טהרת הפרה - הכנה לפסח ולגאולה | הרב דוד חי הכהן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
ארבע פרשיות
פרה

קטגוריה משנית

ספריה
מועדים
שיחות לחודש אדר

4743

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

ציפורה בת דוד

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קריאת פרשת פרה מתקיימת בימים הנמצאים בתוך שלושים יום קודם חג הפסח. אותם שלושים יום שהארת החג וקדושתו מתחילה לפעול בהם, ודרכם עלינו. כדי שנוכל לקלוט את רסיסי קדושת החג הממלאים את חלל העולם, אנו מצווים לעסוק בהלכות חג הפסח בלימוד ובמעשה, בלימוד איסור החמץ על כל חלקיו, ובלימוד חלקי המצוות של החג: מצה שמורה, ויתר דיני אמירת ההגדה ועריכת הסדר. כמו כן, עלינו ללמוד הלכות קרבן פסח ועליה לרגל ושמחת החג.
בזמן שהיה המקדש על מכונו וכהנים בעבודתם, היינו מחוייבים בימים אלו לעסוק בהכנת כל בני ביתנו לקראת העליה לירושלים, אל הר הקודש, ולהשתתפות במעמד הנפלא והיחיד במינו של הקרבת קרבן הפסח במקדש ואכילתו בחוצות ירושלים בקול הלל וזמרה. הכנה זו כרוכה בעיקר במעשי הטהרה של האדם וכליו, העשויים להכנת קרבן הפסח, עם המצות והמרור.

בדורנו, שאנו מגורשים מבית חיינו, משוש לבנו, ואין לנו יכולת מעשית לעלות ולהקריב את קרבן הפסח ולהיראות לפני אבינו מלכנו מלך העולמים, שבחר בנו להיות לו לעם נחלה, וגם הוא שרוי בצער על שולחנו שבניו אינם מסובים לידו, אי אפשר לעסוק בהכנות המעשיות של הטהרה לקראת אותם רגעי קודש אפופי אורה ושמחה עם המלך במסיבו. אף על פי כן, הכנה רוחנית יש בידינו, ואנו יכולים ומצווים בה- ללמוד ולעסוק בדיני הטהרה הראויים לקראת הכניסה למקום המקדש וקדשיו. זוהי הסיבה שתיקנו לנו חז"ל לקרוא בשבת הפותחת את שלושים הימים שלפני חג הפסח בפרשת פרה העוסקת בטהרה מטומאת מת.
קריאת פרשה זו יש בה כדי לעזור להכנה הרוחנית הקודמת להכנה המעשית שעתידה לבוא. שכן, חורבן הבית המעשי היה לאחר החורבן הרוחני שקדם לו על ידי חטאי מלכינו, שרינו, כהנינו וכל המונינו. על פי זה כאשר נזכה כולנו לבנין הרוחני, בחדרי לבנו ורוחנו, של מקדש בית אלוהינו, לא יאחר לבוא גם הבנין המעשי שיתן מסגרת חומות וכתלים סביב בית חיינו.

