ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
תפילת ציבור הכוונה לתוכן התפילה שכידוע הוא נאמר כולו בלשון רבים, למען הציבור, ובמיוחד לציבור האהוב לפני ה'- ישראל עם קרובו. כך הוא מטבע התפילה שטבעו לנו אנשי כנסת הגדולה: "חננו", "השיבנו אבינו", "מהר לגואלנו", "גואל ישראל", "רופא חולי עמו ישראל" ועוד. וכעת יש להרחיב בדבר המקום המיוחד הראוי לציבור, חשיבותו לתפילה, ועד כמה יש להשתדל על מנת להתפלל בו.
אנשי הציבור
הזכרנו בשם ספר ה"כוזרי" את חשיבות תפילת היחיד השקול כנגד הציבור. למי הכוונה בדברים אלו? מיהו איש ציבורי, שבהיותו כזה תפילתו חשובה כל כך?
בבחינה ראשונה ניתן לחשוב שזהו איש העוסק בעניני הציבור, שבזכות חשיבותם עולה חשיבותו. אבל בבחינה שניה מתברר שקנה מידה אנושי זה איננו ראוי למדידה בעין ה' המביט ממרום ורואה את לבב האדם, ולא את חיצוניותו. הוא הרי יודע כמה רבים הם בני האדם העוסקים בעסקי ציבור, וכל ליבם הוא רק לבצעם הפרטי, והם סוחטים ונוגשים את הציבור כדי להגדיל את שמם ולפארו. לא לאלה יקרא אנשי ציבור.
איש ציבור האמיתי הוא שכל ליבו פונה אל הציבור, בין אם הוא נושא בתפקיד ובין אם לא. הוא שמח בשמחתם, הוא כואב את כאבם, וכל הוויית חייו הפנימיים ארוגה ושזורה עם חייהם למערכת אחת בלתי מתחלקת.
כך כתב רש"י 2 על משה רבינו בפרשת יתרו, על הפסוק "וירד משה מן ההר אל העם" 3 : "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". גם בין תלמידיו ותלמידי תלמידיו, חכמי ישראל, ניכרת האבחנה בין גדולי ישראל שכל חייהם קודש לישראל עמם: בעיות השעה, הזמן והנצח שלו, לבין אחרים, שבכל גדולתם בתורה הם חיים ולומדים בעיקר לעצמם, או לפתרון בעיות של הפרט.
כמובן אין כוונתנו למעט בערך לימוד תורה, ויהיה הפרטי שבפרטי, אבל יש לדעת שגם בלימוד תורה ישנן דרגות. כפי שנאמר במזמור המפואר על התורה במשלי, הלא הוא מזמור ה"אשת חיל" הנאמר על ידינו בליל שבת: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה" 4 . וכפי שהיה בולט בדור שלפנינו "החפץ חיים" באישיותו הציבורית הכלל ישראלית, שכל ספריו נתחברו כדי לענות על צרכי הדור בזמנו- חזוק התורה והאמונה, אהבת רעים ואהבת חסד, שמירת הלשון ועוד.
תורה ומלכות
הרב ישראלי, בהקדמתו לספרו "עמוד הימיני", ציטט את דברי רש"י, המבאר את שמות שני העמודים אשר בית המקדש נכון עליהם- יכין ובועז. כתב רש"י 5 : "יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב 6 : כירח יכון עולם, ובועז כנגד השמש שיצא בגבורה ועוז שנאמר 7 : ישיש כגיבור".
