ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- תשובה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
לאור זאת תמוה מדוע הקפיד הקב"ה על משה, כאשר אמר (שמות ד ; א, שמות-רבה ג ; יב) "והן לא יאמינו לי" - בני ישראל לא יאמינו שאני נשלחתי לבשר את בשורת הגאולה. והקב"ה מקפיד עליו, הרי הם מאמינים בני מאמינים. מאמינים, - שנאמר (שמות ד ; לא): "ויאמן העם". בני מאמינים, - בני אברהם, שנאמר (בראשית טו ; ו): "והֶאמִן בד'". אמר לו הקב"ה: אתה צריך ללקות, שאתה מוציא שם רע על בני ישראל. אמר לו הקב"ה (שמות ד ; ב-ג): "מה זה בידך? ...ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש". לפי שעשה מעשה נחש, הראה לו את הנחש, כלומר עשית מעשה של זה.
מדוע הקב"ה מקפיד על משה? הרי בני ישראל היו רחוקים רחוקים, הם היו במ"ט שערי טומאה: "ערֹם ועריה" מן המצוות, מתבוללים, מעורטלים מכל מסורת, מכל זהות יהודית, האם זה לא טבעי, שמשה שואל איך אבוא אל ישראל עם בשורות משיחיות? הם יצחקו עלי! הם לא יאמינו שד' שלח אותי לומר לישראל, הגיע זמן גאולתכם! ומה ביקש מהקב"ה? הוא ביקש מד' שיתן בידו אות ומופת, שבעזרתם הוא יוכיח את אמיתות דבריו, שבאמת ד' שלח אותו להוציא את ישראל ממצרים. אם כן, למה הקב"ה הקפיד על משה?
אלא שישראל, גם אם חטאו, ישראל הם. אפילו ירדו למ"ט שערי טומאה, יש בתוכם ניצוץ עליון של אמונה, של קדושה, וכאשר נוגעים בניצוץ, הוא מיד נדלק ונהפך ללהבה גדולה. ואיך אפשר להגיע לניצוץ הפנימי הזה, שהוא מכוסה בהרבה קליפות של מעשים רעים? כשנוגעים בשורש של הכל, כשאומרים דבר ד' על-פי ד', גדולת הדברים נוגעת בניצוץ הפנימי ומעוררת אותו, ואז מתברר שישראל מאמינים בני מאמינים. אומר הקב"ה למשה: אתה היית צריך לדעת, שיש בתוך כל אחד מישראל נשמה טהורה. היא אמנם מכוסה בקליפות, אבל אם נוגעים בה, היא מתנערת ומסירה מעליה את הקליפות. כל המעשים הרעים, הדעות הרעות, כל זה חיצוני, שטחי. בעומק יש נשמה זכה, בעומק בוערת אש של אמונה. כל המעשים הרעים הם כמו לבושים חיצוניים, שאפשר לפשוט אותם וללבוש בגדים אחרים. "הסירו הבגדים הצֹאים מעליו... והלבֵּש אֹתך מחלצות" (זכריה ג ; ד). זה מה שהיה אז, ביציאת מצרים, וזה מה שיהיה בגאולה האחרונה, שיאמר הקב"ה: "הן גאלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלקים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
