ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
שינוי במועד - כיצד?
לחג נקבעו שני ימים לפי מקומות שונים, למרות שחגי ישראל משותפים בזמנם עם כל ישראל החוגגים אותם באותו יום. והנה דוקא חג הפורים, ישנם החוגגים אותו ביום י"ד, וישנם בט"ו באדר. גם הטעם לחגיגה כפולה זו אינו ברור - החלוקה נעשית על פי מצב הערים בימי יהושע בן-נון, כשהנס התרחש למעלה מ-900 שנים אחרי יהושע ותקופתו. דבר נוסף, הנס התרחש ברובו בחוץ לארץ, וזמן חגיגתו נקבע על פי מצב הערים בארץ ישראל.
שינוי בספר - מהו?
ספרו של חג הפורים הוא מגילת אסתר. זהו ספר קדוש שהרי הוא בכלל כתבי הקודש של התנ"ך, ובכל זאת אין בו אפילו פעם אחת התייחסות לשמו של הקב"ה.
שינוי בסיפור - מהו?
ספור הנס. לכאורה לא אירע שום דבר היוצא מגדר הרגיל. שכן, הסיפור עוסק במלך רודף תענוגות שאשתו המלכה השפיעה עליו לשנות את מדיניות הפנים שלו. התרחשות שכזו נדושה מאוד בספרי ההיסטוריה העוסקים בשליטים ורודנים, מאז ועד היום. אין שום דמיון בין ניסי יציאת מצרים, או אפילו נס פך השמן בחנוכה, לעומת המהלך הרגיל של סדר המאורעות שבמגילה.
שינוי במצוה- כיצד? ציוונו חז"ל לאכול ולשתות עד דלא ידע. גם זוהי מצוה לא אופיינית לתורתנו, הן שבכתב והן שבעל פה.
מפתח להסברת הדברים נראה להביא מדברי הגמרא במסכת חולין 1 , ועל פי פירוש המהר"ל למגילת אסתר, בספרו "אור חדש". בגמרא מובאות במרוכז שאלות משונות ותשובות לא פחות מוזרות: המן מן התורה- מנין? ולכאורה, מה איכפת לנו אם המן נמצא בתורה או לא?! עונה הגמרא: מפסוק המופיע בחטאו של אדם הראשון, כנאמר 2 : "המן העץ אשר צויתיך". אסתר מן התורה- מנין? שנאמר 3 : "ואנכי הסתר אסתיר פני מהם", המילה "אסתיר" הכתובה ללא האות יוד, רומזת ונראית כמילה אסתר. שאלה שלישית: מרדכי מן התורה- מנין? בהקשר לזה לא נמצא צרוף אותיות, ולכן התשובה היא על פי מה שנאמר 4 : "קח לך בשמים ראש מר דרור", ומתרגם אונקלוס את המילים: "מר דרור" - מירא דכיא, שבהם ישנם אותיות מרדכי.
מה פירושן של שאלות ותשובות אלו? יתכן לומר שחז"ל באו לבאר לנו שספור המגילה הינו עמוק מאוד ואין להתייחס אליו כאל מאורע בעל ערך לתקופתו בלבד, אלא הינו מערכה אחת בתוך דפי ההיסטוריה הבאה להורות על מהלך ההיסטוריה כולה.
המן
אין להבין את רשעותו של המן כאילו היא מתחילה ונגמרת באישיותו המרושעת של אותו צורר. שכן, אדם שמסוגל בגלל שנאה פרטית לתכנן השמדה של עם שלם: אנשים, נשים, זקנים וטף, הוא לא אדם רגיל. כח הרע שבו הינו גדול ומקיף מכדי להיות פרטי. על אותו אדם בליעל באו חז"ל ללמדנו, ששורשו נעוץ בחטא הראשון בעולם, אותו חטא שהביא לגזירת מר המות על האדם ותולדותיו. מכח שלילי כזה צמח, ברבות הימים, הקוץ המכאיב בדמות אדם שנקרא: "המן".
אסתר
כיצד יתכן להבין את השפל שהגיעה אליו האומה הישראלית הקדושה, אשר בה בחר ה' מכל העמים, בהיותה בזויה ושפלה בין העמים, עד שכאשר בא איש משחית לכלות בה את ארסו, לא קם אדם בעולם להגן עליה או למחות נגד הרשע המתוכנן? אפילו כשכבר סוף סוף בא הנס הוא לא מגיע על ידי צדיק או מנהיג ישראלי בולט בהנהגתו, אלא דוקא על ידי אישה וקסמה הגופני, שבא לידי ביטוי במשתה המלך השיכור בעל התאוות. האם מצב כזה גם הוא קשור להשגחתו של הבורא, האם בתורה הנתונה מפיו היה גלוי וצפוי רגע כזה? והנה באה התשובה: "הסתר אסתר". הסתרה כפולה, כאשר אפילו היוד הרומזת להשגחתו של הבורא נעלמת בכתיבה ומורגשת רק בקריאה. לאמור: השגחה נפלאה בתוך עומק הסתר פנים נורא.
