ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת זָהָב טָהוֹר [כה, לא].
"[...] מתוך חיבה פנימית הנני בזה להעיר את תשומת ליבו העדין בדבר המנורה אשר שמעתי שהיא מוכנה מטעם כבודו להנתן בראש האולם לעונג שבת מיסודו (אהל שם) שתהיה המנורה הזאת עשויה לא של שבעה קנים כתבנית מנורת הקודש של בית המקדש, אלא של שמונה קנים כמנורת חנוכה. כבודו היודע את ערכה של ההלכה וחוסן החיים שבה לא פחות מידיעתו את ערכה של האגדה ותועפותיה, ודאי יקיים את ההלכה הפסוקה באין חולק "לא יעשה אדם מנורה כנגד מנורה, אבל עושה של חמשה קנים ושל ששה ושל שמונה. ושל שבעה לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות" [מסכת ר"ה כד ע"א ועוד כמה מקומות]. ואחד מהטעמים שתקנו של בית חשמונאי שמונה נרות בחנוכה ולא שבעה, היה כדי לעצור מלעשות תבנית מנורת הקודש מחוץ למקדש, אפילו רק בדוגמת מספר נרותיה. זאת היא הערצת הקודש והמקדש הנותנת עוז לישראל לנצח" [מרן הראי"ה, 'אוצרות הראי"ה' ח"א עמ' 492].
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרוּבִים זָהָב [כה, יח].
"בתור תולדה לע"ז הוזהרנו מעשיית פסל דאדם ביחוד, להגביל היופי. אמנם להורות שבמקום הצדק האמיתי אין שום כיעור בעולם נמצא, כי אמיתת המציאות היא הוד והדר, ע"כ ביהמ"ק הוא נויו של עולם [זבחים נד:] ובו הותרו כרובים, ועוד "כמער איש ולויות" [מל"א ז, לו] בדרך היותר קיצוני של הצטיירות המציאות, מאין [בלי] יחש למפורסמות [ע"פ מו"נ ח"א פ"ב] כי אם להאמת בעצמה, מפני גבהות השכל והבהקת הצדק שבביהמ"ק, עד שהיו הוגים את השם באותיותיו [סוטה לז:] להורות על אמיתת ההשגה, ע"כ שמה ימצא היופי בכל הרחבתו [מרן הראי"ה, 'אוצרות הראי"ה', א' עמ' 509].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה קוק
והגאון ר' מנחם נתן אויערבך זצ"ל (פרק ז')
פרק ז': הנסיעה לאמריקה
בשנת תרפ"ד נסע מרן הראי"ה למסע גיוס כספים באמריקה, עבור מוסדות התורה בארץ ישראל. יחד עמו נסעו גם הגאון ר' משה מרדכי עפשטיין זצ"ל, והגאון ר' אברהם דב שפירא זצ"ל מקובנא.
הרבה נכתב על מסע מיוחד זה ועל השפעותיו [ראה באריכות בספר 'אוהב ישראל בקדושה' ח"א עמ' 323 ואילך]. אך אנו נתמקד בתיאור הטקסים המפוארים שנערכו פה בארץ, לקראת המסע ולאחריו, ובהם נאם הגאון ר' מנחם נתן אויערבך זצ"ל, ראש אגודת הרבנים מורי הצדק, שהיה ידידו ואוהבו של מרן הראי"ה.
טקס הפרידה
העתונים היהודיים באותם ימים, בארץ ובחו"ל, עסקו רבות בתיאור המסע ובעדכונים אודותיו. הדברים שלהלן מובאים מתוך העתון החרדי 'קול יעקב':
"היהדות החרדית כולה על רבניה, ומלמדיה ולומדיה, עסקניה וראשי ישיבותיה, היתה עסוקה בנסיעתו של ראש הרבנים לארץ ישראל, הגאון רבנו אברהם יצחק הכהן קוק, לאמריקא, לשם החזקת הישוב הקדוש בארץ ישראל ומוסדותיה הדתיים. כולם התחרו להנעים לרבנו הגדול את פרידתו מארצנו הקדושה חביבת-נפשו ודאגו להכשיר לו את הנסיעה בכל האפשר.
