ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
המדע הציע תיאוריות רבות ורק דברים מעט ודאיים מעטים בדבר מוצא המין שלנו - האנושות - ומקור כוכב הלכת שלנו, כדור הארץ, ועל אחת כמה וכמה ביחס לגלקסיה וליקום העצום שבו אין אנו אלא גרג זעיר.
מה אנחנו אמורים להבין מכל זה? התורה הסתירה מאתנו, בכוונה תחילה, את סודות הבריאה בסיפור ששת ימי מעשה הבריאה והשבת שהיא מציגה בפנינו. נדמה שהתורה אומרת לנו שה"איך" איננו חשוב ליקום הזה, שהשאלה החשובה היא "מה" אנחנו אמורים לעשות עם חיינו, עם כוכב הלכת שלנו, עם הגלקסיה שלנו, עם היקום שבו אנחנו שוכנים באופן זמני.
הסקרנות האנושית והקידמה המדעית והטכנולוגית יוסיפו לחפש את ה"איך" החמקמק. זה טבע האדם, לנסות לדעת את הבלתי נודע ולהבין את האינסופי. אך תהיה לזה רק השפעה מוגבלת, אם בכלל, על התנהגות האדם. התחום הזה עודנו, במקרה הטוב, בתהליך של עבודה, והוא תובע מאתנו עוד מאמץ כל הזמן.
בני אדם הונחו על הארץ הזאת, לפי התורה, "לעובדה ולשומרה". זאת ההוראה הברורה שקיבל מבורא העולם אדם הראשון בגן עדן. אם בני האדם מסוגלים לשלב באופן הרמוני בין שתי המשימות - לעבד את האדמה ולנצל את אוצרותיה ובמקביל גם לשמור ולהגן על העולם - אזי הכוכב הזה יישאר גן עדן. אך אם בני האדם יאבדו את חוש המידה והאיזון ביחס לשתי המטרות האלה ויסטו לכיוון העבודה והניצול, או לכיוון ההגנה הקנאית עליו, אף אחת משתי המטרות האלה לא תושג, מפני שיש צורך במערכת יחסים הרמונית ומאוזנת בין השתיים.
נראה שהחברה האנושית עברה מבזיזת בית גידולה להגנה מופרזת עליו ובמחיר עצום לנוחות ולהתפתחות הכלכלית של האנושות. הסיסמה היום היא "ירוק": אנרגיה ירוקה, דיור ירוק, כלכלה ירוקה. זאת מטרה ראויה, אך לא ייתכן שתהיה המטרה הראויה היחידה על סדר היום האנושי. אחרי יחס טורפני למשאבי כדור הארץ במאות השנים האחרונות, התפתחה תגובת נגד "ירוקה" אדירה. בסופו של דבר, יצטרכו בני האדם למצוא איזון בין העבודה לשמירה שעליהן האלקים ציווה אותנו בראשית סיפורה של האנושות. שכל ישר, תבונה פוליטית והשקפה מאוזנת על החיים והקשיים שיש בהם, יוכלו לסייע לנו להגשים את ברכת האלקים לאדם וחווה וצאצאיהם, לרשת את הארץ ולחיות בהרמוניה איתה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