בשולחן ערוך 1 ישנה דעה הקובעת, על פי דעת חכמי התוספות, כי קריאת פרשת פרה הינה מצות התורה המחייבת בכל דור לקיים ההכנות המעשיות שבמצות פרה אדומה, וזאת על ידי קריאת פרשת פרה כפי שנאמרה מפי נותן התורה. דעה זו מחייבת יותר מהדעה שקריאת הפרשה הינה תקנת חכמים בעקבות החורבן ולקראת הבנין. ממילא חיוב זה קובע את הזהירות בקריאה ובשמיעה בספר כשר ומהודר מפי קורא מדקדק בקריאת המלים, בביטוי אותיותיהם ובתנועת נקודותיהם וטעמיהם, עם הכונה לקיים את המצוה, לצאת ולהוציא ידי חובה.
לדעה שקריאת הפרשה בימים אלו היא תקנת חז"ל, ברור למה תיקנו חז"ל את קריאת פרשת פרה כאשר אין לנו מקדש ואין אנו יכולים לעסוק בפועל במעשי המצוה המתחייבת, שכן הרי אנו מקיימים בזה זכר למקדש בבחינת: "הציבי לך ציונים" 2 . אולם, מה טעם הקריאה, לפי השיטה הסוברת שפרשת פרה היא מצות התורה, גם בזמן שהיא נעשית כדת וכראוי? מהו הייחוד של מצות פרה שקבעו לקרותה, מלבד עשייתה, דבר שאין לו דוגמא במצוות אחרות מן התורה. שכן, אין מצוה לקרוא בתורה פרשת קרבן פסח ואכילת מצה עם קיום מצוותיהם, וכן אין דין קריאה בתורה עבור מצוות מקרא ביכורים ותקיעת שופר ועינוי יום הכיפורים והישיבה בסוכה ועוד.

היות והמצוות הינן צינור קשר בין מקור התורה, הקב"ה, לבניו ישראל בני האדם, שאמנם חיים במסגרת חומר, אבל מוארים הם בצלם אלוהים אשר נופח בתוכם. ועל כן, בכל מצוה אנו מתקשרים בגופנו על ידי מעשה המצוה ובמחשבותינו והרהורי לבבנו בטעם המצוה ונשמתה. ניתן לומר על פי דברי חז"ל 3 שביארו כי ענין מצות פרה אדומה הוא דבר מנסתרות התורה שאפילו החכם שבאדם, שלמה המלך, אמר עליה: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" 4 . וכן יש אומרים שאפילו משה רבינו לא זכה לקבל טעם למעשיה. אם כן, במצות פרה אנו עצורים מבלתי יכולת התקשרות רוחנית כלשהי אל המצוה כי נעלמה מעינינו ונסתרה מבינתנו עניינה.
אשר על כן באה מצות ה', המאששת את עמידתנו, וקבעה לנו את הקריאה בפרשתה של המצוה, שבה בודאי גנז הבורא אוצרות מדע ותעלומות חכמה שאפילו אמירתם פועלת פעולות רבות עד אין חקר בעמקי הלבבות והנפשות ובגבהי עולמות הקודש שנשמותינו מקושרות אליהם וחצובות מהם. כך זוכה האדם בחסד ה' להשתלם גם בעניינים שאין בכוחו להשלים את עצמו.

לאור זאת, יש לעיין מדוע מצוה זו עמוקה מבינת האדם יותר ממצוות אחרות, והרי כולם דבר ה' הם אשר נאמר עליהם 5 : "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם". ועוד נאמר עליהם בדברי הנביא ישעיה 6 : "כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". אם כן, מה מיוחד במצוה זו שאין במצוות אחרות, שלמרות גובה מקור מחצבתם משתלשל מהם חלק כלשהו ומגיע אלינו? מדוע מצות פרה אדומה בחזקת נשמעת בלבד, ואין אחיזה בקצה ממנה שיירד גם אל עולמנו ההגיוני?
נראה שביאור התשובות יתן פתח בהתבוננות אל עניינה של המצוה. תוכן פרטיה וענינה של המצוה, על כל חלקיה, הוא שיקח כהן לבוש בבגדי כהונה פרה תמימה באדמימותה, שאין בה אפילו שערה אחת שחורה, וישחטנה מול פתח המקדש המכוון אל קודש הקודשים. לאחר שחיטתה עליו לשרוף את כולה על מוקד מערכת עצים מיוחדים לשריפה זו, ולהכין ממנה אפר שיגנז בכלים שאין בהם קבלת טומאה, ככלי אבן ודומיהם. אפר זה היה מונח על מים חיים, שנשאבו ממעין בכלים טהורים על ידי ילדים שלא הגיעו לגיל שיכולה לצאת טומאה מגופם, והם גודלו בחצרות שנבנו על סלעי בראשית, שאי אפשר שיתקרבו לטומאת מת גלויה או נסתרת מרגע הוולדם ועד עת שאיבתם את המים.
במים טהורים אלו היו משתמשים לטהר אדם או כלים שנטמאו בטומאת מת, וממתינים שבעה ימים עד לטהרתם. על ידי הזאה באגודת אזוב ממי החטאת ביום השלישי וביום השביעי, וטבילה במקוה, נטהרים הטמאים ויכולים מחדש להיכנס למקדש ולעסוק בקדשים. טהרה זו מועילה דוקא למי שנטמא בטומאת מת החמורה שהיא אבי אבות הטומאה. אמנם, ישנם טומאות רבות שהתורה מזהירה עליהם ומפניהם, וביניהם אבות טומאה חמורים כשרץ ונבילה, זב וזבה ועוד, אבל אין בכולם חמורה כטומאת המת שהיא פוגמת ומעכבת את קדושת האדם על ידי מגע קרוב עם המת, או הגבהתו אפילו בלי נגיעה. אפילו שהייה בבית שהמת שרוי בו, מטמאת את האדם על ידי אוירו המטמא. קבר המת מטמא את כל אוירו בכל גובה עד השמים. זוהי טומאה הנקראת טומאת אהל, המטמאה גם את האויר, שאין דומה לה בשאר טומאות.

