ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
איני מתכחש לכך שצריך להגדיל את מספר היהודים בעולם, אך פיתרון הבעיה באמצעות גיור יוביל רק ליצירת יצור כלאיים מפלצתי. לא זו בלבד שהרעיון מנוגד למסורת היהודית ולהלכה, הוא גם מנוגד להיגיון ולניסיון ההיסטורי. הוא מנוגד להיגיון מפני שיש פה הנחה מקדימה שיש מאגר גדול של לא-יהודים שרוצים להפוך ליהודים, אך אינם מוכנים לעבור את מה שנדרש כדי להתגייר לפי ההלכה. אין שום הוכחה אמפירית או אפילו אנקדוטית לקיומה של קבוצה כזאת. הראיות מצביעות על ההיפך. מאות אלפי לא-יהודים חיים במדינת ישראל וחווים את היהדות על כל סוגיה על בשרם. עם זאת, אין נהירה גדולה לדלתות הרבנות ודרישה להתגייר. יש, כפי שתמיד היה, זרזיף קטן של לא-יהודים שמתעניינים בגיור. אם הם מתמידים בעניין זה, וגם אחרי שהם לומדים את היהדות, את אמונותיה ואת מצוותיה, הם עדיין רוצים להתגייר, הם כמעט תמיד יגוירו לבסוף לפי ההלכה. האנשים הנפלאים האלה צריכים להתקבל בברכה ובהערצה על ידי היהודים מלידה. הם עירוי חיוני לחיים היהודיים, תוספת של אנשים עם כישרון ומחויבות. אך מספרם אינו גדול וקרוב לוודאי שלעולם לא יהיה גדול, וגרי הצדק האלה בוודאי אינם תרופת הפלא המובטחת לבעיה הדמוגרפית שלנו.
עיתונאי ידוע ורב אורתודוכסי דיברו בארוחת ערב שנכחתי בה לאחרונה. שניהם אמרו שצריך גישה יותר אוהבת ומחבקת כלפי נישואי תערובת על מנת להגדיל את מספרנו. כל המחקרים הראו שבארה"ב יותר מ-80 אחוז מהילדים שגדלים במשפחות מעורבות אינם גדלים כיהודים. היהדות הרפורמית, שהיא גן עדן לנישואי תערובת באמריקה, משפיעה פחות ופחות והקהילות האמיתיות שלה הולכות וקטנות, למרות מה שהתועמלנים מספרים לנו. סובלנות היא מעלה יהודית. זוגות מעורבים לא עזרו לתנועת הרפורמה להיות חזקה יותר או יהודית יותר. הם רק הרחיקו אותה עוד יותר מיהודים אחרים ומקהילות יהודיות מסורתיות. לדאבון הלב, עיוורון למצב הקיים, התייחסות למשאלות הלב במקום למציאות, התרכזות בחנוכייה והתעלמות מעץ האשוח העומד בסמוך לה - כל אלה אינם הדרך לחזק את החיים היהודיים, את החברה היהודית ואת מדינת ישראל או להביא להתחדשות דמוגרפית. נישואי תערובת הם כשלעצמם אמירה חזקה של האדם על כך שהיהדות לא חשובה לו. יש מקרים יוצאים מן הכלל, אנשים שבאמצעות נישואי תערובת דווקא מוצאים את דרכם חזרה ליהדות, אך הם מעטים ונדירים, טיפה של קדושה בים של התבוללות והתרחקות מהיהדות.
במאה השנייה והשלישית לספירה היו אלפי לא-יהודים שגילו עניין ביהדות. הם כבר לא האמינו במיתוסים של אלי יוון ורומא, והחיים הפגאניים עם ההוללות, האלימות והריקנות שבהם דחו אותם. רבים התגיירו, אך הרוב המכריע לא התגייר. הרוב חשב שרף הגיור גבוה מדי, שהדרישות תובעניות מדי ושהחיים של היהודים קשים מדי. הנצרות הרוויחה מהמצב הזה כשנתנה למומרים שעברו לדת החדשה את "היתרונות" של היהדות: מונותיאיזם, אהבה, סליחה, שלום, אורח חיים מתון ואמונה בעולם טוב יותר, בלי לתבוע את ההקרבה שנדרשת מגיור יהודי לפי ההלכה: ברית מילה לזכרים, לימוד מקיף של היהדות, קבלה של המצוות ונכונות להזדהות עם עם קטן ונרדף. אנשים דגולים וחכמים יהודים גדולים יצאו מרומאים שהתגיירו - רבי עקיבא, רבי מאיר, אונקלוס, עקילס ואחרים. עם זאת, רוב המתעניינים בחרו בדרך הנוצרית, והתלמוד מספר לנו על מקרים כואבים שבהם גרים הפכו, בסופו של דבר, ליהודים מורדים.
ההיסטוריה הוכיחה שביהדות גיור קל והמוני הוא דווקא נטל ולא נכס. חכמי המשנה מתחו ביקורת על מלכי החשמונאים על הגיור ההמוני של האדומים ליהדות. בסופו של דבר, הגרים האלה הולידו את אנטיפטר ואת הורדוס ותרמו לחורבן בית שני. ההיסטוריה של הגיורים ההמוניים ליהדות והדרישות הנמוכות מהמתגיירים אינה חומר קריאה נעים.
יש דברים רבים שהחברה שלנו יכולה לעשות כדי לעזור לשנות את המגמה הדמוגרפית. היא יכולה לחנך בבתי הספר שלנו ולדבר על המעשיות והקדושה שיש בערכי היסוד של היהדות - החשיבות של נישואים וילדים, קדושת החיים והנזק שבהפלות רבות ונמהרות. יש בישראל בשנה יותר הפלות ממה שיש גרים פוטנציאלים, לפי כל אמת מידה של גיור ליהדות. ראיית החיים דרך הפריזמה היהודית ולא דרך עדשות האופנה של החברה המודרנית תתרום רבות לפתרון הבעיה הדמוגרפית. תוכניות מוטעות לגיור המוני אולי נחשבות חדשניות על ידי התקשורת הפופולארית, אך אלה אינן מציאותיות, מעשיות או רצויות. הערכים הישנים של החינוך היהודי הרציני, של החיים היהודיים המסורתיים, ערכים שדוגלים בנישואים יציבים ומגיל צעיר, בילדים ובגאווה, אינם זוהרים ומושכים תקשורת. אבל אלה היו הדברים היחידים שהוכיחו את עצמם כבעלי חשיבות לקיומו של העם היהודי עד היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
