ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחודש אדר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ציפורה בת דוד
אם כן, מהי עצת הגמרא להגיע למעלה זו: "לקיים מילי דנזיקין". לקיים את הלכות הזהירות, שלא לגרום, אפילו בעקיפין, לשום נזק או צער לגופו של אדם או לממונו. ומכאן, כמה ראוי לאדם להיזהר לא לצער אדם, שכן זהירות זו מביאה את האדם לשיא המעלות.
בהמשך אומר רבא, אחד מגדולי האמוראים, שאם אדם רוצה לזכות לחסידות עליו לקיים את הכתוב במסכת אבות. במסכת זו, הנקראת בפי גדולי האחרונים, "משנת חסידים", מובאות הנהגות מוסריות אציליות, הבונות את קומתו הרוחנית והמידותית של האדם. כגון: "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם, כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם" 3 , "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה: דע מאין באת, ולאן אתה הולך, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, ויהיו כל מעשיך לשם שמים" 4 .
בגמרא מובאת דעה נוספת, שבכדי להיות חסיד יש לקיים הלכות ברכות. הלכות אלו קושרות את האדם בכל פעולותיו, הנאותיו והרגשותיו, עם הענין האלוהי הנותן חיים, אור וטוב, לכל היצירה וחלקיה.
לכאורה, מובאות בגמרא שלוש דרכים שונות כיצד להגיע אל השלמות, להיות חסיד:
א. לקיים מילי דנזיקין.
ב. לקיים מילי דאבות.
ג. לקיים מילי דברכות.
המהרש"א 5 רואה בשלוש הגישות שלושה צדדים, המשלימים זה את זה. באישיותו של האדם שלושה תחומים. התחום הבולט ביותר הוא אישיותו החברתית, והתנהגותו בין חבריו. התחום השני, התנהגותו המוסרית של האדם בינו לבין עצמו בתיקון אישיותו והעלאת צלם האלוהים שבו אל ראש סולם מעלות חייו. התחום השלישי, ראש הפסגה, הוא שלמות האמונה שבאדם והתייחסותו אל המרחב והגדלות האלוהית, שהם מעל החיים והם מקורם ומקור הבריאה גם יחד, כנאמר 6 : "כי עימך מקור חיים באורך נראה אור". כך, זהירות מנזיקין, מידות האבות וברכות, הם מרכיבי שכלול האדם והתעלותו בכל בחינותיו- בין אדם לחברו, בין אדם לנפשו ובין אדם לבוראו ולשורש נשמתו.
והנה, בחג הפורים, שהוא החג האחרון שיש לנו מתקופת התנ"ך, והוא המעבר בין קדושת התורה שבכתב לבין תחילת תקופת מוסרי התורה שבעל פה, והוא הזמן המיוחד שזכו ישראל לקבלת התורה מחדש בנדבת ליבם. וידוע שמידת החסידות היא מעלה עליונה שבה האדם זוכה לבטא את גודל אהבת נפשו לה' ולתורתו. ומכאן שבחג זה ראוי שישראל ינהגו במנהגי החסידות. ולכן בחג זה ובמצוותיו בנויים ומתוקנים כל שרשי החסידות ושלימות האדם מישראל.
חג הפורים מלמד אותנו ומורה לנו באצבע מכוונת את גודל השגחת ה' על ישראל בכל מקום, בכל זמן ועל ידי כל אחד ואחד. לא רק בארץ ישראל מקום חיותינו העיקרי, ככתוב בתורה 7 : "תמיד עיני ה' אלוהיך בה מרשית השנה ועד אחרית השנה", אלא גם בארץ לא להם, במרחקים ובמרחבים, מהודו ועד כוש, רצים האחשתרנים רוכבי הרכש לבשר את ישועת ה'. לא רק בזמן גילוי דבר ה' על ידי נביאיו- שליחיו ובזמן עמוד הכהן לאורים ותומים, אלא גם בזמן האימה והחשיכה, כאשר המלך השולט בכיפה הוא מלך המשתאות שמבחר שריו ועבדיו עומדים לצפות ולהתבונן בגופות הנשים, וכל מה שממלא את דעתם וראש מאוויהם הוא מי האישה הנושאת חן בעיניהם. גם במשתה הזה חוט חן וחסד נמשך דוקא על הצנועה והיקרה- אסתר היא הדסה, שגם הפרוצים לא יכולים שלא להתפעל מזיו קדושתה ואצילותה. אפילו המלך המגושם, שנמשל בחז"ל לדב המסורבל, איננו יכול שלא להושיט לה את שרביט הזהב ולמלא את רצונה, הנמשך מהרצון של כנסת ישראל השמה בפי אסתר את דבריה: ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, בך בטחו אבותינו, בך בטחו ולא בושו. וכך אומרת אסתר: "כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי" 8 . על ידי הכל עושה הקב"ה את שליחותו, ממוכן המוכן לפורענות הוא היועץ את העיצה שמביאה אסתר אל המלכות, המן במו ידיו מכין את העץ לתלייתו, וגם חרבונא סריס המלך מגיע ברגע הנכון ואומר בדיוק את מה שהיה צריך להגיד.