ביום השבת התפלל ראש הרבנים בחורבת ר' יהודה החסיד ושם נפרד מ את הקהל בדרשה חמה ובעינים זולגות דמעות. ומשם הלך להתפלל תפילת המוסף לפני הכותל המערבי.
ביום ד' הסתובבו דלתי בית הרב על צירם במשך היום כולו מרוב המבקרים מכל החוגים שבאו לקבל ממנו את ברכת הפרידה.
בשעה שתים אחרי הצהרים נערכה לו אספת פרידה בבית מדרשו בנוכחות כמה מאות איש מרבני ועסקני ונכבדי העיר בנשיאות הרב הראשי לא"י הרב הגאון כמוהר"י מאיר והרבנים הראב"ד הגרצ"פ פראנק והגר"ז עפשטיין.
נאמו הרב הראשי הגר"י מאיר והרבנים הגאונים: הרב ר' זרח עפשטיין בתור פותח ובשם (ישיבת) 'תורת חיים', כמוה"ר מנחם נתן אוירבוך בשם אגודת הרבנים , כמוה"ר אברהם פילוסוף, בשם הרבנים הספרדים, כמוה"ר יחיאל מיכל טוקצינסקי, בשם 'עץ חיים', כמוה"ר יוסף גרשון הורביץ, בשם ישיבת מאה שערים, כמוה"ר אלימלך רובינשטין בשם 'חיי עולם', כמוה"ר חיים ליב אוירבוך בשם 'שער השמים' [...] הרה"ג חיים מאן, בשם איחוד המלמדים, הר"ר יוסף זיו בשם ועד הכללי "כנסת ישראל", הר"ר אברהם חיים צובנר, בשם ועד העיר האשכנזי [...] הרב ר' יצחק אריאלי בשם 'מרכז הרב'.
אחרי הקראת מכתבי ברכה ותלגרמות ממוסדות שונים שבארץ עלה ראש הרבנם לא"י ודרש על דבר תכנית נסיעתו כשהוא מזועזע כולו מרגשי הפרידה מארץ ישראל, שאויר ארצה היא ממש חיי נשמתו.
באותו היום נתפרסמו כעשר מיני מודעות גדולות מצד הרבנות הראשית לא"י, אגודת מורי ההוראה, ועד הכללי "כנסת ישראל" "מרכז הרב", "ועד אחוד המלמדים" "בתי הישיבות" וכו' וכו' בהודעה להקהל לתת כבוד לתורה ולבוא ביום ה' בבוקר אל הרכבת להפרד מאת ראש הרבנים לארץ ישראל.
וביום ה' בבוקר, למרות השעה המוקדמת מאוד, נהרו המונים המונים ובאו אל תחנת הרכבת כאלפיים איש אנשים ונשים וטף לקבל את ברכת הפרידה מאת רבנו החביב.
כשזזה הרכבת ממקומה רעשה הארץ לקול קריאת "יחי רבינו" שפרצה מאת אלפי המלוים ומפי התשב"ר של בתי הת"ת, רבנים וראשי הישיבות ומנהלי המוסדות ואנשים למאות נסעו אל תחנת לוד.
שם בא קהל גדול מיפו ומחיפה וממושבות יהודה, שעמד צפוף ורחוק לקבל את ברכת הפרידה מראש רבני ארץ ישראל. דברו: הרבנים הראשיים ליפו ותל אביב [...] והרבנים הג': ר' זרח עפשטיין ור' מנחם נתן אויערבך ור' יחיאל מיכל טוקצינסקי, ר' יצחק לוי ור' אברהם חיים צוובנר.
ראש הרבנים לא"י הגאון רא"י קוק ענה על הנאומים בנאום מצוין ונלבב שעשה רושם כביר על כל הקהל.
