ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
הרב זצ"ל כותב :
"אורו של משיח יבסס את הוודאות של הטוב הגמור בהוויה בכלל, ותמלא הארץ אורה ושמחה, המרעיפות משמי שמים תמיד, ואז תבוא ההכרה שטוב להודות לה' על הרעה כמו על הטובה וגם ברוחניות..." (אורות, עמ' פו)
עם ישראל עבר ועובר משברים וטלטלות במישור החיים הגשמי ובמישור החיים הרוחני. יש הנבהלים לנוכח משברים אלה. הם ציפו שעם ישראל שהוא עם ה' יזכה לחיי שלווה ושלמות ללא טלטלות רבות וקשות. הם נזכרים בניסים המופלאים שעשה הקב"ה עם ישראל וחושבים כי הלימוד מן הניסים הוא שעם ישראל לא יסבול ותמיד הקב"ה ישדד את מערכות הטבע למענם.
היווצרות עם ישראל במצרים, השעבוד והניסים, באים ללמד אותנו כי "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד". הקב"ה מנהיג את העולם ומגלה את שמו דרך עם ישראל בכל מצבי החיים. שם ה' מתגדל לא רק במידת הרחמים כי אם דווקא במידת הרחמים המסתתרת במידת הדין. כל הקשיים והייסורים באים כדי לבנות ולקדם את עם ישראל והעולם. אנו צריכים להתמלא באמונה כי "מפי עליון לא תצא הרעות". (איכה ג)
בדרך זו מבאר ר' אברהם אבן עזרא את הפסוק: "בנים אתם לה' אלקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת - אמר, שתדעו שאתם בנים לה' והוא אוהב אתכם יותר מאב לבן, אל תתגודדו על כל מה שיעשה כי כל אשר יעשה לטוב הוא, ואם לא תבינהו כאשר לא יבינו הבנים הקטנים מעשה אביהם רק יסמכו עליו וכן תעשו אתם."
ביציאת מצרים הקב"ה מתגלה לעולם בהתגלות מיוחדת ושלמה יותר . "ושמי ה' לא נודעתי להם". התגלות זו באה ללמד אותנו כי "אני ה' בקרב הארץ". גם הארציות וכל אשר בה, הצמצום והקלקולים, מאת ה' הם.
זוהי נקודת הסתכלות שונה על המציאות ועל חיי כל אחד ואחד. במסכת ברכות (דף ס, ב) מסופר כי "כשחלה ר' אליעזר ונכנסו תלמידיו לבקרו אמר להם חמה עזה יש בעולם, התחילו הם בוכים ור' עקיבא משחק ... אמרו לו אפשר ספר תורה שרוי בצער ולא נבכה? אמר להם לכך אני משחק. כל זמן שאני רואה רבי שאין יינו מחמיץ ואין פשתו לוקה ... אמרתי שמא ח"ו קיבל רבי את עולמו, ועכשיו שאני רואה את רבי בצער אני שמח". ר' עקיבא מלמד כיצד להתבונן על קשיים וצרות. הייסורים באים לתקן ולבנות, ואם נתבונן עליהם כך הרי אז הם יהיו קרש קפיצה למדרגה גבוהה יותר. תפיסה זו הביאה את ר' עקיבא לצחוק גם בשעה שראה מראה נורא של שועל יוצא מבית קודשי הקודשים. לא מדובר בצחוק של חידלון ואדישות לנוכח צרות, כי אם ביכולת לראות את אורו של משיח המופיע 'בתוך' ו'מתוך' הצרות. זו היא ראייה המביאה את האדם להשתדל יותר לפעול עם א-ל ולהודות כי 'כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.'
וזה עניינה של סמיכות גאולה לתפילה: האמונה הצומחת באדם מכוח גאולת מצרים והיא המביאה אותנו להתפלל על חסרונותינו וצרותינו מתוך ידיעה כי טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













