ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
עקרון זה מקבל משמעות עמוקה דווקא בחתונה שנערכה בבית לחם, כמתואר בכתוב: "וַיֹּאמְרוּ (לבעז אבי שושלתו של דוד המלך) כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר וְהַזְּקֵנִים עֵדִים יִתֵּן יְקֹוָק אֶת הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה וּקְרָא שֵׁם בְּבֵית לָחֶם: וִיהִי בֵיתְךָ כְּבֵית פֶּרֶץ אֲשֶׁר יָלְדָה תָמָר לִיהוּדָה מִן הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִתֵּן יְקֹוָק לְךָ מִן הַנַּעֲרָה הַזֹּאת" (ד, יא-יב).
אנשי בית לחם, צאצאי פרץ בן יהודה בן לאה, מקדימים את רחל אמנו ללאה אימם, ובכך מכריזים: צריך את השותפות כדי להיות מונהגים נכון, השותפות היא תוצאה של ויתור.
בדברינו לפרשת בא תשפ"ה, למדנו על שאול בן קיש - איש ימיני, שהשקיע מאמצים אדירים וניסה בכל כוחו למנוע את השותפות בשלטון עם דוד בן ישי - איש יהודי. שאול ראה בנוכחותו של דוד איום קיומי, זאת לעומת יונתן, שהיה מוכן לוותר לדוד על המקום הראשון, ולהסתפק בתפקיד המשנה.
עסקנו גם במאמציו של שאול למנוע את הנישואים עם מיכל, וכשמאמציו כשלו הוא שלח את סוכניו לחסל את דוד במיטתו (שמו"א יט, א-טז). הניסיון כשל מכיוון שמיכל הורידה את בעלה שאהבה (שם יח, כ וגם כח) בְּעַד הַחַלּוֹן (שם יב) ביטוי זה יקבל משמעות מיוחדת בהמשך.
תגובתו של שאול הייתה חריפה ביותר. הוא עשה מעשה, שלכאורה מנע את חזרתו של דוד למשפחתו, על ידי נתינת מיכל לאיש אחר - פלטי בן ליש. דוד הגיב במעשה שמשמעותו התרסה כלפי שאול. דוד נושא עוד שתי נשים (שמו"א כה, מב-מג), וכך הוא מכריז הכרזה כפולה מול חמיו: א. אני חי "בריבוע" ולא מת שאשתו היא אלמנה. ב. לבת שלך יש צרות (תרתי משמע). אולם הפצע של דוד לא הגליד.
שנים מספר לאחר מכן, לאחר שנוצר משבר חריף בין בנו של שאול – איש בושת, לבין אבנר בן נר (שמו"ב ג ו-יא), דוד כורת ברית עם אבנר ומבטיח למנות אותו למשנה למלך. דוד מבטיח את חזרתה של מיכל לארמונו ואבנר מבטיח להשיג עבורו את תמיכת כל עם ישראל (שם, יב-יג). כך מתעוררת שוב התקווה ליצירת שותפות בין רחל ולאה. אם תוכנית זו הייתה קורמת עור וגידים דוד - בן לאה היה המלך, אשתו מיכל - בת רחל הייתה המלכה, אבנר בן נר - בן דודו של, שאול וממילא בן רחל, היה המשנה למלך. רָחֵל וּלֵאָה היו בונות אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל . התוכנית נכשלה כשלון חרוץ בגלל יואב - שר צבא דוד. יואב טען שכוונותיו של אבנר לא היו טהורות, ואבנר שואף בסופו של יום להדיח את דוד ולתפוס במקומו את המלוכה. יואב הרג את אבנר בן נר ללא ידיעת דוד, וכיבה את אור האחדות. הסיכוי שנותר להשגת האחדות היה תלוי בשיקום היחסים בין דוד ומיכל והבאת צאצא משותף, שייצג את רחל מצד אימו וגם את לאה מצד אביו.
מיכל חזרה לביתו של דוד, השמחה הייתה גדולה. אבל, אליה וחמישה 'קוצים' בה, גדולים וכואבים - נשותיו האחרות של דוד: אביגיל ואחינועם, שדוד נשאם מיד לאחר שמיכל הועברה לביתו של פלטי, ומעכה, חגית ואביטל שהצטרפו אליהן (שמו"ב ג, ב-ד). מיכל טענה שהיא, ורק היא, אֵשֶׁת דָּוִד (שם, ג, ה) וכל השאר הן, לכל היותר, אֲמָהוֹת. הנשים האחרות לא ויתרו, וכל אחת מהן ניסתה לדחוף את בנה הבכור למעמד של יורש עצר בשלב ראשון, ומלך לאחר מות דוד. טקס העלאת הארון לירושלים הציף את הוויכוח בכל עוצמתו. מיכל טענה שרק היא אמורה לעמוד לצד דוד, ודוד כנראה לא הסכים לכך. מיכל החליטה להחרים את הטקס, נשארה בבית והתיצבה ב'עד החלון' "וְהָיָה אֲרוֹן ד' בָּא עִיר דָּוִד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן " (שמו"ב ג, ה), כך היא הפגינה את מורת רוחה והזכירה את זכויותיה, אשתו הראשונה, האוהבת, בת המלך שהצילה את חייו. הפירוד הארוך כנראה גבה מחיר יקר, היחסים לא שוקמו, והכתוב מכריז "וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ" (שם ו, כב-כג).
בשבוע הבא נמשיך לעסוק בניסיונות האיחוד ואחריתם.
נקבל בשמחה את פני השבים מהחטיפה הנוראה,
שהיא פשע מלחמה מהסוג הנמוך ביותר.
נעשה כל מאמץ, בכל הכיוונים, לחסל את ארגוני הטרור השפלים בכל מקום,
להבטיח עתיד טוב יותר למדינת ישראל
ולהחזיר את כל החטופים שנותרו אצל המרצחים האיומים.
נתפלל לנחמה משמים לכל משפחות הנופלים ורפואה שלמה לכל הפצועים.

האם מותר לפנות למקובלים?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

למה ללמוד גמרא?

לאן שבים ולמה מתוודים?

תהיו חמים!

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

איך ללמוד אמונה?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