בקריאת "צאתך לשלום ושובך לשלום" נפרד רבנו מכל מלויו, והקהל הגדול אמר בהתרגשות יהי רצון לקיים בנו חכמי ישראל" וכו' וישיר בקול: כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון".
צאתך לשלום, ובואך לשלום
אגודתנו מעתירה ומברכת את כבוד הוד נשיאה, נשיא ישראל, הודו והדרו, הכהן הגדול החסיד שבכהונה מרן רבינו אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש רבני אה"ק, לעת צאתו לשלום לאמריקא לטובת וחזוק מוסדות התורה והיראה, לחזוק ידי הרבנים והת"ח בני הישיבות והת"ת והמלמדים, ויה"ר שחפץ ד' בידו יצליח, וישוב לשלום לפעה"ק לשמחת לב כל ישראל ובתוכם:
גיוס הכספים
בהיותו באמריקה, פעל הראי"ה בין היתר לגיוס כספים עבור אגודת הרבנים מורי הצדק, שעמדה בראשותו של הרמ"נ. הנה קטע ממכתבו של הראי"ה לבנו הרצי"ה, מתאריך י"ג אב תרפ"ד:
"תמסור דר"ש להרבנים מורי הצדק שליט"א, ותאמר להם שכמה שאפשר לי אני עושה לטובתם, ואם אין הענין מתמלא לגמרי ידעו שישנם הרבה מעצורים בענייני המצב הכספי פה" ['אגרות הראי"ה' ח"ד, אגרת א'רמו].
ברכת שנה טובה
כ"ט אלול תרפ"ד
אגודת הרבנים מוה"צ בארה"ק ת"ו מביעה את תודתה העמוקה, בעד עבודתו הק', וברכתה לשנה החדשה אל כבוד הגאון האדיר שר התורה, פאר הדור והדרו, והחסיד שבכהונה, מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א נשיא הרבנים בארץ ישראל ואת כל משפחתו הנשאה שיחי' יתברכו ממעין הברכות, בברכת כתיבה וחתימה טובה. ונזכה כולנו לראות בשובו לארה"ק בהצלחה במהרה אמן.
ומביעים אנו גם את רגשי הוקרתנו, וברכתו להרבנים הגאונים וכו' הרב מקאוונע, והר"מ מסלאבודקע שליט"א, וכל אחינו בית ישראל, וחברי ועד העזרה המרכזית העובדים למטרת הרמת קרן התורה והדת בארץ ובגולה, יתברכו בכוח"ט ושנה טובה ומבורכת, ויזכו לראות בהרמן קרן הדת ובבנין ציון וירושלים אמן.
אגודת הרבנים מוה"צ בארה"ק ת"ו מביעה את תודתה העמוקה, בעד עבודתו הק', וברכתה לשנה החדשה אל כבוד הגאון האדיר שר התורה, פאר הדור והדרו, והחסיד שבכהונה, מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א נשיא הרבנים בארץ ישראל ואת כל משפחתו הנשאה שיחי' יתברכו ממעין הברכות, בברכת כתיבה וחתימה טובה. ונזכה כולנו לראות בשובו לארה"ק בהצלחה במהרה אמן.
ומביעים אנו גם את רגשי הוקרתנו, וברכתו להרבנים הגאונים וכו' הרב מקאוונע, והר"מ מסלאבודקע שליט"א, וכל אחינו בית ישראל, וחברי ועד העזרה המרכזית העובדים למטרת הרמת קרן התורה והדת בארץ ובגולה, יתברכו בכוח"ט ושנה טובה ומבורכת, ויזכו לראות בהרמן קרן הדת ובבנין ציון וירושלים אמן.
