ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וּפָקַדְתִּי עֲלֵהֶם חַטָּאתָם [לב, לד].
"לולא חטא העגל היו האומות יושבות ארץ ישראל משלימות עם ישראל ומודות להם, כי שם ד' הנקרא עליהם היה מעורר בהן יראת הרוממות, ולא היתה שום שיטת מלחמה נוהגת, וההשפעה היתה הולכת בדרכי שלום כבימות המשיח. רק החטא גרם ונתאחר הדבר אלפי שנים, וכל מסבות העולם הנן אחוזות זו בזו להביא את אור ד' בעולם, וחטא העגל ימחה לגמרי וממילא כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ד', והעולם יתוקן באורח שלום ורגשי אהבה, ונעם ד' יוחש בכל לבב, לענג רוח ולעדן נשמה ולכל בהם תחיה נפש כל חי" [מרן הראי"ה, 'שמונה קבצים' קובץ ו' פסקה קכג].
ד'... אֶרֶך אַפַּיִם [לד, ו].
"להוקיר את האמצעיים המביאים למטרה נשאה מעבר מזה, ולהיות העין פונה תמיד אל עצמותה של המטרה מעבר מזה, ולרומם ע"י הצפיה את האמצעיים עצמם אל רוממותה של המטרה, היא הפרוגרמה (התכנית) התדירית של מהלך החיים באשרם הפנימי, הפונה אל הקודש. כל מה שהננו הולכים וקרבים לדרכי ד' צור כל העולמים, כן הוקרת האמצעיים כולם מתגברת בקרבנו. כשהננו משתוממים על ארך הרוח, על מדת ארך אפים הנשגבה המתגלה בהמון כל המעשים וכל היצורים - מזעירות הזעירות, [...] עד גדולת הגודל ועד פאר התפארת, והכל הולך ומתקשר בשלשלת של אמצעיים משולבים למטרה עליונה. ומרוב אונים ואמיץ כוח איש לא נעדר - כל מה שאנו מתעמקים יותר בחזון עולם זה, מתגברת בקרבנו המידה של הוקרת האמצעיים. כשהננו משקיפים על עמל האדם הפרטי והכללי, על יצרי הלב, על הרשעה ועל הכסילות, על המדות הרעות, על הרציחות, על העקמימויות שהם נגלים לנו במהלך התולדה האנושית, ובפרטיות בזמן שהעתים מגלים את מרירותם, והננו נושאים את עינינו למרחוק לדעה את אחרית המטרה של כל הסיבוב האיום הזה, הרינו מכירים את הוקרת האמצעיים עד היכן היא מגעת, והננו למדים מזה עד כמה הננו צריכים להוקיר את כל האמצעיים הכשרים, הקרובים והרחוקים, שהם מגיעים אותנו ואת הכל למטרה הרוממה, ששם חביון עז ד' אור הקודש מאיר בהודו" [שם, ח' לג].
"האות מראה, שהדברים הנעשים ע"פ השליחות של הציר הנאמן הוא ענין שמיד השם יתברך בורא כל הוא נעשה. והמופת מראה על עוצם הכח של המשלח ב"ה. והאותות והמופתים בהתאחדם יחד מראים, שיד ד' היא נטויה, לא רק בתכונת הקפה, השולטת בהויית היצורים בכללותם, אלא גם בתכונת מילוי, המתפשטת ופועלת בתוכיותן של כל ההויות כולן. ומזה באה הידיעה לדורות, כי הבריאה לכל פרטיה היא אחוזה באין הפסק בכח הבורא וידיעתו העליונה" ['עולת ראיה' ב' פב].
