ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"וַיֵּרֶד יְקֹוָק בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְקֹוָק: וַיַּעֲבֹר יְקֹוָק עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שמות ל"ד ה-ז).
בתענית ציבור, כאשר קוראים פסוקים אלה נהוג בקהילות ישראל כי הצבור אומר בקול רם:
"יְקֹוָק יְקֹוָק אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה"
ועוצר לפני "לֹא יְנַקֶּה".
מנהג זה מכריז כי מידות הרחמים מסתיימות במילה "וְנַקֵּה". ננסה השבוע לבדוק מה דעת חז"ל והראשונים בשאלה זו.
מהסוגיא במסכת שבועות אכן משמע כך וז"ל: "דתניא, רבי אלעזר אומר: אי אפשר לומר ונקה - שכבר נאמר לא ינקה, א"א לומר לא ינקה - שכבר נאמר ונקה! הא כיצד? מנקה הוא לשבים, ואינו מנקה לשאינן שבים" (דף לט ע"א).
החידוש לפי סוגיא זו הוא, כי מי שחוטא בשבועת שוא ונושא את שם השם לשווא גם אם יחזור בתשובה "לֹא יְנַקֶּה (יְקֹוָק אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא)" (שמות כ' ו).
גם ממדרש ההלכה משמע כך, אלא שהוא מסביר "לֹא יְנַקֶּה" הוא על עבירות שבין אדם לחברו וז"ל: "ר"ע אומר כתוב אחד אומר ונקה וכתוב אחד אומר לא ינקה וכי היאך אפשר לקיים שני כתובים הללו? אלא ונקה בדברים שבינך לבינו לא ינקה בדברים שבינך לבין חבירך".
לעומתו מדרש האגדה טוען שגם "לֹא יְנַקֶּה" יכול להתפרש כמידת רחמים וכך הוא מסביר את הפסוק בספר ירמיה:
"כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְקֹוָק לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ" (ירמיהו ל', יא),
מייסרך אני בייסורין בעולם הזה בשביל לנקותך לעולם הבא" (ויקרא רבה פרשת אמור פרשה כט [א]).
לפי זה, היסורין הם חלק ממידת הרחמים כי בזכותם השכר בעולם הבא רב יותר.
המאירי בחידושיו מביא בשם גדולי המפרשים כיוון דומה, אבל שונה, שהרי לפי פירושו אין להפריד בין "וְנַקֵּה" ל "לֹא יְנַקֶּה" וז"ל: "וגדולי המחברים ... וכן הם מונים ונקה לא ינקה מדה אחת ופירושו ושרש לא ישרש". הכל הוא ענין אחד של רחמים והוא הבטחה לעם ישראל כי גם אם יחטא לא יושמד אלא רק יענש.
לשיטה זו "יש לתמוה היאך לא נהגו להזכירם בבית הכנסת" (בית הבחירה מסכת ראש השנה דף יז ע"א).
יתכן וזו גם כוונת רש"י בפירושו הראשון "לפי פשוטו משמע, שאינו מוותר על העון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט" ואם כן הכל מידת רחמים.
זו גם דרכם של "אבן עזרא" והרמב"ם ב"מורה נבוכים".
האברבנאל לעומתם טוען, שמדובר בשתי מידות שונות שתיהן של רחמים וז"ל בקיצור: "ולי נראה שהם על כל פנים שתי מדות ושיש בהם מהרחמים ...הנה עוד ירחם עליו שאע"פ שיחטא עונות הרבה אם יעשה זכיות מרובים מהם ינקה אותו וישאר נקי וצדיק מכל חטא לפי שהוא יתברך מטה כלפי חסד ועמו הסליחה כאשר יהיו רובם זכיות. והמדה השנית היא לא ינקה רוצה לומר שאע"פ שיהיה לחוטא רובו עונות ומעוטו זכיות הנה לא יכריתהו השם יתברך ולא יעשה בו כליה. אך ייסרהו במשפט ולא ינקה ולא יכרית אותו לגמרי. ויהיה לפי זה ונקה מלשון נקי ולא ינקה מלשון כריתה. והם שתי מדות טובות ומתחלפות".
לקינוח, נביא דרש נפלא המובא בשם האר"י הקדוש בשו"ת "ציץ אליעזר", שמבאר בדרך נפלאה כוונת המשנה ב "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו", דהנה כתיב ונקה לא ינקה ולכאורה הלשון מורה על דין ואפשר שיתיאשו מן הרחמים ולא ישובו בתשובה, אבל נסתר בו רחמים, דבתיבת ונקה יש בראשי תיבות וסופי תיבות וה. ובאמצע אותיות ק"ן. וכן בתיבת ינקה יש בר"ת וס"ת יה ובאמצע ג"כ אותיות ק"ן, ביחד שם הויה של רחמים, וז"ש המשנה, אל תסתכל בק"ן ק"ן אלא במה שיש בו, דהיינו שם הויה ב"ה שהוא רחמים" (חלק יב סימן לג).
הבה נתפלל כי אכן נזכה להתגברות מידות הרחמים גם ביחסינו בין אדם לחברו
ומתוך כך גם ביחסו של המקום אלינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