מהו הטעם לחומרה גדולה זו של טומאת המת, הרי לכאורה המיתה היא תופעה טבעית וכיצד יתכן לומר שהטבע פסול ומזיק?! יתכן ואפשר לבאר על פי דברי מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: היות ונשמת האדם, בהיותה שרויה בגוף, מאירה אותו בעוצמה רבה וארוגה עימו בכל נימא ונימא שבו, עד שהעדרה ממנו יוצר חלל בלתי נסבל ופועל השפלה וירידה על כל סביבותיו. אין לומר שהמות הוא טבעי, שכן האמת הברורה והצרופה היא שהחיים הם טבעיים והמות הוא מנוגד להם והוא אנטי- טבע בעצם יסודו. עד כאן דברי הרב.
יסוד הבריאה ועצם קיום העולם, המתבטא בצורה מרוכזת ביצירת האדם, הוא בפלא הגדול שיצר הבורא כאשר חיבר את השמים עם הארץ, ובאדם צירף את הנשמה בגוף. זהו הפלא הגדול ביותר שקיים במציאות: כיצד רוח אלוהים מונחת בתוך עפר וגויה ומחיה אותם, כדוגמת הבורא המחיה את העולמות כולם. פרידת הנשמה מהגוף היא שואה איומה, בלתי נסבלת, לעצם הבריאה. על כן, היא מחוללת את הטומאה הקשה- טומאת מת- אבי אבות הטומאה. טהרה מטומאה זו היא החזרת כח הבראשית של פלא הבריאה, המחבר מחדש נשמה וגוף, שמים וארץ, אור הבורא בנבראים.
על פי זה ברור מדוע אי אפשר לנו להבין את סוד אפר הפרה, שכן אין בכוחנו להשיג את יסוד יצירתנו וקיומנו. כל השגתנו מצומצמת בתחום החיים שאנו בתוכם ולא במקור חיינו, שהוא קודם לקיומנו. היות וענין טהרת המת נוגע בשורש החיים המתחדשים לא נוכל להבין תעלומה זו בהיותה גבוהה מעל גבוה מבינתנו.

