"על זאת שבחו אהובים" | הרב יגאל לרר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
יום העצמאות
חיוב ההודאה על נס

קטגוריה משנית

2423

7 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שתי מתנות טובות נתן הקב"ה לעםֿ ישראל, ארץֿ ישראל ותורה. ארץֿ ישראל, "ברצונו נתנה לנו", ותורה, "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". שתי מתנות אלו, נתן לנו הקב"ה באהבה "והאר עינינו בתורתך... ותוליכנו מהרה קוממיות לארצינו... וקרבתנו מלכינו... באהבה, ברוך אתה ד' הבוחר בעמו ישראל באהבה", וממילא, בנתינת ההודיה של עם ישראל להקב"ה נקראים עם ישראל אהובים, כמו שנאמר "על זאת שבחו אהובים", שכשעמ"י אומר שירה יש לו גדר של אהובים, בחינה של הבוחר בעמו ישראל באהבה.
"על זאת שבחו אהובים ורוממו לא-ל ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות ברכות והודאות לא-ל מלך חי וקיים", המכנה המשותף של ארץֿ ישראל ותורה, הוא ששניהם ניתנו כמתנה כללית. ולאחר מכן, יש בחינה של מתנה פרטית. דהיינו, עמ"י, נוחל את ארץֿ ישראל, ירושה היא לנו מאבותינו, ונוחל את התורה, מורשה קהילת יעקב, וזו מתנה לכלל ישראל, ועתה, ישנה בחינה של זכות אישית, של דור, של אנשים מסוימים, שזוכים לזכות במתנה הזו. אבותינו הדור האחרון, דור השואה, ובמשך כל הגלויות, מזמן גלות בית שני, לא זכו למתנה הפרטית. ארץֿ ישראל היתה מוחזקת לעמ"י מדורי דורות. וכמו שמצינו שקדושה שניה של עזרא, אע"פ שיצאו לגלות, ולכאורה בטלה חזקתנו בארץֿ ישראל, בכל זאת קדושה שניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, לעומת בית ראשון שבו קדושת יהושע בטלה משום שבטל הכיבוש בטלה הקדושה. ושואלים המפרשים על הרמב"ם בהל' תרומה ובית הבחירה (פרק ו' הל' טו-טז), מדוע קדושה שניה לא בטלה, הרי כיון שיצאו לגלות בטלה חזקה. אלא כמו שאמרנו, שישנה שיטה שמבארת, שלא בטלה החזקה על אף שעמ"י יצא לגלות, ומשום כך לא בטלה קדושת עזרא, היינו קדושה שניה, מפני שבזמן שעמ"י בגלות, זהו רק מצב זמני, וכאשר שואלים יהודי בגלות מהיכן הוא, תשובתו שהוא מארץֿ ישראל – ארץֿ ישראל ירושה לנו מאבותינו.
השאלה היא, איזה דור זוכה לממש את הזכות הזו, איזה דור זוכה ל"ותן חלקנו". הדור הזה והדור שלפנינו מזה כששים שנה, זכינו בעזהי"ת לחיות בארץ הקודש, וזכינו לשבת באהלה של תורה, על התורה ועל העבודה בירושלים עיר הקודש בישיבת מרכז הרב, מתקיים בנו ה"ותן חלקנו", ה"ותן חלקנו" בישיבתנו בארץ, וה"ותן חלקנו" בתורתך.
כתוב בפרשת בחוקותי (ויקרא כו, ג) "אם בחוקותי תלכו" ורש"י שם: "יכול זה קיום המצוות, כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו הרי קיום מצוות אמור, הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו, שתהיו עמלים בתורה". התורה מגדירה את העמל בתורה כהליכה. ונשאלת השאלה, מדוע עמל בתורה מוגדר כהליכה. אנו מוצאים זאת גם במסכת מגילה (ג.), הגמרא אומרת שכאשר המלאך בא ליהושע, אמר לו, אמש בטלתם תמיד של בין הערביים ועכשיו בטלתם תלמוד תורה, אמר לו על איזה מהם באת, אמר לו עתה באתי, מיד וילן וכו'. ושם יש גירסא "וילך, אמר ר' יוחנן מלמד שהלך בעמקה של הלכה", והתוס' שם (ד"ה וילן) כתבו דתליא אם למדים מהפס' של מלחמת יריחו או מלחמת העי. מ"מ, רואים שיש בחינה של "וילן בעומקה של הלכה", ויש בחינה של "וילך בעומקה של הלכה". ובחינה זו של הליכה מבוארת בשו"ת צפנת פענח (סימן ו') "דהנה מבואר (ב"ב פח), דכמו דארץֿ ישראל מוחזקת, הכי נמי תורה ירושה ומוחזקת, רק מ"מ צריך הליכה, דמבואר בפירוש המשניות להרמב"ם (פ"א ב"ב) ז"ל דאף דקיי"ל כמ"ד (ב"ב ק.) דאין הליכה קונה, זה רק בדבר חדש, אבל לברר איזה חלק, לזה קנה בהליכה, וכיון שהתורה ירושה, רק דצריך לברר החלק, לכן צריך עמל ויגיעה בגדר הליכה".
