ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- שיחות ליום העצמאות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אמר לי אדם שזכה לעלות לארץ לפני כחמישים שנה במסגרת אחת מהתנועות החלוציות, שלא האמין שתוך זמן קצר יחסית יראה התפרקות ערכית שכזו, כאשר ראשי המדינה חשודים בפלילים, ושוכחים את מטרתם - לבנות את העם בארצו.
אבל הסכמנו שגם לא היה יכול לדמיין לפני חמישים שנה עד כמה תתפתח המדינה במספר היהודים החיים בה, בכלכלה החזקה, בעוצמה החברתית, בבניין מוסדות החינוך והתורה, ובהתיישבות המתפתחת ביהודה ושומרון, שלמרות כל הקשיים ממשיכה לגדול מבחינה כמותית ואיכותית, בקצב כפול משאר כל האזורים שבמדינת ישראל.
רמזים נפלאים ליום העצמאות ושחרור ירושלים
אינני רגיל לעסוק בתורת הרמז, אולם לכבוד הופעת ספרו החדש של הרב שמואל יניב שליט"א 'התגלות', אביא מקצת מהרמזים המופלאים שהזכיר בנוגע ליום העצמאות.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
305 - דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
306 - יום העצמאות
307 - רבנות חיפאית בהדרת כבוד אירופאית
טען עוד
ובפסוק ה-5700, כנגד השנה שבה התחילה השואה, נאמר: "ויחר אף ה' בארץ ההיא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה".
ובפסוק ה-5727, כנגד שנת מלחמת ששת הימים, נאמר: "ועשה ה' להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמורי". ומלך ירדן ששלט בירושלים נקרא 'חוסין' - אותיות 'סיחון'.
הניסיון להקדים לעלות ארצה לפני הפורענות
סיפרו תלמידי הגאון מוילנא שעלו בשליחותו לארץ לפני קרוב למאתים שנה, שכמה וכמה פעמים ראוהו כשהוא מתהלך בחדרו בסערת נפש, וכולו דאגה מהפורענויות הנוראות שחזה ליהודים בחו"ל. וחזר ודיבר פעמים רבות עם תלמידיו, שרק על ידי קיבוץ הגלויות ובניין הארץ אפשר להינצל מהייסורים הנוראים של חבלי משיח.
וכיוצא בזה כתב אח"כ הרב אלקלעי בספרו 'שלום ירושלים' (בפתיחה, ובפרק ד), שנכתב בשנת ת"ר: "אם תיגאלו בשיבה לארץ בשנת ת"ר - וייטב לכם; ואם לא - אז בשנת ת"ש בתשישות, עם מלך אכזר שיתיש אתכם - תעלו גם תעלו".
רמזי הפסוקים בדניאל
בדניאל ח, יג-יד: "ואשמעה אחד קדוש מדבר, ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר: עד מתי החזון התמיד והפשע שומם תת וקודש וצבא מרמס. אלי עד ערב בוקר אלפיים ושלוש מאות ונצדק קודש". והחזון הזה היה לקראת הקמת בית המקדש השני, שעמד על פי המסורת 420 שנה. ומאז ועד שנת תש"ח עברו 2300 שנה.
ובדניאל יב, יב: "ומעת הוסר התמיד ולתת שיקוץ שומם ימים אלף מאתים ותשעים. אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה". הרי שני מספרים - 1290, 1335.
מעת שהתגבש האסלאם כדת במותו של מוחמד (632), ונוצרה האימפריה האסלאמית ששלטה במזרח התיכון ועיכבה את חזרת ישראל לארצם, עברו 1290 שנה עד שאומות העולם החליטו בחבר הלאומים (1922) שהממשלה הבריטית תהיה אחראית לייסד בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
ו-1335 שנים אחר התגבשות האסלאם, בתשכ"ז, שחררה מדינת ישראל את ירושלים והר הבית.
מסורות מהגר"א
מסורת היתה מהגאון מוילנא, שישנם שני ימים בספירת העומר שהקליפה אינה שולטת בהם, והם מסוגלים לבניין הארץ ולהחשת הגאולה. יום העשרים לעומר (ה' באייר - יום הקמת המדינה) ויום ה-42 לעומר (כ"ז באייר, יום תחילת שחרור ירושלים). ולכן בעת שעלו תלמידיו לארץ ליישב את ירושלים בשנת תקע"ב, כיוונו את יום עשרים לעומר להנחת היסוד להקמת 'בית מדרש אליהו' על שם רבם. ואמרו אז תלמידי הגאון ברוח קודשם, כי על ידי הנחת היסוד לבית המדרש ביום זה נפתח חלון במחיצת הברזל שבין השמים לארץ, להחזרת החיבור של זכות אבות שהיה נפסק מאז חורבן בית המקדש.
וכן אח"כ כיוונו ממשיכיהם להניח ביום העשרים לעומר את אבן הפינה לשני הבתים הראשונים לשכונה החדשה שנבנתה מחוץ לחומות - "נחלת שבעה", בשנת תרכ"ט.
וביארו שיום זה הוא "יסוד שבתפארת", שכולל את כל הספירות, ורומז להשפעת מידתו של יעקב אל יוסף, שבכוחו להתגבר על שרו של עשו לבנות את הארץ (עפ"י ספר 'קול התור' פרק חמישי עמ' 114, 'מוסד היסוד' עמ' 184, מדרש שלמה עמ' 53).
ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, היה מדגיש את יום עלייתו של מרן הרב קוק זצ"ל לארץ, שהיה בכ"ח באייר שנת תרס"ד, שמאותו יום החל להאיר בעולם אור תורת ארץ ישראל.
ששים ריבוא
מובא בשם הגאון מווילנא בספר קול התור (א, ט): "ענה רבנו, אם יהיה אפשר להעביר לארץ ישראל ששים ריבוא בפעם אחת, צריכים לעשות זאת מיד, כי מספר זה של ששים ריבוא כוח גדול ושלם להכריע את הס"מ (השטן) בשערי ירושלים". ואכן בעת הקמת המדינה היו בארץ קצת יותר מששים ריבוא יהודים, ובמלחמת ששת הימים היו ששים ריבוא גברים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
