ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
חלק מייחודנו הלאומי
הרב רחמים שר-שלום, מחבר הספר 'שערים ללוח העברי'
לא מקרה הוא, שמצוות "קידוש החודש" (אותה קורא המפטיר בשבת זו "שבת החודש", בספר התורה השני) היא המצווה הראשונה בה נצטווה עם ישראל ערב יציאתם ממצרים. במצווה זו רצה בורא עולם לנתק אותנו מתרבות מצרים האלילית וגם לייחד אותנו ולהבדילנו מן העמים.
לפי מדרש המובא בפרקי דר' אליעזר ובעוד מקומות, תורת העיבור שלנו היא מאדם הראשון במסורת שעברה לאבותינו הראשונים מדור לדור. לפי אותה מסורת "יעקב מסר ליוסף ונכנס בסוד העיבור" אבל אחרי מותו של יוסף "נתמעטו העיבורים", כלומר, במצרים הושפע העם מלוח השנה והתרבות המצרית ונשתכחה מסורת העיבור מעם ישראל. לכן ערב היציאה ממצרים מצווה אותנו נותן התורה את מצוות קידוש החודש כדי להשיב אותנו למסורת העיבור של אבותינו ולהרחיק אותנו מהתרבות המצרית, לקיים את צו התורה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו".
חיי יום-יום של העם, המסורת והמנהגים שלו מוצאים את ביטויים בלוח השנה. דרך לוח השנה ניתן להשפיע על תרבותו של העם ועל אורחות חייו. לדאבוננו הרב אנו עדים היום להשפעה השלילית שיש ללוח השנה הנוצרי המושך רבים מבני עמנו ל'חינגאות' שלהם, וכדי בזיון וקצף.
בימינו מפותחים מאוד קשרי התרבות והכלכלה בין העמים וקשה מאוד לעמוד בפני השפעותיהן הזרות. הלוח הנוצרי משמש בימינו כלוח בינלאומי וגם במדינת היהודים הוא השתלט כמעט על כל שטחי חיינו ולדאבוננו הלוח היהודי נדחק לפינה והוא תובע מאתנו את עלבונו.
אנו חייבים לשוב ללוח שלנו ולהשיב לו את כבודו. נלמד להכיר את מבנהו הנפלא ואת מעלותיו המיוחדות ונשכיל להשתמש בו בחיי יום יום הן לחיזוק התודעה היהודית בעם והן לשמירה על ייחודנו הלאומי.
לתגובות : [email protected]
מותר במקרה הצורך
הרב שי ואלטר, מנהל המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין בישיבת כרם ביבנה
השימוש בלוח העברי נגזר מהמצווה המיוחדת "החודש הזה לכם ראש חודשים", שעליה אנו קוראים בפרשת החודש. בציווי זה יש מצווה מיוחדת לעם-ישראל למנות במניין משלהם המבוסס על קידוש החודש, בניגוד לבני עשיו המונים לחמה, כפי שמציינים חז"ל.
למרות זאת, אפשר לראות שכבר בזמן חז"ל היה שימוש בלוח שנה שמשי לשם ידיעת התקופה המשפיעה על כמה תחומים הלכתיים כברכת החמה, שאלת הגשמים, עיבור השנה ודינים נוספים. כך שאפשר לומר שהלוח היהודי במהותו מונה לירח אך יש גם התחשבות בשמש, וזה נותן את האופי של לוח שנה ירחי-שמשי. אמנם אנו מקדשים את החודש לפי הירח אבל יש הקפדה שחודשי הירח לא יתחילו יותר ויותר מוקדם כמו המוסלמים, ובכך מסייעת הספירה לפי השמש.
פרט למניין לפי השמש, הלוח הנוצרי שנקרא כיום הלוח האזרחי, מונה ללידתו של 'אותו האיש', ולכן היו מחכמי ישראל שהתנגדו לספירה הנוצרית כי בכך שאנו מונים לו, אנו מזכירים את שמו. יש להעיר כי חוקרים משוכנעים היום כי 'אותו האיש' נולד ארבע שנים לפני תחילת המניין שהנוצרים מונים כיום ללידתו.
אך רוב הפוסקים התירו את השימוש במניין הנוצרי. וכך גם רואים ממנהגם של גדולי ישראל במקרים של מכתבים לשלטונות, כמכתבו של החפץ-חיים המובא באגרות החפץ-חיים שכתב לשר החינוך במדינתו, ובו השתמש בתאריך לועזי. כך גם לא נמנעו חכמים מלהשתמש בתאריך לועזי לצרכי מסחר, וגם חכמים שעסקו בכרונולוגיה כר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין ור' דוד גנז בעל צמח דוד השתמשו בספירת הנוצרים.
אך ישנם חילוקים בדרך הפסיקה. הרב עובדיה יוסף בתשובה שהתירה את השימוש בתאריך הלועזי (יביע אומר ג, ט), העדיף את השימוש בשמות של החודשים הלועזיים על פני המספור (הנוגד את מניין חודשי התורה מניסן), ובציץ אליעזר פסק להיפך (ח, ח), והתיר את השימוש בשנה אך העדיף את השימוש בחודש במספר, אך ה'ציץ אליעזר' מתנגד לאמירת הביטוי 'לספירתם' שנותן חשיבות למניינם. ובכל אופן ברור שנמנעו מלהשתמש בתאריך לועזי במקומות שיש להם משמעות יהודית מובהקת כגון כתיבה במצבות.
לכן לסיכום, א. בעניינים יהודיים שורשיים כמצבות, שטרות וכו', מגונה להשתמש בתאריך לועזי. ב. אדם צריך להרגיל את עצמו לשימוש בתאריך עברי על-ידי ידיעת התאריך וחתימה בתאריך עברי על-גבי המחאות וחוזים עד כמה שאפשר. ג. כאשר יש הכרח להשתמש בתאריך לועזי ראוי לכתוב לידו או מעליו גם את התאריך העברי כדי לתת ביטוי לעובדה שזה התאריך המרכזי של עם-ישראל ועל-פיו אנו מונים, וכך גם נראה שמחשיב ומראה שמעדיף אותו על פני התאריך הנוצרי.

