בית המדרש
  • ספריה
  • יש שואלים
  • שונות
קטגוריה משנית
  • מדורים
  • תולדותיהם של צדיקים
  • מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
undefined
2 דק' קריאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

"ארץ-ישראל איננה דבר חיצוני, קניין חיצוני לאומה, רק בתור אמצעי למטרה של ההתאגדות הכללית, והחזקת קיומה החומרי או אפילו הרוחני". אלו דברי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר לצדיק לברכה, בתחילת הספר "אורות". לאמר: ארץ-ישראל איננה דבר נוסף, מחוץ לאומה, שהאומה יכולה להתקיים בלעדיו, אלא אין מציאות לאומה בלי ארץ-ישראל. אפילו הגדרה שארץ-ישראל היא אמצעי למעמדה הרוחני של האומה, גם היא אינה ממצה את עומק עניינה של ארץ-ישראל. זה אמנם נכון, שרק בארץ-ישראל אפשר לקיים את כל המצוות. זה נכון, שרוב המצוות שבתורה קשורות בארץ-ישראל: המצוות של עבודת-המקדש והמצוות הציבוריות, מלך וסנהדרין, והמצוות התלויות בארץ - יובל ושמיטה, תרומות ומעשרות, הן רוב מצוותיה של תורה, ובלעדי ארץ-ישראל אי-אפשר לקיימן. ונמצא שאכן ארץ-ישראל היא תנאי ואמצעי מוכרח לחיי תורה שלמים, לשלמות הרוחנית של האומה. אכן, מעלתה בתור אמצעי לקיום כל המצוות היא מעלה עצומה, אך ערכה של ארץ-ישראל הוא למעלה מזה: "ארץ-ישראל היא חטיבה עצמותית, קשורה בקשר חיים עם האומה, חבוקה בסגולות פנימיות עם מציאותה". קשר של חיים זה אינו קשר חיצוני שניתן להפרדה, אלא קשר עצמי. הקשר שיש בין עם ישראל לארץ-ישראל אינו בשביל מטרות כלשהן, גדולות ככל שיהיו, אלא הקשר הזה, ערכו היותר גדול הוא בעצם מציאותו.
ארץ-ישראל דומה בזה לתלמוד-תורה. תלמוד-תורה, אף-על-פי שמביא לידי מעשה המצוות כולן, מכל-מקום, אין לומר שערכה של תורה אינה כי-אם הכשר למעשה המצוה, אלא היא עליונה וחשובה בקדושתה בפני עצמה, עד שאפילו כשלומדים מה שאי-אפשר לקיים כלל, אין שיעור למעלת הלימוד ההוא, אלא שבגלל גודל מעלתה כלולה בה גם מעלה זו שהיא מביאה לידי מעשה. אמנם היא עליונה על כל המעשים, כמו שאמרו חכמינו (מועד-קטן ט:) על הפסוק (משלי ח ; יא): "וכל חפצים לא ישוו בה" - "אפילו חפצי שמים"; אפילו כל המצוות כולן, אינן שוות דבר אחד מן התורה. וכן ארץ-ישראל, אף-על-פי שהיא מביאה אותנו להרבה מצוות, גם בזמן החורבן, וכל-שכן כשהיא בבניינה, מכל-מקום, לא זה כל עיקר מעלתה, כי עצם ישיבת ארץ-ישראל מצד עצמה שקולה היא נגד כל המצוות שבתורה ובכלל זה גם המצוות התלויות בארץ. כמו שאמרו חכמים בספרי (ראה פ ; כט): "מעשה ברבי יהודה בן בתירה ורבי מתיה בן חרש ורבי חנניה בן אחי רבי יהושע ורבי יונתן שהיו יוצאים חוצה-לארץ והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ-ישראל. זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו את המקרא הזה (דברים יא ; לא): 'וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החֻקים האלה' - אמרו: ישיבת-ארץ-ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה".
לאמור, ארץ-ישראל קדוֹשה קדֻשה עצמית, ועל-כן גדולה מצות הישיבה בה ושקולה ככל המצוות, ומתוך קדושתה של ארץ-ישראל מצוות רבות תלויות בה. אם כן, הקשר של עם ישראל לארץ-ישראל אינו מפני תוצאה שיוצאת מהקשר הזה, אלא הוא ערך עצמי, שעומד למעלה מכל התוצאות היוצאות ממנו. הוא כל-כך עמוק, עד שאי-אפשר לעמוד עליו בהגיון אנושי בלבד, כי אם ברוח ד' אשר על האומה.
זו היתה הסתכלותו של מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, זכר צדיק לברכה, על ארץ-ישראל ועל הקשר שבין עם ישראל לארצו. היום, שלושה באלול, זה יום פטירתו של מרן הרב, נשמתו בגנזי מרומים, זכרו לחיי העולם-הבא.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il