ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
במילים: "שלום, אני מדברת עם בעלת-הבית?", נפתחת שיחת טלפון מוכרת כמעט מידי ערב, בה רוצה טלפנית מנוסה לפרוס בפנינו את צרותיה של משפחה שנקלעה לקשיים, נפלאותיו של ארגון חסד מפורסם, או הצעת שותפות בהפצת התורה של ישיבה מסוימת - בכדי לזכותנו במצוות הצדקה.פניות נוספות רבות מתדפקות על דלתנו - ממש, מגיעות אלינו בבית-הכנסת, ובהליכתנו ברחוב. לאיזה מן הפניות עלינו להיענות? ומהו סדר העדיפויות הרצוי ביניהן? על סדרי עדיפויות במתן צדקה תעסוק הקומה התורנית השבוע.
בדרך כלל - תורה קודמת לעניים!
הרב שלמה שושן שליט"א - ראש הישיבה הגבוהה-הסדר בית-שאן
בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים. אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה
מצות הצדקה - מצוה גדולה מאוד, והיא בכלל גמילות חסדים, שהיא אחד מהעמודים שעליהם העולם עומד, והיא מקיימת גם את שני העמודים האחרים עליהם העולם עומד - תורה ועבודה שבלב זו תפילה, שהרי ללא הצדקה הניתנת למוסדות תורה ובתי כנסת יהיה קשה לקיימם.
ב"ה אנו זוכים לראות בפריחה גדולה של מוסדות תורה רבים בכל רחבי הארץ, ומאידך לצערנו יש גם עליה במשפחות שנקלעות למצוקה כלכלית קשה ונזקקות לעזרה, או חלילה לבעיות רפואיות דחופות המחייבות סיוע בריפוי וכו' - וצריכים להחליט למי לתת או איך לחלק את הצדקה.
בפוסקים מובאות דעות שונות בקשר לסדר העדיפויות בנתינת הצדקה (בבא בתרא ט' תוד"ה שנאמר, בית-יוסף יו"ד רמ"ט, ערוך השולחן יו"ד רמ"ט), יש מעלה גדולה בבניית בית כנסת לציבור וסיוע לאחזקתו, ומאידך יש מעלה גדולה בקיום בית מדרש ללימוד תורה, גם יש דחיפות לסייע לחולים עניים שהרי זה פיקוח נפש.
הדעה המקובלת בפוסקים היא, שאם יש עניים רעבים ממש, והצדקה נועדה להצילם מסכנת נפשות או מחלות - ודאי שהם קודמים לכל, שהרי יש כאן חשש פיקוח נפש. בימינו ב"ה, כמעט לא מצוי שלעניים אין מה לאכול, ולכן רק במקרים של מחלות מסוכנות וכו' - יש להקדים צדקה לעניים.
אך אם מדובר על דאגה לרווחתו של העני ולא ממש לקיומו - כיון שאין בכך פיקוח נפש מצוות תלמוד תורה קודמת ויש לתת צדקה למוסדות תורה, הקודמת גם לנתינת תרומה לרווחתו של בית הכנסת. אמנם אם אין כלל בית כנסת בעיר או אין מקווה - אז הם קודמים לתרומה למוסדות תורה, מפני שהם צורכי מצוה של רבים ומניעת איסורים חמורים, כך גם ביחס לסיוע למצוות ישוב הארץ ובעיקר ביש"ע, שזו מצוות הצלת חבלי מולדת מהסגרתם חלילה לגויים - זו מצוה עבור כלל ישראל, ובימינו גם נחשבת מצוה עוברת, וקודמת למצוות פרטיות אחרות.
מן הראוי לבדוק עד כמה שניתן, האם באמת מדובר בבקשה מוצדקת לצדקה, או שחלילה העומד לפנינו הוא מאלו שנאמר עליהם "משרבו הרמאים", נתינת צדקה בלי שום בדיקה, לא רק שיש בה חשש לחיזוק לרמאים ולריבוים, אלא שעל ידי זה לא נשאר לאדם כסף, לתת לאלו שבאמת זקוקים לצדקה - ונגרמת חלילה רעה כפולה. כמובן, יש לעשות את הבירור בדרך מכובדת ולא לפגוע חלילה במבקש. כשאי אפשר לברר - ראוי בכל זאת לתת תרומה קטנה כדי ש"אל ישוב דך נכלם" (רמב"ם הלכות מתנות עניים ז'). מובטחים אנו מחז"ל (והובאו הדברים ברמב"ם בסוף הלכות מתנות עניים), שכל מי שמהדר במצוות הצדקה מובטח לו שלא יזדקקו, לא הוא ולא בניו - לצדקה, ויזכה לברכה עד בלי די.
בישיבה הגבוהה-הסדר בבית שאן, זכינו ב"ה לחנוך את בית המדרש חדש, הודות להרבה שותפים למצוה. הישיבה זוכה ב"ה להרבות תורה, ולפעול פעולות של חסד ולקיים הלכה למעשה את החזון של "תורה שיש עמה גמילות חסדים".
רק לארגוני צדקה!
הרב שלמה אישון שליט"א - רב מזרח רעננה וראש מכון "כתר" לכלכלה על-פי התורה
מפורש בתורה שמצוות צדקה היא לעניים , על-כן ודאי שמבחינת סדר העדיפויות יש קודם כל לתת צדקה לעניים. בכלל עניים נחשבים גם אלו הנדרשים להוציא סכומים גדולים, מעבר ליכולתם, לצורך טיפולים רפואיים הכרחיים אשר אינם ממומנים על ידי קופות החולים, והתמיכה באלו קודמת לתמיכה במוסדות תורה או בגופים העוסקים במצוות אחרות.
אכן, יש צורך לברר אודות מצבם של הפונים לצדקה, משום שלצערנו, רבים מהם אינם בגדר עניים. אמנם אין זה מעשי לברר על כל מי שמחזר על הפתחים, ולכן יש להעדיף לתרום לגופים התומכים בעניים, אשר מופעלים על-ידי אנשים יראי שמים הבודקים היטב את הפונים אליהם. באופן זה מרווחים גם קיום מצוות צדקה בצורה מהודרת משום שהנותן אינו יודע למי נותן, והמקבל אינו יודע ממי מקבל.
מכאן שאם מגיע אדם המבקש צדקה, ולא ניתן לבדוק היטב את מצבו, יש לתת לו רק "מתנה מועטת" שהוא סכום כסף קטן ביותר. כמו כן ניתן לתת לו אוכל בלא בדיקה, ואם רוצה לתת יותר עליו לבדוק היטב לפני שנותן.
כאמור, התמיכה בעניים קודמת לתמיכה במוסדות תורה. אמנם דרשו חז"ל על הפסוק "עשר תעשר" - מכאן רמז להפריש אחד מעשרה לעמלי תורה (תנחומא ראה), כמו כן מצאנו בדברי חז"ל את האפשרות לעשות הסכם יששכר וזבולון על פיה התומך כספית בלומדי תורה מקבל בתמורה חלק משכר לימוד התורה, אך כל אלו הם בגדר מצוה נוספת ואין זו מצוות צדקה (אגרות משה ד, ל"ז).
אמנם אם תומך בתלמידי חכמים עניים מקיים הן מצוות צדקה והן שותפות בלימוד תורה , אך זה כאמור רק כשמדובר בתלמידי חכמים עניים, דהיינו שאין להם את המינימום הדרוש לפרנסתם. ונראה שתלמידים בישיבות הנתמכים על ידי הוריהם, אינם בגדר של עניים, ולכן בתמיכה בהם יש ערך של שותפות בלימוד תורה אך אין זו מצוות צדקה (ואמנם ודאי שההורים התומכים בהם מקיימים מצוות צדקה).
אכן, אם מדובר בישיבה המצויה בקשיים, ושבלא התמיכה בה עלולה חלילה להסגר, והרמ"ים ואנשי הצוות יאבדו את פרנסתם, הרי שהתמיכה בה תחשב כמצוות צדקה מהודרת (עיין רמב"ם הלכות מתנות עניים י, ו), בנוסף לשותפות במצוות לימוד התורה.