למה ללמוד גמרא?

למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?

איך מתחברים לקב"ה דרך התורה?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

כאב הגלות ותקוות הגאולה

מתי נכון לומר סליחות ?

לאן נעלמה האמת?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מברכת המזוזה ועד מנהגי העדות בתפילין
הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכול הולך אחר ההתחלה | הואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ברוב קהילות ישראל שלא לאכול בו בשר ולא לשתות יין | כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה * הורו חכמים שכל אדם יבדוק את מזוזותיו פעמיים בשבע שנים | כאשר המזוזה עטופה בניילון, אין צורך לבדוק אותה, אלא אם אירע דבר שעלול לפוסלה | לכתחילה, נכון לכל אדם להמשיך במנהג אבותיו ולרכוש ספר תורה, תפילין ומזוזות כמנהגם

ואתחנן פרשת ואתחנן – איך בונים מקדש
מדוע מדגישה התורה שהארץ טובה וירושלים טובה? ואיך זה קשור לתהליך העמוק של בנין המקדש בישראל? הסוד הגנוז ברמב"ם

מאמר שלישי החסיד והמצוות בספר הכוזרי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
השיעור עוסק בדמותו של החסיד על פי ספר הכוזרי, המנהל את חייו מתוך מודעות מתמדת לכך שהבורא רואה ובוחן כל מחשבה, דיבור ומעשה שלו. בנוסף, השיעור מסביר כיצד החסיד מושל בכל איבריו וכוחותיו, ומכוון אותם לשמש ככלים ייעודיים לעבודת השם ולחיבור אמיתי אל השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן זדונות נהפכות לזכויות
אורות התשובה פרק ו פסקה ה' - ו'
הרצון והמעשים קשורים אחד בשני, לכן כאשר האדם משנה את רצונו לטובה הוא נותן משמעות אחרת למעשה.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א לגלות את אלוקים כאבא אוהב
אורות התחיה -פסקה א'
השיעור מעמיק בפער שבין תפיסת אלוקים כשליט חיצוני הזר לנפש, לבין ההכרה האמיתית בו כנשמת העולם וכאבא אוהב המהווה את מקור החיים. מתוך עיון ב"אורות התחיה", נלמד כיצד התפתחות המידות הטובות והחיבור האורגני לכלל האומה מאפשרים לנו להתעלות מעבודת השם שמבוססת על פחד אל חיבור פנימי ועמוק של אהבה ויראת הרוממות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן מותר לבקר בגן חיות או בסאפרי כדי להתבונן בפלאי הבריאה, ובזה להכיר את גדולת הבורא









