ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- ישראל ויוון
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"'תוהו ובהו וחושך על פני תהום'; 'חושך' - זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל" (בראשית רבה ב,ד). "שחרורו של רוח ישראל המיוחד בטהרתו הפנימית מעקת הרוח היוני המתהדר ביפיפותו החיצונה שתחתיה שוכנת כיעור וטומאה - השחרור שזכינו לו על ידי ההתעוררות הקדושה של תחיית הרוח הלאומי על ידי גיבורי קנאת הקודש החשמונאים הכוהנים הקדושים, הניח את חותמו על מהלך הדורות לכל הזמנים. ההתנגשות של רוח יון עם רוח ישראל, זהו פרוצס שאינו פוסק עד אשר יפוח היום הגדול, אשר בו יהיה נצדק קודש" (מאמרי הראיה, עמ' 150).
בספר יצירה (פרק חמישי וראה פירוש הרמ"ק שם) מופיעה הקבלה מרתקת בין חודשי השנה לבין אותיות מסוימות מן הא"ב העברי. כל חודש והאות המיוחדת לו, כל חודש והמהות הרוחנית הייחודית שלו. ברשימה זו האות נ' מופיעה בהתאמה לחודש חשוון ואילו חודש כסליו מוצמד דווקא לאות ס'. הגמרא במסכת ברכות (ד, ב) מגלה כי האות נ' מבטאת 'נפילה', כרמוז בפסוק "נ פלה לא תוסיף קום בתולת ישראל" ולכן דוד המלך לא מנה את האות נ' במזמור "אשרי יושבי ביתך"; וממשיכה הגמרא שם: "אפילו הכי חזר דוד וסמכן ברוח הקדש שנאמר 'סומך ד' לכל הנופלים'". כלומר אם האות נ' מבטאת נפילה הרי האות ס' היא הסומכת את הנפילה, היא הרפואה הסועדת את אותה נפילה.
מהי 'נפילה' ומהי 'סמיכה'? הנפילה האנושית היא במידה רבה תוצאה של ייאוש מן העולם הזה. החוקיות הקבועה של המציאות הטבעית, היות העולם החומרי גורם בלתי משתנה,החוזר על עצמו - יוצרים אצל האדם את התחושה כי מה שהיה הוא שיהיה. אין חידוש, אין מהפכות, אין יכולת פריצה של מגבלות הטבע או בלשון הפילוסופיה היוונית: 'העולם קדמון' - קפוא, מתכתי, חסר תקווה. תחושות מעין אלו מביאות את האדם לחוסר מעש, לישנוניות ולקהות חושים. לכן אומרים חז"ל (מדרש רבה, בראשית יז): "תחילת מפלה - שינה"; השינה היא מצב של דעיכת הכוחות, ייאוש ונפילה. לעומת דברים אלו,מצאנו בדברי חז"ל, ביטוי נוסף (ברכות נז, ב): "חלום - אחד משישים (=בגימטריה ס') מנבואה".כלומר גם בתוך השינה קיים מרכיב מסוים של נבואה. למרות שהאדם ישן ומתנתק מן העולם הזה מתוך ייאושו, נפגש הוא עם מימד אחר הקיים במציאות - נבואה, חזון, חלום! האדם מפנים כי במקביל לחוקיות היבשה של עולם החומר, קיים גם רובד פנימי יותר; מהלך אלוהי שמוביל את העולם ליעדו - אל הטוב, אל האושר, אל פריצה מעבר למגבלות העולם הזה. רמז לדבר ניתן למצוא בעובדה שהאות ס' מופיעה פעם ראשונה בתורה בפסוק: "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן... הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה" (בראשית ב, יא). במילים אחרות: יש מימד רוחני הסובב אותנו (הדבר מבוטא גם בצורה הגראפית של האות ס'); במקביל למציאות הגלויה מצוי אור המקיף אותה, המחיה אותה והסומך אותה גם בעת נפילתה.
בלילה, בעת השינה, בחושך - שולטת התפיסה היוונית. אומרים חז"ל (בראשית רבה ב, ד): "'תוהו ובהו וחושך על פני תהום'; 'חושך' - זו מלכות יוון שהחשיכה עיניהם של ישראל". יוון מבטאת את התפיסה החומרנית, הרואה בפילוסופיה האנושית ובגוף החומרי את חזות הכול, אידיאולוגיה הטוענת שאין בעולם דבר מלבד הסגידה לחוקיות הקבועה והקפואה של עולם הטבע. חודש חשוון עלול ליצור תחושות כאלה אצל האדם: חודש עגמומי, גשום, שגרה שוחקת;האדם אומר אל עצמו: מה כבר ניתן לחדש? מה כבר יש בעולם מלבד מעגל חיים חדגוני ואפור? לכן, לאחר הנפילה של חודש חשוון - מגיעה הסמיכה של חודש כסליו. בחודש כסליו חל חג החנוכה ומסתלק החושך של יוון. בחודש כסליו מתגלה האור הסובב את מהלך ההיסטוריה, הסומך ונותן ביטחון לאדם. יש לשים לב כי למרות ששמות החודשים הינם בבליים במקורם, עובדת קליטתם בעם ישראל מאפשרת לדרוש אותם מבחינה פנימית; בהתאם לכך ניתן להבחין כי השורש כ.ס.ל בעברית משמעו - מבטח ("ד' יהיה בכסלך"; (משלי ג, כו) "אם שמתי זהב כסלי" וכו').(איוב לא, כד) לאמור, חודש כסליו הוא חודש הביטחון:ביטחון כי האור יגרש את האפלה, ביטחון שהפנים ינצח את החוץ, ביטחון שהערנות תחליף את הישנוניות - וביטחון שאנחנו נמצא את הכוחות לסלק את החושך שבתוכנו, חודש טוב!
"וספרתם לכם ממחרת השבת" על איזו שבת מדובר?
מי צריך את הערבה?
ריסוק קרח בשבת- סוחט או מוליד?
איך מכינים תה בשבת?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
מסירות או התמסרות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
דווקא בשעות (הכי) חשוכות של הלילה - מתחיל להשתפר
פסח שני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
