ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
וכתב הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג, ד) "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישנים משנתכם והקיצו נרדמים מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה". כל עניינו של השופר המיוחד לישראל הוא רמז לישראל להתעורר לתשובה. המצווה היא להכפיל את התקיעות, תוקעים וחוזרים ותוקעים, מצווה בתוך מצווה. ראש השנה הוא יום הדין. הוא יום מלחמה, ובשעת מלחמה יש קטרוג, וחובתנו לתקוע על לא רק על גורלו של האדם לבדו, אלא על מנת לערבב את השטן. השטן יודע היטב לפני מה העולם עומד, הוא יודע שדנים ביום ר"ה על המצב של כל העולם, לא רק על גורלו של האדם לבדו, אלא על כל מצבו וגורלו של כל העולם. בכל ימות השנה יש לישראל כח על ידי התפילה 'הקול קול יעקב', ובראש השנה הכח הוא כפול, שכן בנוסף לתפילה מתווסף כח השופר. גם שופר הוא תפילה, כפי שאנו חותמים בברכה "שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים".
"יום תרועה יהיה לכם", יש תרועה של מלחמה, וביום זה עומדים לפני מדת הדין למלחמה. "אשרי העם יודעי תרועה" הכוונה, שיודעים ע"י התרועה, שדבקים בקב"ה ע"י התרועה, התרועה היא המעוררת להתדבק בד'. "ותרועת מלך בו", שע"י התרועה מתעוררים אל חרדת הדין של ר"ה, ומהפכים דין לרחמים.
בתפילה אומרים "ונתנה תוקף קדושת היום... וכל באי עולם יעברון..." וספרי מתים פתוחים בר"ה. כי כל השנה יש לאדם קצת תקווה, אבל בר"ה הכל פתוח, אין לאף אחד ביטוח מה יהיה גורלו במשך השנה. אבל חז"ל גילו לנו את הסוד כיצד לעלות ולהיזכר לטובה, "אמרו לפני מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות כדי שתמליכוני עליכם" (ר"ה טז, א). יש כאן עבודת ד' מאהבה, להכתיר את הקב"ה, ולקבל את עול מלכותו. המלכת ד' מתבצעת, קודם לכל, ע"י אמירת הפסוקים- פסוקי התורה- הפסוקים של הקב"ה. בפסוקי התורה טמון הכח האדיר והנורא, הקיים עד לדורנו עד ליום זה ממש, וע"י התפילה יש בכוחנו לפעול למעלה בשמים, וזהו 'כדי שתמליכוני עליכם', וכן בזכרונות , שע"י אמירת פסוקי הזכרונות אנו מעלים את זיכרוננו לטובה.
"ובמה בשופר" (ר"ה, שם), השופר הוא גם תפילה, "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה", צריך רחמים שקול שופר ישמע בשמים, גם השופר יש בו עבודת הלב. ובערוך כתב (הו"ד בטור סי' תקצב) שמאה תקיעות הן כנגד מאה יבבות של אם סיסרא, והביאור הוא, כפי שאמרנו ששופר הוא כח של תפילה, וכמו שיבבות אם סיסרא בטאו את רחשי לבה, אנו מצווים כלפי שמיא להריע ביבבות. אין יבבה שהולכת לבטלה, אין תפילה שאינה משפיעה. מכאן נראה את עומק הדין שאף מספר יבבותיה של אותה גויה אינו הולך לאיבוד, וכך כל מעשה ומעשה נמדד ונשקל.
בתקיעת השופר של ראש השנה מתגלים שני הצדדים הקיימים בר"ה. הצד הראשון 'יו"ט של ר"ה' כדברי הרמב"ם "כמה תקיעות חייב אדם לשמוע ביו"ט של ר"ה" (הל' שופר פ"ג, א), ומצד שהוא יו"ט 'בטוחים שיעשה נס', כדברי חז"ל המובאים בטור (סי' תקפא) "א"ר סימון כתיב 'כי מי גוי גדול...' רבי חנינא ורבי יהושע אומרים איזו אומה כאומה זו שיודעת אופיה של אלהיה פירוש מנהגיו ודיניו, שמנהגו של עולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו ואין חותך צפרניו, לפי שאינו יודע איך יצא דינו, אבל ישראל אינן כן לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ומגלחין זקנם ומחתכין צפרניהם ואוכלין ושותין ושמחים בר"ה לפי שיודעין שהקב"ה יעשה להם נס", ולכן אין וידוי בפה כבכל יום יו"ט. אבל מן הצד השני, בלב פנימה יש חשבון נפש וחרדת הדין גם חרדה וגם בטחון, חרדת ד' ו"חדוות ד' היא מעזכם" (נחמיה ח, י). (מתוך מורשה עמ' נט, ס)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












