ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם. ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה' כל העושה בו מלאכה יומת.
ויש לשאול:
א. מדוע קודמת אזהרת שבת למלאכת המשכן.
ב. מדוע אין הקמת המשכן דוחה את השבת. והרי הדברים בקל וחומר. ומה חיי נפש מישראל דוחים את השבת, בית המקדש בית חיינו אינו דין שידחה את השבת? ובאמת עבודת הקרבנות במקדש דוחה את השבת. ואם כן מדוע בנין המקדש לא?
על השאלה האחרונה אפשר להשיב ולומר, מלאכת עשיית כלי המשכן נגמרה בחודש כסליו אף על פי כן לא הוקם המשכן אלא בחודש ניסן. אמור מעתה, אין צורך בדחיית השבת על דבר שאין בו דחיפות.
אלא דאם כן יקשה שהרי כתב רש"י (לה, ב), הקדים להם אזהרת שבת לציווי המשכן, לומר שאינו דוחה את השבת, עכ"ל. משמע שאלולי הפסוק הראשון בפרשתנו היה מקום לומר שתדחה השבת מפני המשכן. למרות שהמשכן יקום רק לאחר זמן. (כעין זה במכילתא הובא בילקוט שמעוני).
אלא מובא בילקוט שמעוני:
רבותינו בעלי אגדה אומרים, מתחילת התורה ועד סופה אין בה פרשה שנאמר בראשה ויקהל אלא זאת בלבד. אמר הקדוש ברוך הוא, עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים הלכות שבת כדי שילמדו דורות הבאים להקהיל קהלות בכל שבת ושבת ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בני.
עוד מובא בבראשית רבה (יא, ט):
שנה ר' שמעון בן יוחאי, אמרה שבת לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם לכלם יש בן זוג (לכל יום יש בן זוג, יום ראשון יום שני, שלישי רביעי, וכו'), לי אין בין זוג. אמר לה הקדוש ברוך הוא, ישראל הוא בן זוגך, וכיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, אמר להם הקדוש ברוך הוא, זכרו הדבר שאמרתי לשבת כנסת ישראל היא בן זוגך. וזהו שנאמר )שמות, כ ח), זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ.
שבת, יום שביתה הוא ממלאכה גשמית, אותה מלאכה השייכת לימות המעשה, לכן יש לכל יום בן זוג. כי המעשים נחלקים לשנים. צד ימין וצד שמאל, מחד קיימת העשיה העיקרית זו הנעשית ביד ימין, ומאידך קיימת העשיה המישנית, העוזרת, זו הנעשית ביד שמאל. שבת שהיא כולה קודש לה', אין בה מקום לעולם הארצי, בשבת נחים כוחות הגשמיים של האדם והיא היא השעה בה מתגברים כוחותיה של כנסת ישראל, הכוחות המיוחדים, עולם הרוחנית. (כי בעולם העשיה שווים אומות העולם לישראל. ואדרבה להם ניתן רוב העולם כדי לישבו ולפתחו עבור ישראל על מנת שיוכלו ישראל להתמסר יותר לעולמם המיוחד). על כן במיוחד בשבת יש להקהיל קהילות ברבים וללמוד תורה באשר התורה היא כוח החיים האמיתי של ישראל. על מנת שישראל יהיו ראויים למשכן, עליהם לעסוק בתורה, שכן המשכן מטרתו, ושכנתי בתוכם (תרומה, כה, ח) והשראת השכינה במשכן מביאה את השכינה לתוכם של ישראל, לתוך כל אחד ואחד מישראל, ודבר זה נעשה דוקא על ידי לימוד תורה, ודוקא בלימוד ברבים.
וזהו שמסיים שם בילקוט שמעוני:
משה תיקן להם לישראל שיהו דורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג. אמר משה לישראל, אם אתם עושים כסדר הזה הקדוש ברוך הוא מעלה עליכם כאילו המלכתם אותי בעולמי, שנאמר (ישעיהו, מג יב), וְאַתֶּם עֵדַי נְאֻם ה' וַאֲנִי אֵל.
כלומר, עם ישראל, בעצם לימוד התורה ברבים בזמן האסור במלאכה, מקדש שם שמים ומביא להמלכת הקדוש ברוך הוא בעולמו. על כן יש להקדים את מצות השבת למצות עשיית המשכן. וזו גם הסיבה מדוע אין עשיית המשכן דוחה את השבת, כי שבת היא זמן לעולם הרוחני העליון, עולם שאין לו קשר לעולם העשיה, אף לא לעולם העשיה של הקודש ואילו בניית המשכן שייכת לעולם העשיה. ועל כן אינה דוחה את השבת. (ועיין בדברינו פרשת פקודי, שהמשכן הוא שיכלול העולם שנברא בששת ימי בראשית, ואם כן הוא שייך אליו במידה מסויימת). ברם, עבודת הקרבנות דוחה את השבת כי היא עבודת הקודש עצמה. עבודה זו אינה שייכת כל כך לעולם העשיה הגשמית, היא דבוקה בעולם הרוחני ועל כן יכולה היא להעשות גם בשבת, זמנו של העולם הרוחני.
אף בצלאל שעמד בראש בוני המשכן. מכח התורה שקנה לעצמו נתמלא חכמה ותבונה לעשיה זו. וכן אנו קוראים במדרש רבה (מח, ו):
וכל הבינה שהיתה בבצלאל משל שדי היא, הוי, וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אלוקים בְּחָכְמָה שהיה חכם בתורה. וּבִתְבוּנָה שהיה מבין בהלכה וּבְדַעַת שהיה מלא דעת בתלמוד.
חז"ל דקדקו מהנאמר, וימלא אותו רוח אלוקים וגו' ולחשוב מחשבות לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובחרושת אבן למלאות ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת (לה, לא), מאחר ואמר הפסוק שהיה חכם בכל מלאכת מחשבת (צורפות, נגרות ומסגרות), מדוע נאמר, בחכמה ובתבונה ובדעת?
אכן לא באו מילים אלו אלא על מנת להקדים ולבאר מהו כוחו האמיתי של בצלאל. בצלאל - שהוא בצל-אל, יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהן נברא העולם (ברכות, נה, א). חכמת התורה שבו היא זו שהקנתה לו גם את חכמת העשיה. ואין חכמת התורה אלא יראת שמים, שנאמר במשלי (ב), כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' ודעת אלוקים תמצא. כלומר, כאשר תחפש את החכמה תמצא יראת ה'. כי היא הפתח לחכמה. אם אין יראה, שהיא סור מרע, אין חכמה. ובתבונה, שהוא מבין בהלכה. ובדעת, שהוא יודע לשאת ולתת בדברי תורה. להקשות ולתרץ ולהעמיד ההלכות על בוריין (ודבר זה נקרא תלמוד). לומר שמלבד סור מרע יש בו גם עשה טוב, הטוב האמיתי והשלם שהוא התורה. רק אדם כזה יכול לגשת לעשיית המשכן.
_______________
ניתן להשיג בחנויות את הספר "אבני ברקת" בד' חלקים
או בטלפונים 9972675-02, 050-7126758.
או באימייל [email protected]
מה הייעוד של תורת הבנים?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני קדימה בברכות
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לפנות למקובלים?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו
אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.