מכתב 'אגודת הרבנים' בעת ששהה מרן הראי"ה באמריקה
טקס קבלת הפנים
בשובו של הראי"ה ממסעו באמריקה (בשנת תרפ"ה), נערך טקס מרשים ובו נאמו גדולי רבני ירושלים, ובתוכם הרמ"נ אויערבך. וכך תוארו הדברים בעתון 'הארץ':
"ביום החמישי באו שני שליחים והודיעו כי הרב קוק יבוא בערב ירושלימה, והפגישה הוכנה במושבה מוצא. שני מכריזים הכריזו שהקהל יצא לקבל את פני הרב. כמעט כל רבני העיר, חברי משרד הרבנות ועסקני צבור ובאי-כח הסתדרויות ואגודות שונות באו למוצא ואחריהם נהר המון עם רב. גם מלמדי עץ חיים באו עם התלמידים, אבל הרב לא בא. הוא התאחר בדרך, ובשעה מאוחרת בלילה התפזר הקהל. בחצות לילה הספיק הרב לבוא למוצא, ובבוקר הכריזו שוב שעל הקהל ללכת ולקבל את פניו ב'מושב זקנים'. בתשע בבוקר בא הרב קוק בלוית משפחתו למושב זקנים', ושם חיכה כבר עליו קהל גדול מגוון, אשכנזים, ספרדים, תימנים ועוד. נאמו הרבנים [...] ור' מנחם נתן אויערבך ".
ברוך הבא בשם ה'
בברכה אנו מקדמים את פני כבוד נשיאנו הגאון הגדול המפורסם בכל קצו ארץ, החסיד שבכהונה מרן אברהם יצחק הכהן קוק שליט"א ראש הרבנים לארץ ישראל, מלאי הכרת תודה אנחנו בעד פעולתו הק' והכבירה בארצות הגולה למען טובת ישוב ארה"ק ובעד החזקת מוסדות התורה והדת בארה"ק, ואנו מאחלים לו רוב הצלחה כי יזכה לראות פרי עמלו מעבודתו הק' לטובת כל עם ה' היושב בציון ולחצלחת עם ישראל כולו, ויה"ר שיזכה לישב בשלוה על כסא משרתו הק' ובימיו יתרומם קרן התורה והדת וישוב ארה"ק עד ביאת ינון בב"א.
פרסום ראשון:
פורים בבית מרן הראי"ה
סיפר לנו ר' שלמה בר חיים הי"ו, בשם אביו ר' אברהם חיים הקלמן זצ"ל, שהיה ממקורבי מרן הראי"ה קוק:
השעשוע של ליל פורים בבית הרב היה כך: אחרי קריאת המגילה, התיישבו הרב קוק והרבנים המקורבים אליו מסביב לשולחן. בין המסובים היו ר' דוד הכהן 'הנזיר', הרב יצחק אריאלי, הרב יעקב משה חרל"פ, ואבי זצ"ל. במרכז השולחן הייתה צלחת קטנה עם יין, ונתנו לכל ת"ח כפית קטנה, שבעזרתה הוא לגם מהיין מדי פעם.
הרב קוק ישב בראש השולחן, ואמר לתלמידי חכמים שישבו עמו: תאמרו לי איזה פסוק שתרצו, מכל מקום בתנ"ך, ואני אביא לכם ממנו ראיה הלכתית שחייבים לאהוב כל יהודי (אפילו הוא רשע גמור)!
כמובן, זה לא היה קל להוכיח זאת מכל פסוק... בכל אופן, הת"ח שהסבו עם הרב, ניסו גם הם לדרוש כמוהו, ואף להתווכח עם דרשותיו, אך עם כל גאונותם הוא תמיד גבר עליהם, ובסוף נותרה המסקנה הברורה שחייבים לאהוב כל יהודי...
הלימוד הזה במצוות אהבת ישראל נמשך כל הלילה, עד שעלה עמוד השחר והגיע הזמן לתפילת ותיקין.
מה המשמעות הנחת תפילין?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכלוך הקדוש
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
"עין במר בוכה ולב שמח"
שלושה שותפים באדם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