שלימות זו של השגחת ה' בעליונים ובתחתונים היא המחנכת אותנו להשלים את עצמנו במעלות החסידות לבחינותיהם השונות. "ויכתוב מרדכי את אגרת הפורים דברי שלום ואמת" 9 : שלום מובן, אבל מה מקומה של האמת כאן? לימדונו חכמים שמגילת אסתר צריכה להיות כתובה בשרטוט הקלף "כאמיתה של תורה". התורה היא האמת הגדולה, דבר ה' החובק דורות עולם ועומד מעליהם ואיתם גם יחד. כגבוה שמים על הארץ כן גבהו מחשבות ה' ממחשבות האדם. ספר תורה צריך שרטוט, שכן התורה כולה נמשכת בשיטתיות ובקו ישר מתחילה ועד סוף. אמת זו של תורה, המיישרת את חיינו, נמשכת במגילת אסתר הממשיכה את אמונתנו בהשגחת ה' וביושר עבדיו, חכמי התורה- מרדכי היהודי ואנשי כנסת הגדולה.
חז"ל 10 מספרים שבעת ראיית הנס הגדול של פורים חזר באופן פנימי וחזק מעמד הר סיני של קבלת התורה, כנאמר במגילה 11 : "קיימו וקיבלו היהודים עליהם ועל זרעם". קריאת המגילה בלילה וביום, עם הברכות שלפניה ואחריה, הם המשכללים את חלק נשמתנו השמימית, וזהו צד המצוה של בין אדם למקום.
הקשר ההדוק בין אסתר למרדכי, אשר היתה עושה את מאמרו ואשר היתה באמנה איתו, הוא הקשר החזק ושמירת האחדות בתוך ישראל. גם כאשר אסתר היתה בבית המלך, אמר לה מרדכי: "אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים" 12 , קרי: גורל אחד לכולנו. אסתר מבינה ומוסרת את עצמה למען עמה ומולדתה, מבקשת את הגיבוי הרוחני שלהם: "וצומו עלי... לילה ויום... וכאשר אבדתי אבדתי" 13 . קשר זה אנו מחזקים ובונים במשלוח מנות איש לרעהו. איש איש שולח לרעהו שתי מתנות או מאכל ומשתה, כדי לדעת ולזכור כי אנשים אחים אנחנו, ואב אחד לכולנו ולא נבגוד איש באחיו. זאת גם לעומת התחרות בין שרי פרס ובין הנשים, אשר כל אחת שואפת להיות טובה מרעותה. נשי ישראל האופות ומבשלות ומכינות את הטוב שביכולתן, לא לביתן אלא דוקא לרעותיהן, הן המראות את יקר ישראל ותפארתו.
אין אחדות ישראל דבר שבמקרה. ושמא תאמר כי אדם שולח מנות כדי לקבל מנות טובות ויפות גם לעצמו? לכן, כדי לברר את שליטת אהבת ישראל האמיתית, ההלכה 14 קובעת שיש להרבות במשלוח מנות ובמתנות לאביונים שלא על מנת לקבל, אלא לתת בלבד. לשמח יתומים ואלמנות, עניים ואביונים, אשר אין להם כל. ובעת הזאת, העולים החדשים החוששים בליבם שמא אינם רצויים כאן, שמא הם למשא ולמעמסה. אדרבה נראה ונוכיח כי ברוכים הבאים הם, ובמה שאנו נותנים להם אנו גומלים חסד עם נפשותינו. וכך כתב הרמב"ם שאין שמחה מפוארה לפני המקום כמו מי שמשמח את אלו הזקוקים לשמחה: עניים, יתומים ואלמנות.
החלק האחרון של החסידות, שאנו משלימים במצוות הפורים, הוא תיקון האדם את עצמו וגופו פנימה. לשם כך חייב אדם לאכול ולשתות בפורים "עד דלא ידע". עלינו לחנך את עצמנו להיות בעלי גוף קדוש כך שגם במאכל ומשתה נשמור על קדושתנו, אף שנראה כאילו אנו ממלאים את רצון הגוף והנאותיו. נזכור שבשרנו בשר קודש, ולכן איננו אוכלים מסעודת אחשורוש ומאבדים את דעתנו במשתה היין, אלא אוכלים ושותים ומברכים את מי שעשה לנו ולאבותינו את הניסים האלה ומי שעתיד לעשות עמנו עוד גדולות ונצורות מאלו. ליהודים היתה ותהיה אורה ושמחה וששון ויקר.
^ 1 דף ל ע"א
^ 2 תהילים פט, כ
^ 3 מסכת אבות פרק ב משנה א
^ 4 שם פרק ג משנה א
^ 5 אחד החשובים במפרשי אגדות חז"ל בתלמוד הבבלי.
^ 6 תהילים לו, י
^ 7 דברים יא, יב
^ 8 מגילת אסתר ח, ו
^ 9 שם פרק ט
^ 10 מסכת שבת דף פח ע"א
^ 11 שם ט, כז
^ 12 שם ד, יג
^ 13 שם ד, טז
^ 14 משנ"ב סי' תרצד ס"ק ג
^ 2 תהילים פט, כ
^ 3 מסכת אבות פרק ב משנה א
^ 4 שם פרק ג משנה א
^ 5 אחד החשובים במפרשי אגדות חז"ל בתלמוד הבבלי.
^ 6 תהילים לו, י
^ 7 דברים יא, יב
^ 8 מגילת אסתר ח, ו
^ 9 שם פרק ט
^ 10 מסכת שבת דף פח ע"א
^ 11 שם ט, כז
^ 12 שם ד, יג
^ 13 שם ד, טז
^ 14 משנ"ב סי' תרצד ס"ק ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
