיות יחד, לאהוב אחד את השני ולכבד אחד את השני – גם כשיש לנו חילוקי דעות.
אבל שימו לב שזה לא חייב להיות 'עסקת חבילה' עם 'לכבד את הדעות השונות', אני יכול לכבד מאוד אדם שיש לו דעות מסויימות, וזה לא סותר את זה שאני משוכנע במאה אחוז שהדעות שלו הם טעות גמורה!
כמובן, אם מדובר בעמדה פרטית שלי, אין בעיה לחשוב שאולי דווקא הדעה ההפוכה נכונה, ובטח שהיא לגיטימית. אבל כשמדובר בערכים שלנו? בתורה שלנו? אין פה עיגולי פינות... אנחנו יודעים ש"משה אמת ותורתו אמת", ושאמת – יש רק אחת. האמת היא לא 'של' מישהו ולא משתנה בין אנשים, היא אחידה ומוחלטת. מה שאמת – אמת, ומה שלא אמת – שקר.
ואם מישהו יפחיד אותי שאני לא מסוגל לכבד מי שחושב אחרת ממני, אני לא אבהל. אולי אני אנסה להסביר לו שכל החכמה היא לכבד אדם למרות שאני בטוח שהוא טועה. ולא שצריך משום מה לאבד בשביל זה את הביטחון בצדקת דרכי.
ויש דוגמה שתעמוד לי בראש: ר' אברום היה רב ראשי ונפגש עם המון אנשים מכל הסוגים, כולם יצאו ממנו שמחים ומרוצים, מהחיוך שלו ומהכבוד שבו קיבל כל אדם. אבל יחד עם זה הוא היה ממש ראש חץ במאבקים - על התורה, על ארץ ישראל... הוא חי בכל ליבו את האמת של התורה ולא התבייש או הסתיר אותה אפילו לרגע אחד. הוא לימד את כולנו: לכבד אנשים שונים – תמיד. אבל לדעת שאמת יש רק אחת, והיא התורה.
מתורתו:
"תכלית התורה היא אמונה, אמונה מתוך גדלות. האמונה הינה היסוד, השורש, והענף של קיום התורה. אכן, העמל בתורה הנובע מתוך אמונה מכוון אותנו לאמיתה של תורה. כל התורה כולה אמת, אך אמיתה של תורה הינה מתוך קבלת עול מלכות שמיים.
התורה הנלמדת מתוך גישה כזו, אינה 'פולקלור' (-תרבות עממית) ח"ו, אלא ערך חיים. התורה מלמדת אותנו בכל מצב ובכל זמן מה עלינו לעשות וכיצד יש לנהוג."
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ללמוד גמרא?
חידוש כוחות העולם
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
