^ 1.ואתחנן ו, כ.
^ 2.ד"ה זה תרנ"ד (סה"מ תרנ"ד ע' רטז), עטר"ת (סה"מ עטר"ת ע' שנא), ה'ש"ת (סה"מ ה'ש"ת ס"ע 43 ואילך).
^ 3.נדפס בלקוטי-שיחות ח"ג שיחה לחג הפסח.
^ 4.פרי עץ חיים שער כא, פ"ז. סידור האריז"ל.
^ 5.ואתחנן שם כא.
^ 6.ראה בכ"ז ד"ה כי ישאלך במאמרי אדמו"ר האמצעי (ויקרא ח"א ע' נז ואילך). אור התורה דרושים לפסח (כרך ג עמ' תשסא. שם ס"ע תשסו ואילך). עטר"ת (ס"ע שנו ואילך). ד"ה ויקם עדות ה'ש"ת (המשך להמאמר ד"ה כי ישאלך) ע' 53 ואילך.
^ 7.סה"מ תרס"ה ע' רכ ואילך. ובכ"מ.
^ 8.להעיר שבמצות אכילת מצה, גם הכוונה דלצאת ידי חובתו אינה מעכבת – שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח סתע"ה סכ"ח. וש"נ.
^ 9.ראה באריכות בספר שיעורים בתורת חב"ד שיעורים לחג השבועות.
^ 10.ידוע שבכל מצווה יש את העניין הרוחני שבה. החל מכוונת המצווה בהלכה (לדוגמה, מצוות תפילין תוכנה הרוחני הוא, שעבוד המוח והלב לקב"ה), ועד לכוונת המצווה על-פי עמקי הקבלה.
^ 11. דף יא,ד. וראה גם דף מא, ב.. ועל-דרך זה בנוגע למצוות אכילת מצה, סוכה ועוד, ראה ספר המאמרים משנת תרנ"ד עמוד קצט.
^ 12. חלק א עמוד קסב, א.
^ 13. ראה ספר המאמרים תרנ"ד שם. ספר המאמרים תרס"ה עמוד רכ. לקוטי-שיחות חלק ג שיחה לפרשת יתרו.
^ 14. ראה לקוטי-תורה לאריז"ל ר"פ עקב.
^ 15. ראה אבות פרק א משנה יז.
^ 16. בבא קמא כח, ב.
^ 17. ראה ירושלמי קידושין פרק ג הלכה ב.
^ 18.ראה תו"א יתרו עד, סע"א.
^ 19.ראה שיעורים בתורת חב"ד שם.
^ 20. מדרש תנחומא נשא טז. וראה תניא פרק לו.
^ 21.דיבור המתחיל "כי ישאלך בנך" ה'ת"ש.
^ 22.וראה לקמן סעיף ג', שעניין החוקים הוא לפעול רגש של ביטול באדם המקיימן. וכמבואר בספר דרך מצותיך לאדמו"ר הצמח צדק (פד, ב) שזה שהחוקים "צריך לעשותם כמקבל גזירה בלי טעם" הוא בכדי לאכפיא לסטרא אחרא. ונמצא, שגם בחוקים יש כוונה פרטית (בנוסף לכוונה הכללית – לקיים רצון ה') שהיא לפעול ביטול ואתכפיא באדם המקיים.
^ 23.ראה תקו"ז ת"ל (עד, סע"א). וראה תניא פרק כ"ג.
^ 24.עירובין ק, ב.
^ 25.אמור כג, מג.
^ 26.ראה המשך תער"ב חלק א' עמ' צא: "בלתי הרצון לא תהי' התנועה, וכידוע בחולי מאניע שהוא שמסתלק הרצון מן התנועה אז ינוח כאבן דומם בלי שום תנועה, הגם שיש בו כח התנועה החיונית".
^ 27.ראה תניא פרק ל"ה בהגהה: "שמעתי ממורי ע"ה פירוש וטעם למ"ש בעץ חיים שאור אין סוף ב"ה אינו מתייחד אפילו בעולם האצילות אלא על ידי התלבשותו תחלה בספירת חכמה, והיינו משום שאין סוף ב"ה הוא אחד האמת שהוא לבדו הוא ואין זולתו וזו היא מדרגת החכמה".
^ 28.וכפשט לשון המאמר שהובא לעיל: "במצוות (היינו במצוות עצמם) שני ענינים: זה שהמצוות הם ציווי השם, דענין זה הוא בכל המצוות בשוה, וזה שהמצוות נחלקות בג' סוגים דעדות חוקים ומשפטים". ואחר כך מוסיף עוד פרט: "ושני ענינים אלה הם גם בקיום המצוות", כלומר, באופן הקיום של האדם.
^ 29.פסחים ע, רע"א.
^ 30.ראה כתובות סז, ב.
^ 31.דברים טו, ח.
^ 32.ראה רמב"ם הלכות מתנות עניים פ"ז ה"ג.
^ 33.כתובות שם.
^ 34.ראה ספר המאמרים מלוקט ח"ד עמ' לח.
^ 35.יש להעיר, שבמאמר מבוארת השייכות בין עניין המשפטים שבמצוות לבחינת הממלא כל עלמין (די מחסורו), ובין עניין החוקים שבמצוות לבחינת הסובב כל עלמין (אשר יחסר לו), ויתבאר אי"ה בהזדמנות הבאה.
^ 36. סה"מ ה'ש"ת ס"ע 57. עטר"ת עמ' שנט.
^ 37.יש לציין, שדווקא לפי הסבר זה בתוכן שאלת הבן-חכם מובן מדוע מוסיף אדמו"ר מוהריי"צ במאמרו מילים אלה ש"יראה אותיות ראיה", דלפי פשט הדברים, שהשאלה היא רק על מעשה המצוות שלאחר מתן-תורה, מדוע מוסיף מילים אלו? אבל לפי המבואר בפנים שהשאלה היא על גילוי ההמשכה שנמשכת על-ידי המצוות, העניין מובן היטב.
^ 38. כן הוא הלשון בהמאמר שם.