ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שיעורים נוספים
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
ויש אומרים שצריכים לשומרם משעת קצירת החיטים (רי"ף, רמב"ם), ויש אומרים שצריכים לשומרם משעת טחינה (רא"ש, רש"י, שבה"ל, סמ"ך ועוד).
למעשה בליל הסדר נוהגים לדקדק לאכול מצות שמורות משעת קצירה לשם מצווה, ואף שיוצאים ידי המצווה גם במצות שמורות משעת טחינה, מכל מקום לכתחילה צריך לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות שחיטיהן נשמרו משעת קצירה (שו"ע או"ח תנג, ד).
המחלוקת על מצות מכונה
מעת שהחלו לייצר מכונות לאפיית מצות לפני קרוב למאה וחמישים שנה, התעוררה מחלוקת גדולה בין הפוסקים. בין התומכים במצות מכונה היו בעל השואל ומשיב, בעל התפארת ישראל והכתב סופר. בין המתנגדים למכונת מכונה היו ר"ש קלוגר ור"ח מצאנז, וזו הייתה נטיית רוב גדולי החסידים. בתחילה טענו שיש במצות המכונה חשש חמץ. אולם במשך השנים שוכללו המכונות וכבר אין טוענים שיש במצות מכונה חשש חימוץ. אולם עדיין יש אומרים שצריך לאפות את המצוות לשם מצוות אכילת מצה, וכיוון שהמכונה אינה יכולה לכוון, נמצא שאין לקיים מצוות אכילת מצה בליל הסדר במצות מכונה. בדרך כלל עמדת הרבנים החסידיים הייתה כנגד מצות מכונה.
ודעת רוב הפוסקים שמצות המכונה כשרות לפסח ואפשר לצאת בהם לכתחילה ידי מצוות מצה בליל הסדר, מפני שהכוונה בעת הפעלת המכונה לשם "מצת מצווה" מועילה. ועוד שיש אומרים שאין צורך בכוונה, והעיקר הוא לשמור את המצות מהחמצה.
הבעיות שבמצות יד
יש לציין כי לפני ייצור המכונות העומס על מכיני המצות היה כבד מאוד. הם היו צריכים להספיק להכין מצות לכל המוני בית ישראל לכל משך החג. וכדי שהמצות לא יתעפשו, היה צריך להכינם סמוך לחג. כך שבזמן קצר יחסית היו צריכים לאפות המון מצות. לשם כך היו מגייסים פועלים מחוסרי עבודה, שהיו עוסקים בלישה ורידוד במשך כחמש עשרה שעות ביממה. רבים מהעוסקים במלאכת הלישה והרידוד היו נשים אלמנות ויתומות.
ופעם, שאלו תלמידי רבי ישראל סלנטר לפני צאתם לפקח על אפיית המצות, על איזה דקדוקים ראוי להם להקפיד. והשיב: שלא לצעוק על האלמנות והיתומות המתעייפות בעבודתם המפרכת.
מכל מקום, מדרך הטבע, כאשר עובדים שעות מרובות במלאכת הלישה הקשה, מתעוררים חששות בכשרותם של המצות. ולכן היו מגדולי ישראל שהעדיפו את מצות המכונה, מפני שהמכונה עובדת במהירות ואחידות, ואינה מתעייפת, וחשש החימוץ מתמעט. וכך הייתה עמדתם של רבים מגדולי ליטא, שההידור החשוב ביותר באפיית המצות הוא הזהירות מחשש חימוץ.
וכך נהג רבי שמואל סלאנט אב"ד ירושלים להעדיף מצות מכונה בליל הסדר, וכן נהג מו"ר הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לאכול בליל הסדר מצות מכונה.
וזו הייתה גם עמדתו של מרן הרב קוק זצ"ל, שההידור החשוב ביותר הוא הזהירות מחימוץ, ולכן למרות שיש הידור באפיית מצות בערב הפסח, העדיף להימנע מכך, מפני החשש שמא מפני הטרדות המרובות של ערב חג, לא ישגיחו כראוי על המצות (מועדי ראיה ע' רפד).
עדיף לצאת בליל הסדר במצות יד
אמנם היום כבר אין עדיפות למצות מכונה על מצות היד, מפני שאחר שכל המוני בית ישראל אוכלים מצות מכונה, כבר אין עומס רב על בתי החרושת למצות יד, ועובדים בהם בזהירות מרבית, ורוב העובדים יראי שמיים, עד שניתן לומר שאין במצות יד יותר חששות חימוץ מאשר במצות מכונה. ולכן אף שמצות יד יקרות, יותר מהודר לקיים בהן מצוות אכילת כזית מצה של ליל הסדר, מפני שהכוונה שבעשייתן משובחת יותר.
עם זאת ברור שכל הרוצה, רשאי לקיים את מצוות אכילת כזית מצה במצות מכונה כפי שנהגו חלק מגדולי ישראל.
ולגבי שאר המצות שאוכלים בסעודת ליל הסדר אפשר לכתחילה לאכול מצות מכונה שהן זולות יותר
איזה מצות כדאי לקנות לכל ימי הפסח
שאלה: האם בשאר ימות הפסח כדאי להדר ולקנות מצות שמורות משעת קצירה, או שאפשר להסתפק במצות רגילות שמחירן כשליש ממחיר המצות השמורות?
תשובה: מצד מה שכתבו מקצת הראשונים והאחרונים שיש מצווה לאכול כזית מצה בכל סעודה מימות החג, אפשר היה להסתפק במצות הרגילות, שהן שמורות משעת טחינה, ולכל הדעות ניתן לקיים בהן מצוות אכילת מצה שבכל החג. אלא שמצד חשש החימוץ, בהחלט יש הידור באכילת מצות שמורות משעת קצירה בלבד. וזאת מפני שבפועל, ההבדל שבין מצות רגילות לשמורות אינו מתבטא רק בזה ששמרו את החיטים משעת קצירה, אלא כל תהליך הכנת המצות השמורות מושגח יותר מחשש חימוץ.
באפיית מצות רגילות המגמה לייצר כמה שיותר מצות במהירות, כדי להוזיל את מחירן להמוני בית ישראל, ואילו במצות שמורה משתדלים לדקדק ולהדר. למשל, כשאופים מצות שמורות, נוהגים כל פחות משמונה עשרה דקות להפסיק את פעולת המכונה, לפרק את חלקיה ולנקותם היטב. ואילו באפיית מצות רגילות המכונות ממשיכות לעבוד ברציפות שעות רבות, ותוך כדי פעולתן, מפסיקים את הזרמת הבצק, ומנקים את המכונה עד כמה שאפשר. בפועל, כיוון שהניקוי מתבצע תוך כדי פעולת המכונה, ברור שלפעמים נותרים במכונה חלקיקי חמץ שעוברים עליהם יותר משמונה עשרה דקות ויש חשש שהחמיצו.
וכן לגבי החיטים. את השמורות משעת קצירה קוצרים לפני שהתייבשו, כך שגם אם ירדו עליהם גשמים מרובים בעודם מחוברים לאדמה, ודאי שלא החמיצו. ואחר קצירתם מקפידים לאחסנן במקום יבש, ולכן אין בהן חיטים מצומחות או חיטים מבוקעות שיש חשש שהחמיצו. אולם בחיטים שמייבאים מחו"ל, שמהן עושים את שאר המצות, יש לפעמים חיטים מחומצות.
ואמנם להלכה אותן חיטים שהחמיצו או שאריות הבצק שנותרו במכונה בטלו בשישים, ואף שחמץ בפסח אינו בטל אפילו באלף, מכל מקום כאשר התערובת נעשתה לפני הפסח, כבר בטלו בשישים. אלא שיש סוברים שבכניסת החג החמץ שנתבטל בשישים חוזר וניעור (רמב"ם ורשב"א). ואף שאין פוסקים כמותם (שו"ע או"ח תמז, ד), מכל מקום ודאי שישנו הידור לצאת במצות הכשרות לכל הדעות.
לסיכום: המצות הרגילות שהן שמורות משעת טחינה כשרות לכתחילה לכל הפסח, ואף לסוברים שיש מצווה לאכול מצה בכל שבעת ימי הפסח - מקיימים בהן את המצווה. והמהדרים אוכלים מצות שמורות משעת קצירה, בעיקר מפני שמדקדקים יותר בשמירתן מחימוץ.
במה עדיף להדר, במצות שמורות או בצדקה
יש טוענים כנגד המהדרים בקניית מצות שמורות, שיותר טוב להדר ולתרום את הכסף כסף לעניים מאשר בקניית מצות שמורות לכל החג. אלא שטענה זו יכול לטעון רק אדם שאינו מבזבז כסף על מותרות, שהוא אכן יכול לומר בצדק שצדקה לעניים היא מצווה חשובה מההידור במצות שמורות. אבל מי שקונה רהיטים יקרים ובגדים יקרים, ומשקיע בכך אלפי שקלים, מדוע שדווקא בהידורי מצווה יחסוך ויקנה את המצות הפשוטות?
מכל מקום למעשה, המצות הרגילות כשרות, ואפשר לסמוך על המשגיחים שעושים את מלאכתם כראוי, ואין חובה להדר בקניית מצות שמורות. וכל אדם צריך להחליט לעצמו אם ירצה להדר ובמה.
שרויה
שאלה: האם ראוי להימנע מאכילת מצה שרויה בפסח?
תשובה: אחר שנשלמה אפיית המצה, נתבטל כח החימוץ מהקמח, ואפילו אם ישרו את המצה זמן רב במים - לא תחמיץ. אלא שיש חששו, שמא נותר בתוך המצה מעט קמח שלא נאפה או שמא אחר שהוציאו את המצה מהתנור נדבק מעט קמח על פני המצה, ואם ישרו את המצה במים אותו הקמח שלא נאפה יחמיץ (תשובה ו' בסוף שו"ע הרב). ולכן נהגו החסידים שלא לאכול מצה שרויה.
אבל להלכה דעת רוב ככל הפוסקים שאין לחשוש לזה, וכך נהגו כל גדולי אשכנז וספרד (שו"ע תסא, ד; תסג, ג). ואף מבני משפחות חסידיות רבים נוהגים כיום להקל לאכול שרויה. ובמיוחד כאשר מדובר במצות מכונה, מפני שכל החששות שהועלו נתבטלו. אין לחשוש שנותר במצות קמח שלא נאפה, מפני שהמכונה לשה היטב את הבצק. ואין לחשוש שנשאר מקום שלא נאפה, כי חום התנור חזק ואחיד. ועוד שבמצות דקות אין לחשוש שיש מקום שהאש לא שלטה בו. ואת הקמח מפרידים לגמרי ממקום יציאת המצות.
ואע"פ כן רבים מבני החסידים נוהגים להחמיר בשרויה, ואין לזלזל במנהגם.
(פורסם בעיתון "בשבע")
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לבדוק את החמץ שבלב
הלכות שטיפת כלים בשבת
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ניתן לברור מרק בשבת?
חידוש כוחות העולם
אנחנו קודש למענך
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
פסח שני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.
מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים
יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.
אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.
אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו
רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם
אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.
כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.
אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מקור החול בקודש הקודשים
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ו'
יש מקור אלוקי אחד שמתגלה בקודש וחול, והחינוך צריך לתת מקום לשניהם מתוך הדגשה לחיבור של זה אל האמונה.
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