אורות הראי"ה
מרן הראי"ה ורבי מנחם נתן אויערבך זצ"ל (פרק ט')
גדולי ישראל מראשי 'המזרחי' בירושלים. מימין לשמאל: הגאון ר' יוסף גרשון הורביץ זצ"ל, רבה של שכונת וישיבת מאה שערים ויו"ר הועד הכללי. הגאון ר' יצחק צבי ריבלין זצ"ל, רבה של זכרון משה. הגאון ר' יצחק יעקב וכטפויגל זצ"ל, ראש ישיבת מאה שערים. הגאון ר' מנחם נתן אויערבך זצ"ל, רבה של שכונת מזכרת משה.
בשורות 'המזרחי'
מיד אחרי מלחמת העולם הראשונה נתן הרמ"נ אויערבך את ידו לתנועת 'המזרחי', והיה משתתף באספות המזרחי ובמועצותיו. כמוהו היה רבים מרבני ירושלים בני הישוב הישן, שהצטרפו לתנועה חרדית ציונית זו, ביניהם: הרב יוסף גרשון הורביץ זצ"ל, רבה של שכונת וישיבת מאה שערים. הרב יצחק צבי ריבלין זצ"ל, רבה של שכונת זכרון משה, ועוד.
"הרב של החלוצים"
במזגו העדין ובמדותיו התרומיות, ביחוד במנהגו לקבל את כל אדם בסבר פנים יפות ובלבביות נפשית נדירה, לקח את לבות החלוצים הצעירים. הם כבדוהו עד מאוד, והיו מבאי ביתו, עד שהיו מהם שקראו לו "הרב של החלוצים". זוגות צעירים רבים היו מבכרים לבוא לביתו לסדר חופה וקידושין, מפני היחס הלבבי והנפשי שהיו פוגשים. וכמעט בכל יום היו מעמידים בביתו חופה, ויש אשר גם שתים ושלוש ביום אחד.
בדבריו המעודדים הוא ידע לקרב גם יהודים רחוקים מתורה, והיה מחזקם באמונה ובמצוות.
עבודת האדמה תביא ל'קץ המגולה'
סיפרנו בגליונות הקודמים גם על אהבת הארץ שקיננה בליבו של הרמ"נ, ועל פעילותו הרבה בישוב הארץ. הוא היה מהמייסדים הראשונים של הרבה שכונות בירושלים.
בשנת תרל"ה, בביקורו האחרון של משה מונטיפיורי בארץ ישראל, לאחר שכבר הוחל בהקמת הישוב מחוץ לחומת ירושלים ע"י ר' יוסף ריבלין וחבריו, תססה אז בקרב תושבי ירושלים השאיפה לעבודת האדמה. במאמריו בעתון 'הלבנון', תאר ר' יוסף ריבלין, עד כמה עזה השאיפה הזו אצל בני ירושלים, ובין היתר כתב כך:
"שאלו נא את הגביר ר' שמואל מאנטאגו הי"ו, שליח הועד דלונדון אחד מאותם שהיו קשורים לישוב הארץ, אם לא סבוהו אנשים למאות לבקש עבודת שדה וכרם, אם לא הלכו אנשים אחריו עד הירדן להראותו את הארץ ואת יריחו, אשר עומדת על הממכר, ועצמה חשקת רבים מאתנו לקנותה כי טובה הארץ מאוד מאוד, ארץ זבת חלב ודבש, ואיה איפה פי דובר עתק על יושבי ירושלים בלא הודע ואשמו?!".
וסיפר הרמ"נ, שהוא נכח כאשר מאות אנשים סבו את מונטגו ודרשו ממנו עבודת האדמה, ועיקר תשובת בני ירושלים על שאלותיו הייתה, שהם דבקים באמונתם שעבודת האדמה ונטיעות בארץ ישראל יביאו ל'קץ המגולה' ['חזון ציון' עמ' 127].