בגמ' בבא בתרא (ק.) איתא מחלוקת בין רבי אליעזר ורבנן אם הליכה קונה בקרקע או לא, ר' אליעזר אומר שהליכה קונה שנאמר לאברהם אבינו "קום התהלך בארץ" (בראשית יג, יז) ורבנן אומרים אין הילוך מועיל, ומה שכתוב קום התהלך בארץ - כדי שתהיה נוחה ליכבש לבניו. יוצא, לפי שיטת רבי אליעזר, שאברהם אבינו קנה את ארץֿישראל בחזקה. ואכן, התרגום יונתן בן עוזיאל, מפרש את הפסוק קום התהלך בארץ, "קום עביד ביה חזקתא". וזהו מה שאמרנו שארץֿישראל מוחזקת היא לנו מאבותינו. ולפי שיטת חכמים אפשר להסביר על פי המשך הגמרא, האומרת, שחכמים מודים לר' אליעזר בשביל של כרמים המיוחד להליכה, שיקנה את זכות ההליכה. וא"כ, אברהם אבינו על ידי הליכתו, קנה את זכות ההליכה (אמנם לא את גוף הקרקע), שכאשר הקב"ה אמר לאברהם אבינו קום התהלך בארץ, עשה הקב"ה את ארץֿ ישראל כמקום המיוחד להליכה, שבזה גם חכמים מודים שיקנה את זכות ההליכה. לפי זה מובן מה שכתוב במרגלים "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ" (במדבר יג, כ), ומפרש התרגום יונתן "ותעבדון חזקתא". דבשלמא לפי חכמים, המרגלים קנו את עצם הגוף של ארץֿישראל כתוספת למה שקנה אברהם אבינו את זכות ההליכה גרידא, אבל לר' אליעזר, הרי אברהם אבינו קנה הגוף, א"כ מה נותר למרגלים לקנות עוד? על כרחך צריך לומר דלר' אליעזר, אברהם אבינו אמנם קנה הגוף, מ"מ לא קנה הפירות, וכמו שפירש רש"י בפס' (בראשית יב, ו) "...והכנעני אז בארץ" שלא קנה הפירות, והמרגלים סיימו את קנין ארץ ֿישראל ביחס לקנין פירות ע"י שלקחו גם מפרי הארץ. וזו ההנחלה והירושה של ארץֿ ישראל לעם ישראל. אמנם, זה כמו תפוסת הבית, כמו אדם שנפטר ל"ע ומוריש ירושה לבניו, שעל אף שכולם קנו בירושה, אבל עתה, כל אחד צריך לברר את חלקו, את ה"ותן חלקנו". על זה מביא הגאון הרוגאצ'ובר שם בשו"ת צפנת פענח סימן ו' בענין קנין תורה, שבזמן שקנו בתפוסת הבית, לכולי עלמא מועיל קנין הליכה כדי לברר את החלק של כל אחד, וממילא, צריך שתהיו עמלים בתורה, שהתורה אמנם מורשה היא לנו מאבותינו, אך מוטל על כל אחד מאיתנו לברר את חלקו ע"י עמל תורה. וזה הפירוש של אם בחוקותי תלכו, שהעמל בתורה מוגדר כהליכה, כדי לקנות את החלק שלנו בתורה, ע"י שאנו עמלים בתורה, בבחינת "קנין הליכה".
כמו"כ גם ביחס לקנין ארץֿ ישראל. ארץֿ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו, ואנו רק צריכים לברר את המציאות של ישיבתנו בפועל בארץֿ ישראל.
זהו מה שכתוב בפרקי אבות: "ר' יוסי אומר התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך" (ב, יב). והרי זה לכאורה סותר לגמ' בב"ב האומרת שהתורה ירושה לנו מאבותינו. אלא שהדגש הוא על המילה "לך", דהתורה אמנם ירושה לכלל ישראל, מ"מ כל אחד צריך לברר לעצמו את החלק שלו.
לפי הנקודה הזו, של המכנה המשותף בין ארץֿ ישראל לבין התורה, אנו מבינים מאמר חז"ל המשותף לארץֿ ישראל ולתורה. הגמרא בכתובות (קיא.) אומרת, "כל המהלך ד' אמות בארץֿ ישראל מובטח לו שהוא בן עולם הבא", ויש מאמר דומה, "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא". יש בחינה של ארץֿ ישראל ובחינה של תורה, המביאים את האדם להיות בן עולם הבא. ונשאלת השאלה, בשלמא כל השונה הלכות בכל יום, אבל כל המהלך ד' אמות בארץֿישראל צריך ביאור, דמה מיוחד בהליכת ד' אמות בא"י.
ונסביר זאת בקצרה. במגילה (ג.) "תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץֿ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה (עיין תוס' 1 ב"מ כח. דארץֿ ישראל ת' פרסה על ת' פרסה), יצתה בת קול ואמרה מי הוא זה שגילה סתריי לבני אדם, עמד יונתן בן עוזיאל על רגליו ואמר אני הוא שגיליתי וכו', גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי... אלא לכבודך עשיתי שלא ירבו מחלוקת בישראל". הפשט בגמרא הוא שיונתן בן עוזיאל עשה שלא כדין, ועל זה נזדעזעה ארץֿ ישראל. ויש להבין מה הקשר, דאפילו אם עשה שלא כדין בזה שגילה סתרי תורה, האם