ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
תפילת ציבור הכוונה לתוכן התפילה שכידוע הוא נאמר כולו בלשון רבים, למען הציבור, ובמיוחד לציבור האהוב לפני ה'- ישראל עם קרובו. כך הוא מטבע התפילה שטבעו לנו אנשי כנסת הגדולה: "חננו", "השיבנו אבינו", "מהר לגואלנו", "גואל ישראל", "רופא חולי עמו ישראל" ועוד. וכעת יש להרחיב בדבר המקום המיוחד הראוי לציבור, חשיבותו לתפילה, ועד כמה יש להשתדל על מנת להתפלל בו.
אנשי הציבור
הזכרנו בשם ספר ה"כוזרי" את חשיבות תפילת היחיד השקול כנגד הציבור. למי הכוונה בדברים אלו? מיהו איש ציבורי, שבהיותו כזה תפילתו חשובה כל כך?
בבחינה ראשונה ניתן לחשוב שזהו איש העוסק בעניני הציבור, שבזכות חשיבותם עולה חשיבותו. אבל בבחינה שניה מתברר שקנה מידה אנושי זה איננו ראוי למדידה בעין ה' המביט ממרום ורואה את לבב האדם, ולא את חיצוניותו. הוא הרי יודע כמה רבים הם בני האדם העוסקים בעסקי ציבור, וכל ליבם הוא רק לבצעם הפרטי, והם סוחטים ונוגשים את הציבור כדי להגדיל את שמם ולפארו. לא לאלה יקרא אנשי ציבור.
איש ציבור האמיתי הוא שכל ליבו פונה אל הציבור, בין אם הוא נושא בתפקיד ובין אם לא. הוא שמח בשמחתם, הוא כואב את כאבם, וכל הוויית חייו הפנימיים ארוגה ושזורה עם חייהם למערכת אחת בלתי מתחלקת.
כך כתב רש"י 2 על משה רבינו בפרשת יתרו, על הפסוק "וירד משה מן ההר אל העם" 3 : "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". גם בין תלמידיו ותלמידי תלמידיו, חכמי ישראל, ניכרת האבחנה בין גדולי ישראל שכל חייהם קודש לישראל עמם: בעיות השעה, הזמן והנצח שלו, לבין אחרים, שבכל גדולתם בתורה הם חיים ולומדים בעיקר לעצמם, או לפתרון בעיות של הפרט.
כמובן אין כוונתנו למעט בערך לימוד תורה, ויהיה הפרטי שבפרטי, אבל יש לדעת שגם בלימוד תורה ישנן דרגות. כפי שנאמר במזמור המפואר על התורה במשלי, הלא הוא מזמור ה"אשת חיל" הנאמר על ידינו בליל שבת: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה" 4 . וכפי שהיה בולט בדור שלפנינו "החפץ חיים" באישיותו הציבורית הכלל ישראלית, שכל ספריו נתחברו כדי לענות על צרכי הדור בזמנו- חזוק התורה והאמונה, אהבת רעים ואהבת חסד, שמירת הלשון ועוד.
תורה ומלכות
הרב ישראלי, בהקדמתו לספרו "עמוד הימיני", ציטט את דברי רש"י, המבאר את שמות שני העמודים אשר בית המקדש נכון עליהם- יכין ובועז. כתב רש"י 5 : "יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב 6 : כירח יכון עולם, ובועז כנגד השמש שיצא בגבורה ועוז שנאמר 7 : ישיש כגיבור".
