ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- התבוננות כללית
מל"ג בעומר אנחנו עוברים טלטלה גדולה. נכנסנו אל תוך בלנדר גדול שמרסק את תפיסות העולם הישנות וכולנו מצפים לראות מה ייצא בסוף. חז"ל אמרו לנו שאדם נשאל בבית דין של מעלה אם ציפה לישועה. לכאורה, השאלה הזאת לא מובנת, משום שכל אחד היה שמח אם הייתה באה הישועה. מדוע זו הפכה לשאלה מכוננת שמכל הדברים שבעולם מתמקדים דווקא בה?
הסמ"ק (מצוה א') שואל מה המקור לכך שצריכים לצפות לישועה, והוא עונה שזו מצווה הנמשכת מהאמונה ביציאת מצרים: "כשם שאני רוצה שתאמינו בי שאני הוצאתי אתכם, כך אני רוצה שתאמינו בי שאני ה' אלוקיכם ואני עתיד לקבץ אתכם ולהושיעכם".
שתי תובנות יש לחלץ מדברי הסמ"ק. ראשית, יש כאן גישה חדשה בקביעת מהי מצווה. על אף שאין מקור מפורש, אדם מחוייב להתבונן במעשי ה' ולהבין מעצמו את המסקנה המתבקשת. זו מצווה שאין לה בעצם מצווה. באיזשהו מקום היא מציבה אותנו בעמדת אחריות על מה שקורה ולא כצופים מהצד, כי אם אתה בטוח בישועה שתבוא אתה בעמדה נפשית פעילה ואתה לא יכול שלא לקחת חלק בעיצוב המציאות. וזה מוביל לתובנה השנייה – לשאלה מדוע אנחנו נשאלים על כך בבית דין של מעלה.
ציפייה שאינה מחוללת מעשים אינה אמיתית, כי הביטחון בגאולתם של ישראל מחייב שננקוט מעשים שתואמים אותו. כאשר אנחנו מפענחים נכון את מהלכי ההיסטוריה ומתאמצים להבין את יד ה' המנהלת אותם, אנחנו לא רק מתכנסים לאמירת תהילים, אלא כמו כל אדם נורמלי מתנהלים מול המציאות הריאלית, מקדמים את פניה ולוחמים לעצב אותה. ומכיוון שציפיית הישועה הזאת תלויה בנקודת המבט, עלינו להתאמץ כמיטב יכולתנו להבין מה קורה איתנו.
בית המטבחיים של המדינה היהודית
אז מהו הנס הגדול שבו פתחנו? היינו בתוך מנהרה חפורה היטב שהוליכה אל בית המטבחיים של המדינה היהודית. רוב כלי התקשורת בסיוע האקדמיה ומוסדות התרבות חפרו את המטרו התודעתי, שחתר תחת אושיות היהדות שנמצאות בבסיסה של מדינת ישראל. היינו קרובים מאוד לטקס חתימה חגיגי, שבו היו משתתפים כמובן גם נציגים דתיים לצד נציגי החברה הערבית, תומכת הטרור, כיאה למדינה ליברלית מערבית המשתפת את כולם בהנהגה. מדינת כל אזרחיה, חלומו של השמאל, נקברה תחת ההריסות ושנים רבות ייקח לשקם את התודעה שהובילה אליה.
צפיתי בשיחה הסוערת בין אילנה דיין ועמית סגל והשתכנעתי שהיא דוברת אמת מבחינתה. היא רואה תמונת עולם מסוימת שמחוברת למבנה המוסרי שלה וכמייצגת תפיסת עולם – אני מבין שהיא במצוקה גדולה מאוד. תפיסת העולם הרואה את המדינה מנקודת מבט מוסרית חילונית נוסחה במאה ה־17 שלראשונה המציאה את הגדרת המדינה כאמנה חברתית. הרעיון נוסח על ידי תומס הובס בחיבורו המפורסם 'לויתן' ובמשפט קצר הסביר את תוקפה המוסרי של מדינה כמי שבלעדיה נגזר על האדם לחיות "חיי בדידות, חיים דלים, חיים מאוסים, בהמיים וקצרים". זהו העצב המרכזי של אנשים כמו אילנה דיין, שלדידם המדינה אינה יותר מכלי המאפשר לאדם היחיד לחיות חיים ראויים. לכן לדידם המבחן הוא ביחס לפליטים, בפתיחות להגדרה העצמית של האדם וכיום – בסימטריה הארורה בין הרוצחים לנרצחים. הסימטריה הזאת אינה פרי חשיבה מאורגנת שמוגשת לשדרנים בדפי מסרים. היא ביטוי אותנטי של תפיסת עולם המתרחקת משיוך לאומי משום שהלאומיות טובה כדי לבטא את משאלותיו של הובס, לא את אלה של משה רבנו. כעת משמתברר שהמבנה האזרחי הדואג לרווחת הפרט קורס אל תוך עצמו, משום שיש כאן "עם" שעומד לרוצחנו – המנגנון המוסרי של דיין וחבריה מתקלקל. הם לא יודעים איך להכיל זאת. לכן ברגע שיש אפשרות למצוא איזה "איזון", הם שבים אל מנהרות התודעה ומשם הם מספרים לעצמם ולנו שהאירועים כאן הם סוג של התנגשות אזרחית על רקע של אפליה, או בגלל התגרותו של בן־גביר.
הנס שאנחנו רואים הוא כפול. ברמה המעשית סכנת ממשלת לפיד בתמיכת החמאס ירדה לטמיון. ברמה הרוחנית – נפתחה בפנינו דרך לשחרר את הדיבור. לחשוף את העומק הרוחני שבאהבתנו למדינת ישראל. משום שכל זמן שאנחנו מנסים ליצור רקמת חיים משותפת אנחנו נדרשים לרגישות ביחס לשותפינו. לכן אנחנו מצניעים את האושר הגדול שלנו במדינת היהודים ומתנהלים בדרך כלל על פי התפיסות שלהם, אלו שהאקדמיה ובתי המשפט מאשרים. אבל כעת זה נגמר. קיבלנו רישיון להפגין את האמת שלנו לעולם. מכאן עלינו לפנות למשימה אחת – לשנות את העמדות של אחינו שבצד השני, וזה קורה ממש עכשיו באופן טבעי. במשרד לרישום שמאלנים לשעבר כבר ישנם אנשים חכמים ומוכשרים שקלטו מה קורה – עירית לינור, שי גולדן, אברי גלעד, גדי טאוב, כנרת בראשי ועוד רבים וטובים שמשביחים את השיח הישראלי־יהודי. הם מזדהים כיהודים ואוהבים את התורה ואוהבים את העם שלהם. הם העתיד של המדינה היהודית ואנחנו רק צריכים לסייע לזה לקרות. האמת הרבה יותר בהירה היום וקל יותר לאמץ אותה.
אושר מסדר נמוך
הרב קוק זצ"ל בדבריו הידועים בספרו אורות ישראל (ו, ז) כתב ש"אין המדינה האושר העליון של האדם". המדינה כישות פוליטית אשר באה לנהל את חיי היחידים בוודאי שאינה יכולה לתת את המשמעות לחייהם. אלא שמיד לאחר מכן אומר הרב קוק שדבריו מתייחסים למדינה רגילה, אבל מדינת ישראל "שחקוק בהויתה תוכן האידיאלי היותר עליון שהוא באמת האושר היותר גדול של היחיד..."
בפסקה קצרה מלמד אותנו הרב שני דברים חשובים. אמת שאפשר לחוש אושר במדינה של הובס. יש מצב שמדינה מתנהלת מפסטיבל אוכל אחד לשני, שהיא צמודה למסכים במשחקי כדורסל והולכת לפארקים יפים כדי לחגוג. אבל זה אושר מסדר גודל נמוך, משום שאין כאן מענה למשמעות הגדולה של הקיום האנושי. בדברי הרב יש קריאה נוספת וכאן המקום להפנות אותם לאחינו החרדים, בדגש על אירועי מירון הנוראים.
לעומת תפיסת האושר האזרחי יכולה לצמוח גם תפיסת אושר רוחנית פרטית. היא גבוהה הרבה יותר משום שהיא שייכת אל הקודש ואל עומק המשמעות, אבל היא עוסקת בחיי האדם הפרטי וקהילתו בלבד. אדם חי בחצר מסוימת ומשוכנע שרבו הוא גדול העולם ומבחינתו אין עולם מחוץ למתחם שבנה בקפידה. הרבה סודות ניסו לקשור לאסון מירון, אבל במבט פשוט הפרטת הכבוד לרבנים ולחצרותיהם תוך התעלמות מן המסה האנושית האדירה שהצטברה שם היא הכותרת לאירועים האלה. רוחניות שאינה לוקחת בחשבון את הכלל, שאין לה עניין בתיקון המדינה - לא זו של רוסו אלא של משה רבנו. זו שאין לה מדינה כי היא בתודעת גלות ועדיין חיה בתודעה קהילה - גם היא אינה יכולה לעמוד בראש סולם האושר.
הרב נחום רבינוביץ' זצ"ל מסביר היטב בספרו 'דרכה של תורה' (עמ' 48) איך בעקבות המהפכה הצרפתית "התפוררו המובלעות היהודיות, שהתורה הגיעה בהן לידי מימוש" וחיי האמונה יכלו מכאן לבוא לידי ביטוי "רק בתחומים צרים ומוגבלים... של גמילות חסדים של יחידים". אולי הגיעה השעה לשוב למובלעת היהודית הגדולה – מדינת ישראל.
נס יום שחרור ירושלים הוא גם נס שחרור תודעת ירושלים.
הכותב הוא יו"ר המכון לאסטרטגיה חינוכית יהודית, מחבר הספר 'להגיד לאדם ישרו - אנושיות כמבוא לתורה'
מתוך העיתון בשבע
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
מה המשמעות הנחת תפילין?
לאן שבים ולמה מתוודים?
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תורה מן השמים
מה הייעוד של תורת הבנים?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