בשביל זה צריכה להזדעזע ארץֿ ישראל. אמנם מצאנו דרגה כזו שהזדעזעה ארץֿישראל, במסכת סוטה (מט:) "ת"ר כשצרו מלכי בית חשמונאי זה על זה... בכל יום ויום היו משלשלין דינרים בקופה ומעלין להם תמידים... למחר שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. כיון שהגיע לחצי חומה נעץ ציפורניו, (מדוע חצי חומה? מפני שחצי חומה מראה על מחלוקת, שהיתה כאן מחלוקת) נזדעזעה א"י ארבע מאות פרסה." בשלמא בגמ' סוטה אנו מבינים, שהרי מדובר שם על חזיר, על סמל הטומאה, שבא במקום התמיד, וארץ ֿישראל שהיא טהורה נזדעזעה. אבל מדוע על גילוי התרגום נזדעזעה א"י?
והנראה לפי מה שפירש בתוס' רי"ד בגמ' מגילה, על הבת קול שאמרה מי הוא זה שגילה וכו', "דכיון דכתב תרגומא דקראי לא מסרי נפשייהו למילפינהו כדמעיקרא". דהיינו, לא שעצם גילוי הסתרים הוא לא כהוגן, אלא, מכיון שגילה תרגום של נביאים, מעכשיו ואילך קל ללמוד את הנביאים, ולא מסרי נפשייהו כדמעיקרא. גילוי התרגום גרם להפחתה בעמל תורה, ומשום כך נזדעזעה ארץֿישראל. שהרי כהמשך לאם בחוקותי תלכו, דהיינו שתהיו עמלים בתורה, כתיב (ויקרא כו, ד) ו"נתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו והשיג לכם דיש את בציר וגו' וישבתם לבטח בארצכם", ולהפך, אם לא תשמעו לי (כו, יד) להיות עמלים בתורה (רש"י), כתיבי הקללות ר"ל. דהיינו, כשיונתן בן עוזיאל אמר תרגום של נביאים, והוריד מעמל התורה, נזדעזעה ארץ
ֿישראל, כי יש חס ושלום חשש שמא לא נוכל לקנות את ה"ותן חלקנו" בארץֿ ישראל, מאחר ואין את ה"ותן חלקנו בתורתך". שא"י היא ארץ אשר אבניה ברזל, אל תקרי אבניה אלא בוניה, הם התלמידי חכמים מקיימי עולם בבנינייהו (תענית ד. ורש"י שם), אלו האבנים של ארץֿ ישראל.
אם כן, גם אמרת חז"ל, שכל ההולך ד' אמות בארץֿ ישראל, תוסבר על פי התוס' בב"ב (מד: ד"ה דלא) דאין לך אדם שאין לו ד' אמות בא"י, שקנין הירושה המוחזקת לנו מאבותינו היא כללית לכל כלל ישראל, אבל יש בחינה של אחיזה פרטית בארץֿ ישראל, ה"ותן חלקנו" של ד' אמות, שבשבילה צריך לילך בעצמו, ולכן כתוב שכל ההולך ד' אמות מובטח לו שהוא בן לעולם הבא. שזה מקביל לאמרה "כל השונה הלכות בכל יום וכו'", באשר שתי האמרות האלה מתייחסות לחזקה ולבעלות הפרטית של כל אחד מאיתנו, המתווספת לחזקה הבאה מכח הירושה מאבותינו מדור דור.
וזהו מה שכתב הלבושי שרד בספרו ערבי נחל פרשת שלח, שעתניאל בן קנז לכד את קרית ספר (דביר), כאשר עם ישראל ירש את ארץֿ ישראל עם יהושע ועם כלב, ורק את קרית ספר לא כבשו. ומפרש שם, שכוחו של עתניאל בן קנז נבע מהחזרתן של שלוש מאות ההלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה, בפלפולו, כאשר השלוש מאות הלכות הללו, הם החיוּת של המקום הזה שנקרא דביר ולפנים נקרא קרית ספר. בשעה שעתניאל בן קנז, החזיר את ההלכות האלה בפלפולו, ודייק מו"ר מרן ראש הישיבה הגאון הגדול רבי אברהם זצוק"ל, דלא כתוב שהוא נזכר, אלא כתוב דהחזיר אותן בפלפולו, שגם עתניאל בן קנז לא נזכר בהלכות, אלא החזירן על ידי העמל תורה שלו, בפלפולו בכח הסברא שלו. וברגע שהחזיר את הלכות הללו, את ה"ותן חלקנו", זכה לכבוש את קרית ספר, משום שההלכות הללו, המה החיוּת של תורה של אותו מקום.
יהי רצון שנזכה להודות לה', להלל ולשבח את הקב"ה, על ה"ותן חלקנו" שזכינו אנו לישב בארץ ֿישראל בירושלים עיר הקודש בישיבה מרכז הרב, ללמוד תורה, ולהיות עמלים בתורה ולזכות את כל כלל ישראל. ומתוך כך נזכה בעז"ה לשירו לד' שיר חדש. כמו שכתבו מפרשי ההגדה של פסח, ששירה חדשה שבחו גאולים, בלשון נקבה, הפירוש הוא, שהיא כמו אישה שחוזר לה ההיריון, שירה שחוזרת על עצמה, כאשר מתחדשות הצרות ח"ו, ואז זקוקים שוב לגאולה, ושוב שרים על הגאולה. לעומת זאת הגאולה העתידה שתהיה הגאולה האחרונה, היא בבחינת זכר שלא תהיה אחריה שירה, ששירתה, "שירו לה' שיר חדש", תהיה לעד ולעולמי עולמים אמן סלה.

