ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בונים את הקומה הבאה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אם זו הפגנה שקטה שאינה מפריעה למעבר אנשים, מובן שהיא מותרת, ובלבד שלא ייאמרו בה דברי לשון הרע ואונאת דברים (וגם זה מותר לתועלת, בתנאים שמופיעים בספר חפץ חיים). אם זו מחאה על עבירה כלשהי, זו אף חובה.
השאלה מתעוררת בהפגנה המפריעה לאנשים, כגון חסימת כביש. נראה שגם זה מותר, אפילו לדברים אישיים כמו דרישות שכר, אם אין דרך אחרת. זאת על סמך מנהג "ביטול התפילה" שבקהילות ישראל: אדם שנפגע מאדם אחר או מהנהגת הציבור, היה קם בבית הכנסת, ומונע מהחזן להמשיך להתפלל, או מונע את פתיחת ארון הקודש לקריאת התורה, עד בירור תלונתו.
רבנו תם (בתשובות מהר"ם מרוטנבורג, דפוס פראג, סי' קנ"ג) תיקן זכות זו למי שטוען שחייבו אותו במס גבוה מדי. בתשובות הגאונים (אסף, תש"ב, עמ' 105), נזכר שאשתו של ר' שמואל הסרדי "עיכבה תפילה בבית הכנסת ימים רבים" עד שגבתה את כתובתה.
אף שאנשים תמימים נפגעים מעיכוב התפילה, יש להניח שהם מוכנים לכך, כדי שיוכלו לנצל זאת אם יצטרכו.
כמובן, אסור להפריז בזה, כאמור בתשובות הגאונים (שם, עמ' 108), שרבינו תם אסר לבטל תפלה בשבת ויום טוב: "אם לא ביטל כבר ג' תפילות קודם". בתקופות מסוימות הפריזו בשימוש בזה, ולכן ספר חסידים (סי' ק"ז), ועמודי שש (עמוד העבודה), כתבו נגד זה. אבל בפועל מנהג זה התקיים עד הדורות האחרונים, כנזכר ברמ"א (או"ח סי' נ"ד סעיף ג'), ובשו"ת חתם סופר (או"ח, סי' פ"א). אף בדורנו התיר ר' יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלר (קריינא דאגרתא, חלק א', אגרת קע"ח) לעכב את הקריאה לצורך ענייני הפרט או הכלל.
בגלות, לא יכולנו "לעצור את מהלך החיים" ברחוב, מפחד הגוים. לכן נאלצנו לעשות זאת בבית הכנסת. משזכינו לעצמאות, מחאה זו עוברת למקומה הטבעי: לרחוב.

זכויות יוצרים בעידן האינטרנט נהנה מיגיע חברו ללא רשותו - רשע
מתוך הכנס "זכויות יוצרים בעידן האינטרנט"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