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

אנחנו קודש למענך

אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

איך נראית נקמה יהודית?

האם מותר לפנות למקובלים?

ראש השנה בשבת: מה מחליף את התקיעות?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי עץ במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מריקבון עצמות לכוח מניע
הקנאה היא כוח עוצמתי בנפש האדם, שיכול לפעול בשני כיוונים מנוגדים לחלוטין. מחד, קנאה שלילית שאינה מובילה לעשייה מייצרת תחושת חוסר צדק ומביאה לריקבון פנימי, בעוד שמאידך, קנאה חיובית יכולה לשמש מנוע לצמיחה, ללמידה ולרכישת קניינים רוחניים וחומריים. המפתח לטרנספורמציה זו טמון באימוץ תודעת שליחות, המאפשרת לאדם לשמוח בחלקו ובתפקידו הייחודי בעולם מתוך הבנה שכולנו שותפים באותה הממלכה.

לקראת הנישואין מההצעה עד החתונה - בניית הקשר
שיחת הכנה לקראת הדייטים בה נבאר לעומק את מפת הדרכים מהדייט הראשון ועד לחתונה, נלמד איך לייצר תקשורת מקרבת, להימנע מטעויות קריטיות, להתגבר על אמונות מגבילות ולבנות קשר עמוק בקצב הנכון. את השיחה העביר יונתן קורנבלום, מאמן אישי לחתונה.

בית המקדש מיקומו של הר הבית
בשיעור זה הרב מדבר על מיקומו המדויוק של הר הבית וגודלה המדויק של האמה לפי מקורות הלכתיים, ממצאים ארכיאולוגים ונתונים בשטח..

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ואתחנן
וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ-הֹוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר (דברים ג כג) מה תלמוד לומר לֵאמֹר ? אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. איך הטיח חלילה משה רבינו כלפי מעלה כביכול להכריחו להשיב. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ ״בְּכָל לְבָבְךָ״ — בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע. מה הביאור בזה כיצד אפשר לעבוד את השם עם היצר הרע וכן ביחד עם שניהם. כיצד כרת ברית שלמה המלך עם חירם. והא כתיב 'לֹא תְחׇנֵּם'. סגולה בהפטרה - שבה מחכים האדם ומכניס יראת ה' טהורה בלבו אם יתמיד וירגיל עצמו בזה. (מהאריז"ל)

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם








