ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיקֹוָק בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז).
מסביר רש"י: "ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם.
גם הרמב"ן מביא את דברי רש"י המבוססים על המדרש:
"ומדרש חכמים בשם המלא ובכסא השלם ירמוז לזה".
נביא את דברי המדרש במלואם: "רבי יהושע בן לוי בשם ר' אלכסנדרי אמר כתוב אחד אומר תמחה את זכר עמלק וכתוב אחד אומר כי מחה אמחה, כיצד יתקיימו שני כתובים אלו, עד שלא פשט ידו בכסא תמחה כשפשט ידו בכסא מחה אמחה, אפשר בשר ודם יכול לפשוט ידו בכסא של הקב"ה, אלא ע"י שהחריב ירושלים שכתוב בה בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ד' (ירמיה ג) לפיכך מחה אמחה, ונאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' ... רבי לוי בשם רבי אחא בר חנינא אומר כל זמן שזרעו של עמלק בעולם לא השם שלם ולא הכסא שלם, אבד זרעו של עמלק השם שלם והכסא שלם".
המסקנה מכך היא שכאשר ירושלים שלמה ובית המקדש בנוי בתוכה הרי השם שלם והכסא שלם.
ננסה להביא ראיה לכך מנוסח התפילה ומלשון המזמור בתהילים (את הרעיון שמעתי מאחי הגדול שאול חיים בן מלכה טויבע לרפ"ש בתוך שאר חולי ישראל ומגיסי יעקב דיאור). האותיות שחסרות משמו של הקב"ה בפרשתנו הן "וה" שיחד עם "יה" הן משלימות לשם הויה. האות שחסרה מהכסא היא "א" שיחד עם "כס" משלימה ל"כסא". שלשלת האותיות הללו ביחד מצטרפות למילה "הוא".
בנוסח תפילת שחרית, לאחר קריאת שמע, אנחנו אומרים: "אמת ויציב ונכון וקיים ... לדור ודור הוא קיים ושמו קיים וכסאו נכון ומלכותו ואמונתו לעד קיימת". דברי חז"ל, מתקני התפילה, מבוססים על הפסוק החותם את הפרשה שלנו שבהם פתחנו את דברינו. הדברים מפורשים כאשר "הוא" קיים, גם השם המלא קיים שהרי נוספו לו ה"וה" וגם הכסא נכון ושלם שהרי נוסף לו ה"א".
מלכותו של שלמה המלך הייתה שלמה ובניינה של ירושלים היה שלם כאשר זכה שלמה להכניס את ארון הברית לקודש הקדשים והשכינה שרתה על המקדש שבנה. רגעי מבחן אלה מתוארים בפרק כ"ד בתהילים.
הפרק מסתיים בדרך זו:
(ו) זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה:
(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
(ז) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(ח) מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה:
(ט) שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד:
(י) מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה:
הנה הגיע הזמן של "מִדֹּר דֹּר", נגמר זמן המלחמה? האם השם והכסא שלמים? כאשר השאלה היא "מִי זֶה" ולא "מִי הוּא זֶה", התשובה היא זה עדיין זמן המלחמות, עדיין אין שלמות. בלשון הכתוב "מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְקֹוָק עִזּוּז וְגִבּוֹר יְקֹוָק גִּבּוֹר מִלְחָמָה". השערים עדיין לא נפתחו. אבל כאשר השאלה היא "מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד", השם שלם והכסא שלם. השערים נפתחים הארון מובא למקומו הקבוע והגיע לכאורה זמן השלמות בימי שלמה.
הבה נתפלל כי נזכה במהרה שוב לשלמות זו.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ארבע כוסות ושלוש מצות
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
