ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
חלק מייחודנו הלאומי
הרב רחמים שר-שלום, מחבר הספר 'שערים ללוח העברי'
לא מקרה הוא, שמצוות "קידוש החודש" (אותה קורא המפטיר בשבת זו "שבת החודש", בספר התורה השני) היא המצווה הראשונה בה נצטווה עם ישראל ערב יציאתם ממצרים. במצווה זו רצה בורא עולם לנתק אותנו מתרבות מצרים האלילית וגם לייחד אותנו ולהבדילנו מן העמים.
לפי מדרש המובא בפרקי דר' אליעזר ובעוד מקומות, תורת העיבור שלנו היא מאדם הראשון במסורת שעברה לאבותינו הראשונים מדור לדור. לפי אותה מסורת "יעקב מסר ליוסף ונכנס בסוד העיבור" אבל אחרי מותו של יוסף "נתמעטו העיבורים", כלומר, במצרים הושפע העם מלוח השנה והתרבות המצרית ונשתכחה מסורת העיבור מעם ישראל. לכן ערב היציאה ממצרים מצווה אותנו נותן התורה את מצוות קידוש החודש כדי להשיב אותנו למסורת העיבור של אבותינו ולהרחיק אותנו מהתרבות המצרית, לקיים את צו התורה: "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו".
חיי יום-יום של העם, המסורת והמנהגים שלו מוצאים את ביטויים בלוח השנה. דרך לוח השנה ניתן להשפיע על תרבותו של העם ועל אורחות חייו. לדאבוננו הרב אנו עדים היום להשפעה השלילית שיש ללוח השנה הנוצרי המושך רבים מבני עמנו ל'חינגאות' שלהם, וכדי בזיון וקצף.
בימינו מפותחים מאוד קשרי התרבות והכלכלה בין העמים וקשה מאוד לעמוד בפני השפעותיהן הזרות. הלוח הנוצרי משמש בימינו כלוח בינלאומי וגם במדינת היהודים הוא השתלט כמעט על כל שטחי חיינו ולדאבוננו הלוח היהודי נדחק לפינה והוא תובע מאתנו את עלבונו.
אנו חייבים לשוב ללוח שלנו ולהשיב לו את כבודו. נלמד להכיר את מבנהו הנפלא ואת מעלותיו המיוחדות ונשכיל להשתמש בו בחיי יום יום הן לחיזוק התודעה היהודית בעם והן לשמירה על ייחודנו הלאומי.
לתגובות : [email protected]
מותר במקרה הצורך
הרב שי ואלטר, מנהל המכון ללימודי קידוש החודש ע"ש דרייזין בישיבת כרם ביבנה
השימוש בלוח העברי נגזר מהמצווה המיוחדת "החודש הזה לכם ראש חודשים", שעליה אנו קוראים בפרשת החודש. בציווי זה יש מצווה מיוחדת לעם-ישראל למנות במניין משלהם המבוסס על קידוש החודש, בניגוד לבני עשיו המונים לחמה, כפי שמציינים חז"ל.
למרות זאת, אפשר לראות שכבר בזמן חז"ל היה שימוש בלוח שנה שמשי לשם ידיעת התקופה המשפיעה על כמה תחומים הלכתיים כברכת החמה, שאלת הגשמים, עיבור השנה ודינים נוספים. כך שאפשר לומר שהלוח היהודי במהותו מונה לירח אך יש גם התחשבות בשמש, וזה נותן את האופי של לוח שנה ירחי-שמשי. אמנם אנו מקדשים את החודש לפי הירח אבל יש הקפדה שחודשי הירח לא יתחילו יותר ויותר מוקדם כמו המוסלמים, ובכך מסייעת הספירה לפי השמש.
פרט למניין לפי השמש, הלוח הנוצרי שנקרא כיום הלוח האזרחי, מונה ללידתו של 'אותו האיש', ולכן היו מחכמי ישראל שהתנגדו לספירה הנוצרית כי בכך שאנו מונים לו, אנו מזכירים את שמו. יש להעיר כי חוקרים משוכנעים היום כי 'אותו האיש' נולד ארבע שנים לפני תחילת המניין שהנוצרים מונים כיום ללידתו.
אך רוב הפוסקים התירו את השימוש במניין הנוצרי. וכך גם רואים ממנהגם של גדולי ישראל במקרים של מכתבים לשלטונות, כמכתבו של החפץ-חיים המובא באגרות החפץ-חיים שכתב לשר החינוך במדינתו, ובו השתמש בתאריך לועזי. כך גם לא נמנעו חכמים מלהשתמש בתאריך לועזי לצרכי מסחר, וגם חכמים שעסקו בכרונולוגיה כר' אברהם זכות בעל ספר יוחסין ור' דוד גנז בעל צמח דוד השתמשו בספירת הנוצרים.
אך ישנם חילוקים בדרך הפסיקה. הרב עובדיה יוסף בתשובה שהתירה את השימוש בתאריך הלועזי (יביע אומר ג, ט), העדיף את השימוש בשמות של החודשים הלועזיים על פני המספור (הנוגד את מניין חודשי התורה מניסן), ובציץ אליעזר פסק להיפך (ח, ח), והתיר את השימוש בשנה אך העדיף את השימוש בחודש במספר, אך ה'ציץ אליעזר' מתנגד לאמירת הביטוי 'לספירתם' שנותן חשיבות למניינם. ובכל אופן ברור שנמנעו מלהשתמש בתאריך לועזי במקומות שיש להם משמעות יהודית מובהקת כגון כתיבה במצבות.
לכן לסיכום, א. בעניינים יהודיים שורשיים כמצבות, שטרות וכו', מגונה להשתמש בתאריך לועזי. ב. אדם צריך להרגיל את עצמו לשימוש בתאריך עברי על-ידי ידיעת התאריך וחתימה בתאריך עברי על-גבי המחאות וחוזים עד כמה שאפשר. ג. כאשר יש הכרח להשתמש בתאריך לועזי ראוי לכתוב לידו או מעליו גם את התאריך העברי כדי לתת ביטוי לעובדה שזה התאריך המרכזי של עם-ישראל ועל-פיו אנו מונים, וכך גם נראה שמחשיב ומראה שמעדיף אותו על פני התאריך הנוצרי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
הלכות יום הכיפורים עליות לתורה של חולה ביום כיפור
רבי עקיבא איגר סובר כי חולה שאכל ביום כיפור אינו יכול לעלות לתורה, כיוון שברכות הקריאה נתקנו על יום הצום ומאחר שאכל – הצום אינו מתקיים לגביו דיו כדי לברך, ואילו החתם סופר סובר כי החולה רשאי לעלות לתורה, מכיוון שאכילתו הותרה על פי דין תורה משיקולי פיקוח נפש, ולכן קדושת היום והחובות ההלכתיות שבו נשארות בתוקפן לגביו באופן מלא.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