מרדכי
בראייתו המיוחדת תופס ומבין את גודל השעה הן מצד הסכנה והן מצד ההזדמנות, ובפעילותו המיוחדת מאחורי הקלעים מצליח להדביר את רשעותו של המן. מהיכן צמח כח מיוחד זה? בתוך המקדש היתה עבודה נסתרת והיא עבודת הקטורת. הקטורת, העוצרת את המגפה, כללה בין הסממנים המיוחדים שבה, בעלי הריח המבשם, גם סממן אחד בעל ריח רע בלתי נסבל, ואותה הקטורת מבסמת גם אותו בריחה הטוב. זהו סוד כוחו של מרדכי: מתוך עדינות הקודש של הקטורת, בכוח נשמתו היוצא משם לעצור ולעדן את קושי השעה, עד שהוא מתקנה ומבסמה, ובהנהגתו נהפך החושך לאור, והאפילה לאור גדול.
כעת, לאחר שהגמרא פתחה לנו את האשנב, נוכל להתבונן ולראות את התמונה כולה. מאז חטאו של האדם מתנהל מאבק איתנים בין הטוב שבאדם, השואף לחזור לעברו שבגן עדן ולטהר את העולם מקללתו הנוראה, לבין טומאת הנחש האיומה, השואפת להטביע את העולם כולו בדם ואש. מאבק זה חדר לתוך המין האנושי והתרכז בשני מוקדים, שבהם ועל ידם נמשך מאבק איתנים של הטוב והרע- ישראל ועמלק.
מאז יציאת ישראל ממצרים והתהוותו לעם, ברגע בו קיבל כח הטוב ביסוס ציבורי, בא עמלק לזנב בנחשלים ולפגוע בישראל. עמלק, נכדו של עשו שנאמר בו: "ועל חרבך תחיה" 5 , הוא זה שעומד בראש המאבק נגד ישראל מאז ועד היום. המן הרשע הוא צאצאו של אגג מלך עמלק שנלחם עם שאול המלך, שהיה המלך הראשון של ישראל. מלחמת האומות שהיתה ביציאת מצרים ובמלכות ישראל בארצו, היא זאת שנמשכה בגלות, בין מרדכי ואסתר מחד, להמן וזרש וכל אוהביו מאידך. מלחמתו של המן היא רק המשך, ולא התחלה. ההתחלה היתה בזמן משה רבינו, כאשר בראש הלוחמים היה תלמידו הנאמן של משה רבינו יהושע בן-נון. הוא התלמיד המגשים את תורת משה הנתונה מפי ה' ומכניס את ישראל לארץ, והוא המכניע את עמלק.
על כן בחג זה, המלמד על הנצחון הנפלא של הטוב על הרע, נצחון שהיה במצב הקשה ביותר שניתן לתאר בו את עם ישראל: עם השרוי בגלות בלי הנהגה, כאשר בעולם שולט מלך שיכור המוכר את העם לרודף נפשם בחינם. דוקא בחג זה יש להזכיר ולציין את יהושע בן-נון הלוחם בעמלק ובונה ומיישב את ישראל בארץ.
מכאן, שתכלית המלחמה ברע היא לבסס ולחזק את הטוב על כל מדרגותיו הפרוזות והמוקפות. העובדה שהמגילה נכתבה בלי אזכרת השם, והסיפור נראה טבעי, הוא עומק מחשבת ה' ושמירתו על ישראל גם במקום שהעין לא רואה אותו בכלל. גם חגיגתו של החג הנעשית על ידי השתכרות, שפירושה העלמת השכל וההכרה, מתאימה לענינו של החג המעיד על שליטת ה' גם במצבים בהם אין לנו הכרה כלל.
בימנו אלה, בהם נבנית ומשתכללת מלכות ישראל, אנו עומדים מול המשך המאבק עם זרע עמלק המנסה בעזרת כל הגוים לעצור את המשך הבנין. ומי שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, הוא יצילנו ויצעידנו מחיל אל חיל גם היום הזה, ומעתה ועד עולם, הן בניסים הנגלים והן באלו הנסתרים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













