ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיקֹוָק בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז).
מסביר רש"י: "ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם.
גם הרמב"ן מביא את דברי רש"י המבוססים על המדרש:
"ומדרש חכמים בשם המלא ובכסא השלם ירמוז לזה".
נביא את דברי המדרש במלואם: "רבי יהושע בן לוי בשם ר' אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר תמחה את זכר עמלק וכתוב אחד אומר כי מחה אמחה, כיצד יתקיימו שני כתובים אלו, עד שלא פשט ידו בכסא תמחה כשפשט ידו בכסא מחה אמחה, אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקב"ה, אלא ע"י שהחריב ירושלים שכתוב בה בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ד' (ירמיה ג) לפיכך מחה אמחה, ונאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' ... רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא אומר כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם, אבד זרעו של עמלק השם שלם והכסא שלם".
המסקנה מכך היא שכאשר ירושלים שלמה ובית המקדש בנוי בתוכה הרי השם שלם והכסא שלם.
ננסה להביא ראיה לכך מנוסח התפילה ומלשון המזמור בתהילים (את הרעיון שמעתי מאחי הגדול שאול חיים בן מלכה טויבע לרפ"ש בתוך שאר חולי ישראל ומגיסי יעקב דיאור). האותיות שחסרות משמו של הקב"ה בפרשתנו הן "וה" שיחד עם "יה" הן משלימות לשם הויה. האות שחסרה מהכסא היא "א" שיחד עם "כס" משלימה ל"כסא". שלשלת האותיות הללו ביחד מצטרפות למילה "הוא".
בנוסח תפילת שחרית, לאחר קריאת שמע, אנחנו אומרים: "אמת ויציב ונכון וקיים ... לדור ודור הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קיימת". דברי חז"ל, מתקני התפילה, מבוססים על הפסוק החותם את הפרשה שלנו שבהם פתחנו את דברינו. הדברים מפורשים כאשר "הוא" קיים, גם השם המלא קיים שהרי נוספו לו ה"וה" וגם הכסא נכון ושלם שהרי נוסף לו ה"א".
מלכותו של שלמה המלך הייתה שלמה ובניינה של ירושלים היה שלם כאשר זכה שלמה להכניס את ארון הברית לקודש הקדשים והשכינה שרתה על המקדש שבנה. רגעי מבחן אלה מתוארים בפרק כ"ד בתהילים.
הפרק מסתיים בדרך זו:
(ו) זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:
(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנה הגיע הזמן של "מִדֹּר דֹּר", נגמר זמן המלחמה? האם השם והכסא שלמים? כאשר השאלה היא "מִי זֶה" ולא "מִי הוּא זֶה", התשובה היא זה עדיין זמן המלחמות, עדיין אין שלמות. בלשון הכתוב "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה". השערים עדיין לא נפתחו. אבל כאשר השאלה היא "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", השם שלם והכסא שלם. השערים נפתחים הארון מובא למקומו הקבוע והגיע לכאורה זמן השלמות בימי שלמה.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה שוב לשלמות זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
