ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אהבת הארץ והחטא החמור של מוציאי דיבתה, זועקים מפרשתנו. בעקבותיה עוסקת ה"קומה התורנית" השבוע בשאלה - איך מקרבים את אהבת ארצנו והקשר אליה, לשומרי התורה והמצוות בציבור החרדי?
פרסום תורני
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת - ים
שואל הרמב"ם בספר המצוות איך מגיעים לאהבת ה', ומשיב בשם הספרי: "לפי שנאמר: ואהבת את ה' אלוקיך איני יודע כיצד אוהב את המקום, תלמוד לומר והיו הדברים האלה... שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם". ומוסיף הרמב"ם: "הנה ביארנו לך שבהתבוננות תעלה בידך ההשגה ותגיע ההנאה ותבוא האהבה בהכרח". כלומר, על-פי דברי הרמב"ם הדרך לאהבה נפתחת בהתבוננות, המביאה להשגת חשיבות הנושא, ומתוך-כך ההנאה מהזכות שלנו להתחבר אליו ובזאת תגיע האהבה והמסירות.
אלפי שנים לא עסקו בבתי המדרש בחלקי התורה המבררים את מעלת הארץ, מלבד מיוחדים וגדולים - שבזכות שלמות מעלתם לא הסתפקו בלימודים הנצרכים לחיי היומיום בגלות, ועסקו גם בלימודי אמונה ותיקון מידות, ובלימודים העוסקים בשלמות האומה ולא רק בשלמות הפרט. אך רוב הלומדים ויראי ה' שֹמו רוב זמנם ומענם בשאלות ההווה. על-כן רוב הספרים שנתחברו היו על פי הנדרש מן ההמון, וכמעט שלא נכתבו ספרים בענייני קדושת הארץ ומעלת יישובה. יצאו מן הכלל שאלות הקשורות במצוות התלויות בארץ שהיו קצת מעשיות. בדורות האחרונים ובמאת השנים האחרונות זכינו ונתרבו הספרים העוסקים בשביעית, תרומות ומעשרות ואיסורי ערלה וכלאיים.
לכאורה הדרך הראויה להגביר את אהבת הארץ היא לפרסם את מעלתה מתוך כתבי הקודש הכתובים והמסורים, דא-עקא שפירוד הלבבות שנוצר בין הציבור החרדי לזה הציוני דתי מונע כמעט כל פרסום שייכתב על-ידי תלמידי-חכמים ציונים, והוא לא יזכה לתשומת-לב בין הלומדים החרדים.
על-כן נראה לעניות דעתי שטוב להוציא מחדש את הכתבים המעטים שנכתבו על חיבת הארץ על-ידי גדולי התורה קדמאי ובתראי בצורה יפה ומהודרת, מושכת לב ועיניים, ולהשיג עליהם הסכמות מגדולי התורה המקובלים על הכל. כך נזכה שירבה עסק התורה בארץ ובענפיה ועיסוק זה יהדק ויעמיק את הקשר לארץ הקודש.
גם יצירת מפעלי מזון המהודרים בכשרות בתוך ישובי ההתנחלויות, כשם שהיה בגוש קטיף ת"ו, יוכל להביא לביקורים במקום ולצריכת המוצרים, ומתוך כך יהיה בבחינת בור ששתית ממנו מים אל תזרוק בו אבן. ועם המעט של מעשי ידנו נזכה לסיעתא דשמיא שייערה ה' רוח ממרום וימלאו הלבבות באהבת הארץ, בדרך שתחיש את גאולתנו כדברי רבי יהודה הלוי: "כי ירושלים תיבנה כאשר ייכספו לה הלבבות תכלית הכוסף".
כדאי גם לדעת שחשוב להעמיק אהבת הארץ ממקורות התורה גם בקרב הציבור הדתי ציוני, ולא תהיה אהבתו אליה כאהבת הגויים את ארצם אלא אהבת הקודש כראוי לישראל עם קדושים.
דרך הרגליים!
הרב מנחם ברוד שליט"א - עורך 'שיחת השבוע'
מהי בעצם 'אהבת הארץ'? כל עם מטפח את אהבת המולדת, ומנסה לקשור את בני העם אל ארצו. הצרפתי אוהב את צרפת, הרוסי גאה באימא רוסיה, האמריקני קשור לערבות אמריקה, וכך בכל עם על-פני תבל.
אהבת הארץ בעם היהודי היא בעלת משמעות עמוקה לאין-שיעור. בעבורנו זוהי קודם כל ארץ הקודש, הארץ שהקב"ה בחר מכל הארצות וש"עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה". אנחנו אוהבים את ארץ-ישראל בגלל שהיא 'פלטרין של מלך', בגלל קדושתה והמצוות המיוחדות הקשורות בה.
אלא שקדושת הארץ אינה סותרת את האהבה הגשמית הפשוטה לנופיה, לפריה ולתנובות שדותיה, להריה ולבקעותיה, לשביליה ולמשעוליה . כשהתורה מתארת את שבחה של הארץ היא מדברת על "ארץ זבת חלב ודבש", "ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר".
החיבור הזה לפעמים אינו פשוט כל-כך. יהודי שמתייחס לארץ-ישראל ברגשות של קדושה עלול לחוש כי דיבורים על נופים ונחלים וטיולים עם תרמיל ומימייה - יש בהם משום ערבוב חול וקודש. צריך לעשות את החיבור הזה בעדינות, מתוך הבנה שלמעשה אין סתירה בין השניים, וכי האהבה לארץ-ישראל הרוחנית צריכה להשתקף גם באהבה לארץ-ישראל הגשמית.
חלקים גדולים בציבור החרדי אינם נוהגים להתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה. הם שקועים בד' אמות של תורה ואינם יוצאים לטיולים. יש מהם שהטיול האחרון שעשו היה בימי לימודיהם ב'חדר'. התוצאה עלולה להיות שמה שרחוק מהעין גם נעשה רחוק מהלב. דרושה כאן פעילות המותאמת במיוחד לציבור הזה, כדי לגרום גם לו לחוש את הארץ דרך הרגליים.
עבודה גדולה מהסוג הזה עשו מחדשי היישוב היהודי בחברון. הם מצאו את הדרך להתחבר אל המוני הציבור החרדי, ופתאום התחלנו לראות רבבות יהודים חרדים נוהרים לחברון. בשעות מבחן הקשר הזה עמד לימין היישוב היהודי בחברון, ואישי-ציבור חרדיים הפעילו לחצים גדולים על מקבלי ההחלטות לבל יפגעו ביישוב.
יוזמות כאלה דרושות כדי לקרב את הציבור לעוד ערים ויישובים ברחבי יהודה, שומרון והגולן, מתוך הקפדה לשלב את קדושת הארץ בנופיה ובאתריה. אין ספק שיוזמות כאלה ימחקו את הביטויים 'שטחים' ו'אדמות' כשמדובר בארץ-ישראל, נחלת עולם לעם עולם.
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
נס חנוכה בעולם שכלי ?
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