^ 1. | (ויש להעיר דאין זה מוכרח, שתוס' רק מוכיחים שבא"י יש לפחות ד' מאות פרסה ע"ש, ומכל מקום עדיין יש בהארבע מאות פרסה משמעות של ארץ ישראל וק"ל.)

חיוב ההודאה על נס

הרב יגאל לרר

דיין בבית הדין בפתח תקווה ור"מ בישיבת מרכז הרב. נשיא בית המדרש הקהילתי בפתח תקווה.

הזכרת גשמים
הזכרת ושאילת גשמים
חשון התשע"ג
51 דק'
כנס גמרא חמ"ד - קיץ תשע"ט
אדם המזיק
מתוך כנס גמרא חמ"ד - קיץ תשע"ט
כ"ד סיון תשע"ט
42 דק'
תשובה
ערכה של תשובה
יום שכולו תורה - רעננה אלול תשע"ב
כו' אלול התשע"ב
קומי אורי
קדושת גאון תורה גדולה מקדושת ספר תורה
כסלו תשס"ח

חיוב ההודאה על נס

42 דק'
חיוב ההודאה על נס
יום ירושלים - חיוב אמירת הלל
הרב דוד ניסים זאגא | כ"ו אייר תשפ"ו
חיוב ההודאה על נס
קביעת יום עצמאות להלל והודאה
הרב דוד דב לבנון | איר תשפ"ג
חיוב ההודאה על נס
הקשר בין יום העצמאות ליום הזכרון
הרב מוטי ויסרוזן | אייר תשפ"ב
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
ניסי העבר וניסי העתיד במדינת ישראל
הרב שמואל אליהו | ד איר תשפ"ג

חיוב ההודאה על נס

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אורי שרקי
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג יעקב אריאל
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב שבתי סבתו
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג שלמה פישר זצ"ל
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו