ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
אייר תשע"ב
נר-הבדלה כאשר החג חל במוצש"ק
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (607)
מתוך העלון חמדת ימים
41 - חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
42 - סעודת שבע ברכות וברית מילה משותפת בשבת
43 - אכילת ירקות עלים ללא בדיקה
טען עוד
תשובה
מלאכת מבעיר היא אחת המלאכות שאסרה התורה בשבת אך התירה ביום טוב. הפסוק בתורה שמתיר הבערה עוסק בהבערה לצורך אוכל נפש, אך מבואר בגמרא שמתוך שהותרה הבערה לצורך אוכל-נפש כך הותרה הבערה לכל צורכי החג, ואף לצורכי מצווה (מס' ביצה יב ע"א). אולם חכמים אסרו הדלקה מחודשת של האש והתירו רק הדלקה מאש קיימת דהיינו – העברה מאש לאש (שו"ע או"ח סי' תקב סעי' א).
היתר זה להדליק מאש קיימת נאמר רק על הדלקה לצורך יום טוב (שו"ע או"ח סי' תקיד סעי' ה, עפ"י דברי הרא"ש מס' ביצה פרק ב סי' כב), אך לא מצאנו הגדרה ברורה מה נקרא צורך יום טוב. למשל: המשנה ברורה התיר להדליק את נרות בית הכנסת ע"י העברה מאש קיימת, ואפילו במשך היום שבו ניתן לקרוא ללא הנרות משום שהנרות מוסיפים ל"הדר" בית הכנסת. כמו-כן, פוסק המשנה ברורה, שמותר להדליק נרות שנוהגים להדליק בשעת ברית-המילה.
מתוך דברים אלו של המשנה ברורה ניתן להסיק שמותר להדליק נר הבדלה ביום טוב הנופל במוצאי שבת, אולם עדיין יש לדון האם מותר להדליק את נר ההבדלה המקובל כיום, היות והוא מורכב מקליעה של כמה נרות ופתילות. בגמרא (מס' פסחים קג ע"ב) מבואר שישנה עדיפות לקיים את מצוות ההבדלה ע"י אבוקה אך אין זה מעכב את קיום המצוה, ואכן הגרש"ז אוירבך זצ"ל הסתפק האם מותר להעביר מאש לאש ע"מ לקיים את המצווה באופן המעולה ביותר ('שמירת שבת כהלכתה' ס"ב, לא). נקודה נוספת העלולה להקשות את השימוש בנר ההבדלה המקובל, היא שאין היתר לכבות את הנר לאחר ההבדלה היות ובכבוי אין תועלת חיובית לצורך המועד.
לפיכך הדרך המעולה ביותר היא לחבר שניים מהנרות שהודלקו לכבוד החג ולברך את ברכת ההבדלה ('שמירת שבת כהלכתה' (ס"ב, יח). ע"י כך אנו מברכים על אבוקה ללא צורך בהדלקת נרות נוספים.
במצב שאי אפשר לקרב את הנרות זה לזה, מותר להדליק גפרור אחד או שנים מאש קיימת ולקרבם זה לזה ע"מ לקיים את המצווה כהלכתה. שוב, יש לציין שאין היתר לכבות את הגפרורים לאחר הברכה, אלא להניחם שיכבו מעצמם. (עיין עוד בציץ-אליעזר (כרך י) שמתיר להדליק נר-נשמה ביום טוב, משום שהמנהג להדליק נר לזכרם של הנפטרים נחשב כצורך המתיר את ההדלקה מאש קיימת ביום טוב).
בנוגע להדלקת נר הבדלה, מציין הציץ אליעזר, שישנה עדיפות להדליק נרות במיוחד להבדלה ולא להשתמש בנרות שהודלקו לכבוד יום טוב, משום שישנה הלכה שיש לברך את ברכת ההבדלה דווקא על נר שהודלק למטרת תאורה ולא לשם כבוד והדר (שו"ע או"ח סי' רצח סעי' יב). הפרי מגדים מוסיף שאפילו אם הנר הודלק לצורך כפול, דהיינו לשם תאורה וגם לשם כבוד, עדיין אין לברך עליו את ברכת ההבדלה. הציץ אליעזר מוכיח שנרות יום טוב מודלקים למטרה כפולה וע"כ השימוש בהם לצורך נרות הבדלה הוא בעייתי. אולם הביאור-הלכה מציין שדברי הפרי מגדים לא התקבלו בקרב הפוסקים באופן חד-משמעי, וה'שמירת-שבת-כהלכתה' נוקט שמטרת נרות יום טוב היא לצורך תאורה אפילו במצב שיש חשמל.
לסיכום, אע"פ שמותר להדליק נר הבדלה מאש קיימת, כאשר החג חל במוצאי-שבת, הדרך המועדפת היא ליצור אבוקה ע"י קרובם של נרות שכבר דלוקים, ולברך עליהם את ברכת ההבדלה.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
