ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
אצל ר' אברום הייתה האמונה בתורה חיה ונוכחת בכל רגע, בכל שלב ובכל מצב. הוא חי בכל תודעתו את התורה ומה שהיא אומרת היה עבורו לאמת מוחלטת שליבו שלם איתה ללא היסוס. כשפעם שאל נער צעיר "מי אמר שמה שחז"ל כותבים נכון", הזדעזע הרב וענה: הרי זו התורה שבעל פה! איך אפשר לפקפק בתורה?!"
באחת הפעמים שבהן היה סנדק, ניגש אליו אדם לבקש ברכה ואמר: הרי הרב היה סנדק, וזו סגולה שברכתו מועילה. תגובתו של ר' אברום הייתה נחרצת וספונטנית: "אני כהן, וזה יותר מועיל מאשר סנדק!". למרות שהסגולה להתברך מסנדק מפורסמת ומקובלת, ר' אברום חי את דברי התורה על כח הכהונה, ואלו היו עבורו למציאות נושמת וברורה.
תולדות חייו:
פרק תשיעי: תפקידו כרב ראשי, לצד גדילת תלמידיו ותפוצתם בכל הארץ בתפקידים רוחניים, הפכו את ר' אברום לתל תלפיות. יהודים מכל הסוגים באו להתייעץ עימו, לשאול אותו ולהתברך ממנו, ואת כולם קיבל במאור פנים ובשמחה. גם רבנים ואישי ציבור הגיעו לקבל ממנו הכרעות בשאלות כבדות בענייני התורה, העם והארץ, והוא נשא את משא הדור באהבה.
הוא פעל לביצור הרבנות והגדלת השפעתה ולהאהיבה על כלל הציבור. שלח רבנים לכל העולם לסייע בענייני יהדות ויזם תוכניות רבות לחיזוק התורה והזהות היהודית, חיזק את מערך הכשרות והנישואין, ואת ההסמכות לרבנות. פעל לשיפור החינוך היהודי, הכללי והדתי, סייע לרבנים מכל הארץ ולשיפור מעמדם והוביל את השמעת עמדת התורה בסוגיות רבות ומגוונות שעמדו על סדר היום הציבורי.
כשהחלו בהסכמי אוסלו, פעל ר' אברום בכל כוחו כנגדם, ממשיך את המערכה על ארץ ישראל שבה פתח רבינו הרצי"ה, אשר בסוף ימיו שלח את ר' אברום להמשיכה ולנהלה. יחד עם ידידיו שאר גדולי ישראל כמו הרב שלמה גורן, הרב מרדכי אליהו, הרב משה צבי נריה, הרב שאול ישראלי, הרב נחום אליעזר רבינוביץ, זכר צדיקים לברכה, ועוד.
מתוך נאמנות מוחלטת לקיום ההלכה ואמונה עזה בזכותנו על הארץ, חדור ברוחם הגדולה של מרן הרב והרצי"ה, עמד ר' אברום בחזית המאבק, הקים את 'איחוד הרבנים למען ארץ ישראל' ועמד בנשיאותו יחד עם הרב ישראלי והרב נריה. יחד עסקו ללא הרף במאבק, ארגנו כנסי רבנים, הפגנות ועצרות תפילה, ופרסמו פסק הלכה נחרץ שחייל המקבל פקודה למסור שטח לגוי – אסור לו לקיים אותה, היות והיא נוגדת את ההלכה.
דברים שבלב:
"כל אחד והאמת שלו". מכירים את המשפט הזה?
המשפט הזה הפך להיות מצוי בשנים האחרונות. סוג של שם-נרדף לכבוד הדדי ולהתנהלות חברתית מנומסת. מי שרוצה להחשב ערכי בחברה המערבית צריך להסכים איתו, ומי שלא מסכים איתו הוא ממש חשוך ומדכא, ה' ישמור...
זה קצת דומה לערבוב בין "לכבד אנשים בעלי דעות שונות" לבין "לכבד את הדעות השונות". אבל אולי אתם שואלים עכשיו: מה הוא רוצה מאיתנו? מה באמת ההבדל? בואו נעשה סדר.
יש בעולם מליוני אנשים, ומליוני דעות. ברמה הבסיסית באמת אין סיבה שבגלל דעה של אדם ייפגע היחס אליו, חוץ מבמקרים מאוד יוצאי דופן. אני יודע שכך ה' ברא את העולם, ושהחבר שלי לא חייב לחשוב דווקא כמוני. זה מה שנקרא "לכבד אנשים בעלי דעות שונות". אנחנו אמורים להיות מסוגלים לחיות יחד, לאהוב אחד את השני ולכבד אחד את השני – גם כשיש לנו חילוקי דעות.
אבל שימו לב שזה לא חייב להיות 'עסקת חבילה' עם 'לכבד את הדעות השונות', אני יכול לכבד מאוד אדם שיש לו דעות מסויימות, וזה לא סותר את זה שאני משוכנע במאה אחוז שהדעות שלו הם טעות גמורה!
כמובן, אם מדובר בעמדה פרטית שלי, אין בעיה לחשוב שאולי דווקא הדעה ההפוכה נכונה, ובטח שהיא לגיטימית. אבל כשמדובר בערכים שלנו? בתורה שלנו? אין פה עיגולי פינות... אנחנו יודעים ש"משה אמת ותורתו אמת", ושאמת – יש רק אחת. האמת היא לא 'של' מישהו ולא משתנה בין אנשים, היא אחידה ומוחלטת. מה שאמת – אמת, ומה שלא אמת – שקר.
ואם מישהו יפחיד אותי שאני לא מסוגל לכבד מי שחושב אחרת ממני, אני לא אבהל. אולי אני אנסה להסביר לו שכל החכמה היא לכבד אדם למרות שאני בטוח שהוא טועה. ולא שצריך משום מה לאבד בשביל זה את הביטחון בצדקת דרכי.
ויש דוגמה שתעמוד לי בראש: ר' אברום היה רב ראשי ונפגש עם המון אנשים מכל הסוגים, כולם יצאו ממנו שמחים ומרוצים, מהחיוך שלו ומהכבוד שבו קיבל כל אדם. אבל יחד עם זה הוא היה ממש ראש חץ במאבקים - על התורה, על ארץ ישראל... הוא חי בכל ליבו את האמת של התורה ולא התבייש או הסתיר אותה אפילו לרגע אחד. הוא לימד את כולנו: לכבד אנשים שונים – תמיד. אבל לדעת שאמת יש רק אחת, והיא התורה.
מתורתו:
"תכלית התורה היא אמונה, אמונה מתוך גדלות. האמונה הינה היסוד, השורש, והענף של קיום התורה. אכן, העמל בתורה הנובע מתוך אמונה מכוון אותנו לאמיתה של תורה. כל התורה כולה אמת, אך אמיתה של תורה הינה מתוך קבלת עול מלכות שמיים.
התורה הנלמדת מתוך גישה כזו, אינה 'פולקלור' (-תרבות עממית) ח"ו, אלא ערך חיים. התורה מלמדת אותנו בכל מצב ובכל זמן מה עלינו לעשות וכיצד יש לנהוג."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
