ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אני חושב שזה יהיה יומרני ביותר מצדי לתת תשובה מוחלטת לשאלה הזאת. זאת שאלה שמתאימה יותר לנביא ולא לסתם אדם שמתעניין בהיסטוריה היהודית. אך מאחר שהשאלה הוצגה לי תכופות, אני מודה שהקדשתי לה מחשבה וזמן. ולכן, אחרי אזהרה ברורה שאני באמת לא בטוח ששום דבר ממה שאני אומר הוא הערכה מדויקת של תקופתנו, אני מוכן לחלוק אתכם את דעותיי.
אני סבור שהתקופה שלנו דומה מאוד לימי השופטים, מנהיגי ישראל שקמו אחרי מותו של יהושע ולפני המלכת המלכים החזקים שאול ודוד. התנ"ך מתאר את הימים ההם כתקופה של חוסר אחדות בעם היהודי. חלק גדול מהעם התרחק מהאמונה ומשמירת התורה וערכיה וחיקה את התרבות של העמים שמסביב. כולם ראו לנכון לעשות ככל העולה על רוחם, "איש הישר בעניו יעשה", והתעלמו מן המסורת ומאזהרות התורה מפני סטיות כאלה מאורח החיים היהודי ומייעודו של עם ישראל. השופטים עצמם נשפטו בחומרה וספגו ביקורת ואפילו לעג מהעם, ונביאי השקר רבים השמיעו את הקריאה המפתה להיות ככל הגויים. הנהגת העם היתה חלשה, והאויבים מבית ומחוץ היו רבים וחזקים. היהודים התכתשו ואפילו נלחמו אלה באלה, והסכנות לקיומה של נוכחות יהודית בארץ ישראל היו רבות.
נשמע מוכר, לא? האין זאת מנת חלקנו בכל יום בעיתונים ובתקשורת? כן, אני חושב שתקופת השופטים חוזרת על עצמה, באופן כללי, גם בימינו.
קווי הדמיון לתקופה ההיא בחברה היהודית בישראל של ימינו מדהימים. גם כאן יש קבוצה עיקשת שמתעבת את הדת ואת התורה ועושה דמוניזציה ליהודים שלא מסכימים עם תפיסתה ועם השקפת העולם ה"מתקדמת" שלה. החרדים הם "טפילים" במקרה הטוב, ו"שרצים" (כדבריו של כתב תקשורת ידוע אחד) בדרך כלל. הציונים הדתיים הם "מתנחלים", מונח שקיבל קונוטציות של רשעות ונלעגות. הקיצוניים משמאל הם "גיבורים" ו"שוחרי שלום", ואילו כל האחרים רק "מחבלים בביטחון ישראל", ואין הגבלות מוסריות או עכבות חברתיות על שום התנהגות. אורח חיים שבו אדם מוליד ילדים ומנהל חיי משפחה מסורתיים נחשב לדבר נלעג, ואילו הפקרות מינית והתנסות חסרת גבולות בגוף ובנשמה זוכות לתשבחות. באמת איש הישר בעיניו יעשה, ואין שום מגבלות על ההתנהגות, הדיבור או הדיון.
ממשלות הקואליציה הן מטבען חלשות, והפוליטיקאים בארץ לא זוכים להערכה, בייחוד בעקבות השערוריות המכוערות שרודפות כה רבים מהם. מערכת הערכים שנלמדת בבתי הספר מנותקת ברובה מכל תוכן יהודי, והדגש מושם על עובדות - בגרות - בלי התייחסות כמעט לרוח ולנאמנות.
אבל בספר שופטים, למרות כל הקדרוּת, יש גם הבזקים של אופטימיות ותקווה. יש בו ניצחונות צבאיים - גדעון, דבורה, ברק שמשון ואחרים - ויש בו גם תקופות של שלום ורגיעה יחסית שנמשכות עשרות שנים. יש בתוך העם כמיהה ברורה לחזור לרמה מסוימת של קיום התורה והמצוות ולפחות למינימום של חסד, צדק חברתי והגינות. יש בו אנשים דגולים שממתינים בצד להזדמנות לשנות את כל המגמות השליליות של העם. הנביא שמואל והמלכים שאול ודוד עומדים להופיע בזירה ולהילחם את מלחמות ישראל, הגשמיות והרוחניות, לנצח ולהבטיח את הרציפות היהודית בארץ ישראל.
המבחן האמיתי של עם ישראל הוא ביכולתו לעבור תקופות כאלה של משבר וייאוש. כוחה של האמונה והיכולת שלנו להתאושש הם הנכסים הגדולים ביותר של העם היהודי בכל הדורות והתהפוכות. ספר שופטים איננו אלא הקדמה לספר שמואל ולסיפור על הגדולה היהודית בארץ ישראל לפני אלפי שנים. גם תקופת השופטים שלנו תעבור, כך או אחרת, ותוביל, בסופו של דבר, להתחזקות התורה והחוכמה בקרב כולנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