כתב על זה הרב ישראלי: "יסוד הבריאה ותכלית ההויה, שהם במהותם ירידה ממקורם העליון בהסתר האור האלוהי המחיים ומקיימם ומוציאם מן ההעדר אל היש, תכליתם ומגמתם ירידה לצורך עליה. שיחזור ויבקע האור מן החושך. ובעולם הזה יתגדל ויתקדש שמו הגדול על ידי עם סגולה בארץ הסגולה, אשר יכונן ממלכת גוי קדוש, ומאורח חייו ילמדו כל באי עולם להכיר במלכו של עולם. גולת הכותרת של מלכות ישראל היא המקום אשר יבחר ה' שממנו תורה ואורה יוצאים לעולם. ובזה מתבסס כסא כבודו, בהיות קדש הקדשים של מעלה מכוון כנגד קדש הקדשים של מטה, כדברי חז"ל בירושלמי ברכות. בבנות שלמה את בית האלוהים הקים את עמודיו שניים, עמוד הימיני יכין ועמוד השמאלי בועז, סמלים לשמש ולירח אשר גם הם עצמם סמלים. הירח כנגד מלכות בית דוד והשמש כנגד מלכות התורה, שעל תופסיה נאמר 8 : "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". שני עמודים אלה, תורה ומלכות ישראל, עליהם ישען בית מקדש של מטה ומעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, כי זאת תכונתו ותכונתה שאין לו אור משלו כלום, ויודע ומכיר הוא בכך שאורו הוא אור השמש שהוא מחזיר, ומתוך קבלת עול אלוהי זה הוא מביא את העולם כולו יחד עמו לתכליתו, ובזה הוא הופך להיות העיקר". עד כאן מקצת דבריו בהקדמתו על בנין בית ישראל הכללי, המתרכז ונגלה בבית המקדש, המגלה בתכונתו את המקדש הרוחני של בית ישראל כולו.
המקדש בזמננו
בית הכנסת, הנקרא בדברי יחזקאל הנביא "מקדש מעט" 9 , הוא המשך מאותו מקדש גדול שאורו נתפוצץ, ורסיסים ממנו מאירים בבתי הכנסת שאנו זוכים להתפלל בתוכם. בכל אחד מהם משתקפת ומנצנצת בבואת אותו האור הכפול אור ישראל ואור התורה. שמו נקרא על שמנו, שהרי יעודו לכנס את ישראל לעבודת ה', ועל כן נקרא בית כנסת על שם כנסת ישראל. במרכזו וחזיתו נמצא ארון הקודש שבו מונחים ספרי תורה, הממשיכים את דבר ה' אלינו מהר סיני ועד היום.
על פי זה מובן עד כמה חשובה תפילה בציבור בבית הכנסת דוקא, ולא רק במנין בבית פרטי. אין לשער את ההבדל בין תפילה הנאמרת בו, בבית שנבנה וסודר לשם תפילת הציבור, לבין תפילה, אפילו של מנין יהודים, הנאמרת בקרן זוית ברחוב או בבית ומסדרון כלשהו, מתוך מחשבת טעות שאם מתפללים בציבור הרי כבר הגענו לתיקון הנכון של התפילה.
לא כן הדבר. כתב השו"ע 10 , שרק מי שאנוס ואינו יכול להתפלל בבית הכנסת יכול להתפלל במקום אחר. וגם אז ישתדל לכוון את הזמן, שיהיה מתאים לזמן שהציבור מתפלל בבית הכנסת. ואם הוא מתפלל ביחיד ואיחר לזמן התפילה, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. שכך נאמר במסכת ברכות 11 : "אין תפילתו של אדם, נשמעת אלא בבית הכנסת". והחמירו חז"ל במי שעובר ליד בית הכנסת בשעה שמתפללים ואינו נכנס להתפלל עמהם, עד שאמרו 12 : "אחרי ארי ולא אחרי אשה, אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה, אחרי עבודה זרה ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים בו".
ביאר מרן הרב קוק 13 שכוונת חז"ל להדריכנו בסדר העדיפויות הראויות לזהירות מסכנות. והוא: סכנת הארי היא סכנת הגוף, על כן קטנה היא מסכנת גילוי עריות הפוגעת בקדושת גוף האדם. סכנת עריות קטנה מסכנת עבודה זרה, שהיא פגיעה בחלק הרוחני של האדם, וסכנה זו היא קטנה מהניתוק מכלל ישראל העוסק בצרכיו ופונה אל אלוהיו לעזרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