כתב על זה הרב ישראלי: "יסוד הבריאה ותכלית ההויה, שהם במהותם ירידה ממקורם העליון בהסתר האור האלוהי המחיים ומקיימם ומוציאם מן ההעדר אל היש, תכליתם ומגמתם ירידה לצורך עליה. שיחזור ויבקע האור מן החושך. ובעולם הזה יתגדל ויתקדש שמו הגדול על ידי עם סגולה בארץ הסגולה, אשר יכונן ממלכת גוי קדוש, ומאורח חייו ילמדו כל באי עולם להכיר במלכו של עולם. גולת הכותרת של מלכות ישראל היא המקום אשר יבחר ה' שממנו תורה ואורה יוצאים לעולם. ובזה מתבסס כסא כבודו, בהיות קדש הקדשים של מעלה מכוון כנגד קדש הקדשים של מטה, כדברי חז"ל בירושלמי ברכות. בבנות שלמה את בית האלוהים הקים את עמודיו שניים, עמוד הימיני יכין ועמוד השמאלי בועז, סמלים לשמש ולירח אשר גם הם עצמם סמלים. הירח כנגד מלכות בית דוד והשמש כנגד מלכות התורה, שעל תופסיה נאמר 8 : "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". שני עמודים אלה, תורה ומלכות ישראל, עליהם ישען בית מקדש של מטה ומעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, כי זאת תכונתו ותכונתה שאין לו אור משלו כלום, ויודע ומכיר הוא בכך שאורו הוא אור השמש שהוא מחזיר, ומתוך קבלת עול אלוהי זה הוא מביא את העולם כולו יחד עמו לתכליתו, ובזה הוא הופך להיות העיקר". עד כאן מקצת דבריו בהקדמתו על בנין בית ישראל הכללי, המתרכז ונגלה בבית המקדש, המגלה בתכונתו את המקדש הרוחני של בית ישראל כולו.
המקדש בזמננו
בית הכנסת, הנקרא בדברי יחזקאל הנביא "מקדש מעט" 9 , הוא המשך מאותו מקדש גדול שאורו נתפוצץ, ורסיסים ממנו מאירים בבתי הכנסת שאנו זוכים להתפלל בתוכם. בכל אחד מהם משתקפת ומנצנצת בבואת אותו האור הכפול אור ישראל ואור התורה. שמו נקרא על שמנו, שהרי יעודו לכנס את ישראל לעבודת ה', ועל כן נקרא בית כנסת על שם כנסת ישראל. במרכזו וחזיתו נמצא ארון הקודש שבו מונחים ספרי תורה, הממשיכים את דבר ה' אלינו מהר סיני ועד היום.
על פי זה מובן עד כמה חשובה תפילה בציבור בבית הכנסת דוקא, ולא רק במנין בבית פרטי. אין לשער את ההבדל בין תפילה הנאמרת בו, בבית שנבנה וסודר לשם תפילת הציבור, לבין תפילה, אפילו של מנין יהודים, הנאמרת בקרן זוית ברחוב או בבית ומסדרון כלשהו, מתוך מחשבת טעות שאם מתפללים בציבור הרי כבר הגענו לתיקון הנכון של התפילה.
לא כן הדבר. כתב השו"ע 10 , שרק מי שאנוס ואינו יכול להתפלל בבית הכנסת יכול להתפלל במקום אחר. וגם אז ישתדל לכוון את הזמן, שיהיה מתאים לזמן שהציבור מתפלל בבית הכנסת. ואם הוא מתפלל ביחיד ואיחר לזמן התפילה, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. שכך נאמר במסכת ברכות 11 : "אין תפילתו של אדם, נשמעת אלא בבית הכנסת". והחמירו חז"ל במי שעובר ליד בית הכנסת בשעה שמתפללים ואינו נכנס להתפלל עמהם, עד שאמרו 12 : "אחרי ארי ולא אחרי אשה, אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה, אחרי עבודה זרה ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים בו".
ביאר מרן הרב קוק 13 שכוונת חז"ל להדריכנו בסדר העדיפויות הראויות לזהירות מסכנות. והוא: סכנת הארי היא סכנת הגוף, על כן קטנה היא מסכנת גילוי עריות הפוגעת בקדושת גוף האדם. סכנת עריות קטנה מסכנת עבודה זרה, שהיא פגיעה בחלק הרוחני של האדם, וסכנה זו היא קטנה מהניתוק מכלל ישראל העוסק בצרכיו ופונה אל אלוהיו לעזרה.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
למה ללמוד גמרא?
התלהבות ללא יין
איך ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חידוש כוחות העולם
מהו פרוזבול וכיצד הוא שומר לנו על הכסף?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