עם ר' זרח ברנט
נוסיף כאן, כי הרמ"נ היה מחותן עם אחד מראשי בוני הארץ המפורסמים ביותר: ר' זרח ברנט זצ"ל. בהקדמת ספר זכרונותיו, מספר ר' זרח על חגיגת היובל שנערכה לכבודו, בה השתתפו מרן הראי"ה ואף מחותנו הרמ"נ:
"בשנת תרפ"ב כאשר נסתיימה תקופה של יובל שנים מיום עלותי לארץ ישראל, ערכו לי ידידי ובני משפחתי חגיגת יובל נהדרה אשר נתנה כבוד למסדריה, הם קיימו בי בעצמי את רצוני ומחשבתי לעודד ולאמץ את ידי בוני וחלוצי הישוב. בחגיגה זו השתתפו בנוכחותם ובשליחת צירים ומכתבים כל ראשי הישוב היהודי בארץ ישראל וידידיו, מהנציב העליון, ועד המושלים המקומיים, הגאונים הגדולים הרב קוק והרב זוננפלד ומחותני הגאון הגדול הרב מנחם נתן אוירבך - מירושלים, וכל ראשי המוסדות הישוב הקודם בארבע ארצות הקודש, ירושלים, חברון, צפת וטבריא, וכן ראשי הועדים ושלטונות העירות העבריות, והרבה הרבה דברי שבח נשמעו בחגיגה ההיא, ואמנם ראויים הם הדברים ההם וכל הכבוד וההדר שחלקו לי בתור אחד מראשוני המיסדים של הישוב לאמץ את ידי החלוצים בכל מחנות הישוב, לכל עבודת התקומה וההתבצרות בארץ הקודש".
אגב, ר' זרח ברנט היה ידיד קרוב למרן הראי"ה, בתקופת כהונת הראי"ה כרבם של בני יפו והמושבות. הם גם הקימו יחד את ישיבת 'אור זורח' שביפו.
"כאילו למדתי ב'חובות הלבבות'"
אחד מידידיו של מרן הראי"ה, היה המקובל הרב פינחס הכהן לינטופ זצ"ל, רבה של בירז. בחלופת האגרות ביניהם ישנם בירורים בסתרי תורה, ודיונים בבעיות הדור.
באחד ממכתביו, כותב הרב לינטופ כך:
"לכבוד ידיד נפשי, הרב הגאון הגדול, ספרא רבה ומעמיק בנסתרות, גבור חיל באפרתה ושר צבא, מו"ה אברהם יצחק הכהן, הגאב"ד דק"ק יפו שליט"א.
בשבוע שעבר קבלתי קובץ מאמרי בשם 'עקבי הצאן' - תודה רבה על מנחתו. קראתיו בהגיון לב ונפש אחת ושתים, ומשנה שמחה שמחתי עליו. כי אמנם זכינו לגבור חיל, אשר לא פחד על נפשו, לצאת על שדה מערכת הספרות בפנים חדשות ותכנית חדשה, בלי פחד ומורא מן הנרגנים.
כבודו חונן מתולדתו בנפש שירית ופיוטית, מילדותו התרגשה נפשו ביראת הרוממות, מעומק השירה וההגיון אשר בספרי חכמינו הספרדים הראשונים, ובפרט ספר החסיד בעל "חובת הלבבות" במליצתו הנפלאה, לקח לבבו, וכן ספריו של מורנו הרמב"ם קנו את לבבו" ['חיי הראי"ה' עמ' רנד].
רושם עקבותיו של ספר חובות הלבבות בכתבי הראי"ה, עולה גם מתוך מכתב של הרמ"נ אויערבך אל הרצי"ה קוק:
"מכתב הקודש של מרן אביו ואבי ישראל שליט"א - קראתי בו ושניתי ושלשתי, ותודה רבה שזיכני בו, ובפרט בימי הרחמים והסליחות, שלדעתי יצאתי בו ידי חובתי כאילו למדתי איזה פרקים בחובות הלבבות, וראויים שפתי צדק אלה להאיר ולהפיץ מעינותיהם דוקא בעשרת ימי תשובה" [שם. הנוסח המלא של מכתב מעניין זה, והרקע לכתיבתו, לא ידוע לנו].
אנחנו קודש למענך
מה מברכים על מנה אחרונה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