מכאן יש לתת מבט גם לזמננו זה. אולם, לא מבט לפרק זמן בתוך השנה אלא לפרק זמן בתוך ההיסטוריה- תחיית עם ישראל ושיבתו לארץ חייו. על פי ההלכה יהודי היוצא לחוץ לארץ, ואפילו רק טס באויר מעליה, נטמא בטומאת מת החמורה. וזאת כיון שחוץ לארץ, גושי עפרה, ואפילו אוירה, מטמאים בטומאת מת החמורה. להודיענו שבחוץ לארץ אין קיום לנשמת הקודש העליונה הלאומית. וכן, אין השראת שכינה בחוץ לארץ. לאמור: השראה זו מיוחדת רק לארץ ישראל- ארץ החיים. תהליך הגאולה של השבת ישראל לארץ הוא, אם כן, תהליך השבת הנשמה האבודה אלפי שנים בגלות לעם הנצח השב אל עוז חייו הטבעיים בתפארתם בארץ מכורתו. אם כך התבאר כי יש קשר בין הטהרה על ידי אפר הפרה לקיבוץ הגלויות והגיבוש הלאומי בימינו.
כך הורו חז"ל בקובעם את ההפטרה לפרשת פרה בספר יחזקאל בפרק 7 העוסק בתשובת אומתנו ועמנו אל ארצם- נחלתם. תהליך זה מתואר בדברי הנביא כזריקת מים חיים המטהרים אותנו ומשיבים את רוח ה' אלינו. מכאן שגם תהליך זה הוא במעמקי תעלומה הנשגבים מאתנו. יש לדעת שאם אפר פרה אדומה וטהרתו קשור עם תחיית המתים, הרי שחזרת ישראל לארצם, וחזרת נשמתם- שכינת השוכן במרומים אליהם, הרי היא בבחינת עולם חדש הנברא בימינו ולעינינו. בתהליך זה, של בריאת העולם קודם הופעת האור, משמשים החושך והאור בערבוביא.
זהו מצב מסובך, כמין תוהו ובוהו, שבו הדברים אינם ברורים דיים כשאנשי החושך מעורבים בתוך אור ישראל המפציע מבין ענני הגלות ומנסה לקנות אחיזה בחלקי הקודש. אלא שכאן יש לדעת שדבר ה', אשר ציוה על האור להבדל מן החושך, חי וקיים והולך ומתקיים מיום ליום. וכשם שבסוף תהליך הטהרה באפר הפרה נטהר הטמא ונכנס למקדש, כך עתידים גם אנו, ועתיד דורנו, לשוב אל הר הקודש במהרה בימינו.

^ 1 או"ח סי' קמו סעי' ב
^ 2 ירמיה לא, כ
^ 3 קהלת רבה פרשה ז
^ 4 קהלת ז, כג
^ 5 שמות כ, יח
^ 6 פרק נה, ט
^ 7 פרק לו

הרב דוד חי הכהן

ראש מוסדות "אורות התורה" וראש ישיבת "נתיבות ישראל" בבת ים.

17 דק'
ואנחנו קמנו ונתעודד
בואו חשבון
מתוך כנס התחזקות והתחדשות אלול תשס"ה
י"ח אלול התשס"ה
עיונים בעניני חנוכה
אמירת הלל בחנוכה
כסלו ה'תשס"א
22 דק'
הרב אברהם שפירא
שלשה פרנסים טובים
אזכרה שלושים יום לפטירת הרב אברהם אלקנה שפירא זצ"ל
ט"ז מרחשוון תשס"ח
עיונים בעניני חנוכה
קדושת חנוכה
כסלו ה'תשס"א

פרה

23 דק'
פרה
תיקון חטא האדם הראשון ותהליך הגאולה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כג' אדר ב' תשס"ח
הלכה יומית
פרשת פרה
בית מדרש ג. אסף | אדר תשע"ד
50 דק'
ויקהל
"מדרגת השבת"
שיחה לפרשיות ויקהל פקודי, פרה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כב' אדר תשע"ב
פרה
חידת הפרה: לא לכלוך שקוף
הרב חיים נבון | תשע"ב

פרה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב אליעזר מלמד
הרב חיים אביהוא שוורץ
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הרב בני אלון
הרב שמואל אליהו
הרב אורי שרקי

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו