ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
ל"ג בעומר המתקרב מביא אותנו לדיון בשאלת ההילולות ההמוניות והתפילות על קברי צדיקים - מה מקורן? ומה מקומן בעבודת ה' של אדם מישראל?
העיקר - העיסוק בחיים
הרב בניהו ברונר שליט"א, רב קהילה בקריית אתא וראש כולל לדיינות "כרמי משפט"
הרמב"ם (הלכות אבל ד') פוסק: "ומציינין את כל בית הקברות ובונין נפש על הקבר, והצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם שדבריהם הם זכרונם, ולא יפנה אדם לבקר הקברות". הרדב"ז מסביר שכוונת הרמב"ם היא שלא לפתוח את הקבר בגלל חשש דרכי האמורי: "אבל לפקוד הקברות מבחוץ אין חשש בזה וכן נהגו כל ישראל לפקוד את מתיהם ולהשתטח על קבריהם".
ה"כסף משנה"- רבי יוסף קארו מסביר שהרמב"ם מתכוון לומר שאין צורך לבנות על קברם של צדיקים "נפש" - מצבה, כיון שהם נזכרים על ידי דבריהם ולכן אין צורך לבקר את קבריהם. הרב קאפח בפירושו על הרמב"ם כותב שהסברים אלו דחוקים, וכי הרמב"ם סובר שאין ללכת לבקר קברים כולל קברי צדיקים.
בתלמוד (תענית ט"ז) שואלת הגמרא: למה יוצאין לבית הקברות? ומביאה שתי דעות, ר' לוי ור' חנינה: "חד אמר הרי אנו חשובים לפניך כמתים וחד אמר: כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים". הרמב"ם התעלם מהדעה השניה, ובהלכות תעניות (ד', י"ז) מביא רק את הדעה הראשונה וכך המחבר בשולחן ערוך (או"ח תקע"ט). הרמב"ם אינו מביא את המושג "לועג לרש" כנימוק לאיסור ללכת עם תפילין או ספר תורה או להתפלל בבית קברות. לדעתו המת אינה ישות חיה ששייך לדבר בה על לעג, ואילו בית קברות הוא מקום טומאה ולכן אסור להכניס לשם תשמישי קדושה, ואסור להתפלל במקום טומאה כמו שלא מתפללים במקום טינופת.
אמנם בחז"ל מצאנו מקורות למנהג ביקור הקברים: הדעה הראשונה בתלמוד בתענית, במסכת סוטה (דף ל"ד) מסופר על כלב שהשתטח על קברי האבות וביקש רחמים שיינצל מעצת המרגלים.
הרמ"א (תקפ"א ד', וסימן תר"ה) מביא מנהג של הליכה לבית קברות בערב ראש השנה ובערב יום כיפורים, וכותב המשנה ברורה: "דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפלה נתקבלה שם יותר, אך אל ישים מגמתו נגד המתים אך יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר".
בזוהר ובספרי הקבלה קיימים מקורות רבים המעודדים את העליה לקברי צדיקים ואפילו מתירים לבקש בקשות מן הצדיק (זוהר אחרי דף ע"א), לפי הזוהר האיסור של דרישה למתים אינו קיים על קברי צדיקים, הבקשה מן הצדיק היא שיתפלל בעבור האדם, כיוון שצדיקים במותם נקראים חיים, וכמו שמצדיק חי ניתן לבקש שיתפלל כך ניתן לבקש מהצדיק אחרי מותו.
לסיכום , בוודאי שניתן לפקוד קברי צדיקים ולהתפלל שם כיוון שלמנהג זה יש מקורות בדברי חז"ל ובקבלה, אבל יש לזכור שלושה עקרונות: א. מדובר במנהג ולא בחובה הלכתית. ב. דעת הרמב"ם שוללת ביקור בקברים כולל קברי צדיקים, והיא מעוגנת היטב בפשט התורה המבכרת את החיים והטהרה ומרחיקה אותנו מן הטומאה. ג. קבר אינו מקום קדוש.
העיסוק בחיים הוא עיקר מגמתנו בעולם הזה, מתוך חיבור לתורתם של הצדיקים ולא לקבריהם. אציין כי אני אישית גרתי שנים רבות בצפת ורק פעם אחת בליל ל"ג בעומר הגעתי לקבר הרשב"י, נהגתי וכך אני ממשיך לנהוג ללמוד בליל ל"ג בעומר את משנתו.
מנהגם של גדולי עולם
הרב שמואל רבינוביץ שליט"א, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים
מנהגן של ישראל להשתטח על קברי אבות וציוני צדיקים הקדושים אשר בארץ המה, ולעורר בהם רחמים. וסגולתם שיתקבלו התפילות. המנהג התחיל עוד בזמנו של יעקב אבינו ובעת אבותינו במדבר. כך נאמר במדרש (בראשית רבה פ"ב): "'ותמת רחל ותקבר בדרך אפרת' - מה ראה יעקב אבינו לקבור את רחל בדרך אפרת? אלא צפה יעקב אבינו שהגלויות עתידות לעבור שם לפיכך קברה שם כדי שתהא מבקשת עליהם רחמים". הרי שהיו הולכים ומשתטחים על ציונה כדי שתמליץ טוב עבורם.
מקור נוסף מצאנו בגמרא (סוטה ל"ד) על הכתוב: (במדבר י"ג): "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" - "מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות. אמר להן אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים". ובספר קב הישר (פרק ע"א) כתב שמכאן מקור המנהג להשתטח בתפילה על קברי אבות.
מקור נוסף לכך הוא מהגמרא בסוטה (י"ד, על-פי הגהת הב"ח): "אמר ר' חמא בר חנינא מפני מה נסתתר קברו של משה מעיני בשר ודם? מפני שגלוי וידוע לפני הקב"ה שעתיד בית המקדש ליחרב ולהגלות את ישראל מארצם, שמא יבואו לקבורתו של משה באותה שעה בבכיה ויתחננו למשה, ויאמרו לו: משה רבינו עמוד בתפילה בעדינו, ועומד משה ומבטל את הגזירה מפני שחביבים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם".
מנהג זה נזכר גם ברש"י (יבמות קכ"ב ד"ה תלתא ריגלי) בשם תשובת הגאונים, וזה לשונו: "מצאתי, כל הנך ריגלי דאמוראי היינו יום שמת בו אדם גדול קובעים אותו לכבודו, ומדי שנה בשנה כשמגיע אותו יום מתקבצים תלמידי חכמים מכל סביביו ובאים על קברו עם שאר העם להושיב ישיבה שם".
ואמנם חיזוק גדול בדבר חשיבות ענין ההשתטחות על קברי צדיקים מצאנו בדברי הר"ן בדרשות (דרוש שמיני) וזה לשונו: "בהמצא לנביאים והחסידים בדורות יהיה השפע שופע עליהם ובאמצעותם אפשר שיהיה שופע על כל המוכנים מבני דורם, וכל שכן לאותם שהם מתקרבים אליהם ומשתתפים עמהם. ולא בחייהם בלבד כי גם אחרי מותם, מקומות קברותיהן ראויין להימצא השפע שם בצד מן הצדדים. כי עצמותיהם אשר כבר היו כלים לחול עליהם השפע האלהי, עדיין נשאר בהם מן המעלה והכבוד שיספיק לכיוצא בזה. ומפני זה אמרו רז"ל שראוי להשתטח על קברי הצדיקים ולהתפלל שם, כי התפילה במקום ההוא תהיה רצויה יותר להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלהי", עד כאן.
זהו מעט מזעיר על חשיבות התפילה במקומות הקדושים, וחובתינו לשמור עליהם ולשמר אותם. ולא בכדי גדולי עולם טרחו ונסעו לפקוד קברי אבותינו ורבותינו מאורי האומה, ולהעתיר תפילה על הכלל והפרט במקומות סגולה אלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
