ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- ביטחון בה'
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
נחמן: "אחי, מה העניינים? אתה נראה לי מודאג. עזוב אותך, כל מה שה' עושה הכל לטובה. תאמין לי שלמה , בעזרת ה' הכל יהיה טוב, חבל שאתה הורס לעצמך את הבריאות. קצת ביטחון, קצת אמונה..."
שלמה: "צדיק, קל לדבר - קשה ליישם. כשאתה חושש - אינך דואג? תן לי עצה - איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג"?
שלמה: "צדיק, קל לדבר - קשה ליישם. כשאתה חושש - אינך דואג? תן לי עצה - איך בוטחים בה' ומפסיקים לדאוג"?
להרוויח מהאמונה
1. הרב שמואל יניב שליט"א - גבעת שמואל
הדאגה היא הדבר הטבעי ביותר, שיש לאדם הרציני, שכן אדם צריך להסתכל על העתיד ולהתכונן אליו - "איזהו חכם? הרואה את הנולד". אדם צריך לחשוב - כיצד יתפרנס, כיצד ימצא זיווג, איך עם ישראל ישרוד בין שבעים זאבים, וכיצד ימלא את משימתו. כל אחת מהדוגמאות שציינו דיה לגרום לחששות וחרדות רבים, וכך כשאדם, דרך משל, מפוטר מעבודתו הוא חושש שמא לא ימצא עבודה אחרת, והדבר גורם לו לקיפאון.
לב הפיתרון לתופעת הדאגה מצוי ב - אמונה . זהו הרווח הגדול ביותר שאנו מקבלים מעולם האמונה. מי שיודע שה' משגיח על האדם, ונותן לכל אדם כפי ייעודו, הרי הוא שמח בחלקו, וכשהוא, למשל, מחפש אישה, הוא לא יחפש את המושלמת ביותר כי אם את המתאימה לו.
אדם שחי בעולם האמונה יש לו שקט נפשי. הוא יודע שה' לא תובע ממנו יותר משהוא יכול וצריך, וה' נותן לו שכר לפי מאמציו. יודע הוא, ש"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה" (חולין ז:), ונפשו שמחה בכך. אדם כזה מצוי תמיד ליד הידיד הטוב ביותר שיש לו - ה' הטוב, הנאמן והרחמן, ומה לו כי ילין?
אדם כזה יודע, שכל מה שה' עושה הכל לטובה. יכול אני להעיד על עצמי (ואינני אדם צעיר), שאכן למרבה הפלא, כל מאורע בחיי שחשבתי שהוא בדיעבד התברר לבסוף כמאורע לכתחילה, וסתם דאגתי. כאשר פיטרו אותי, למעשה - בעטו אותי כלפי מעלה. כפי שאמר ה'חפץ חיים': כתוב בפסוק - "רבים מכאובים לרשע והבוטח בה' חסד יסובבנו". הרי בפועל גם לצדיק יש כאבים ולא רק לרשע, אולם מי שבוטח בה', הרי הכאבים הופכים אצלו לחסדים, יודע הוא שה' הוא אוהבו הגדול המעניק לו רק מטובו וחסדו.
אדם שקשה לו רגשית להפנים את העקרונות עליהם דיברנו, יכול לנסות עצה נוספת - עליו לדמיין את הגרוע ביותר. דמיון זה ילמדו, שהשד לא נורא כל כך . למשל פיטורין בעבודה - מקסימום תעבוד תמורת משכורת של 4000 ₪ במקום 7000 ₪, עבודה כזו כל אחד יכול להשיג, וחשוב שנזכור שבסכום כזה כל אחד יכול להסתדר, שהרי הסבים שלנו הרוויחו הרבה פחות.
הביטחון הוא הדבר הנפלא ביותר שיש לאדם. וכך אמר ר' אריה לוין: במלה 'דאגה' מצויות כל האותיות הראשונות בסדר האלף בית, מלבד האות - ב', ללמדך שמי שיש לו ב' - ביטחון, אין לו דאגה.
דורון תפילה ומלחמה ועוד תפילה
2. הרב מרדכי נגארי שליט"א - רב העיר מעלה אדומים
חייו של האדם מלאים באופן טבעי בדאגה. הדאגה מלווה את חיינו עוד מימי ילדותינו הראשונים. כבר באותם ימים דאגנו להצלחה בחברה, בלימודים, בכל שאר תחומי החיים ואף בתוך המשפחה. בהמשך ככל שהמטלות על האדם גדולות יותר ומרובות כך גם גדלה הדאגה - המבוגר דואג לצורכי פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו, בהמשך כאשר האדם מתקרב לגיל העמידה וגיל הזקנה מתווספות לו גם דאגות של בריאות. בארצנו הקדושה מתווספות לכל הדאגות השגרתיות הפרטיות גם דאגות כלל ישראליות: הביטחון, שלמות החברה, שלמות היהדות ואופייה היהודי של המדינה ועוד ועוד.
ככל שהאדם מאזין וקשוב יותר לחדשות ולכותרות בעיתונים, הוא נעשה יותר ויותר מודאג עד כדי לחצים בלב, לחץ דם גבוה ובעיות בריאות, 'לא עלינו'.
גם יעקב אבינו בשעה שחזר מחרן לארץ ישראל היה מאוד מודאג מכוונותיו הרעות של עשיו ההולך לקראתו וארבע מאות איש עימו, כפי שכתוב במפורש בתורה: "ויירא יעקב מאוד ויצר לו" (בראשית ל"ב ח').
אולם דווקא בשעה קשה זו, לימדנו אבי האומה כלי התמודדות עם דאגות: דורון, תפילה ומלחמה. דהיינו, מחד - אין לאדם להזניח את ההשתדלות הכלולה ב'דורון ובמלחמה': הכנת הצבא, הסברה, לחץ על דעת הקהל, שליחת מתנות ודורון במטרה להשפיע, השקעה בלימודים ובבחינות המזכות את האדם בתעודות הסמכה בכל תחומי החיים, הליכה לרופאים, התעמלות ועוד.
אולם כל זה איננו שווה ללא תפילה!! בעת צרה אנו צריכים להישען בעיקר על ריבונו של עולם. עלינו לדבר איתו, להתקרב אליו ולשמוח עימו (עימו יתברך - כדרך שיטתו של ר' נחמן מברסלב), ולהשאיר את התוצאה בידיו יתברך! על האדם לעשות את המצוּוה עליו מלמטה, ולהשליך את יהבו על ה', שיעזור לו מלמעלה.
קניין מידת הביטחון
3. הרב חיים גרינשפן שליט"א - ר"מ בישיבת 'מאור טוביה' מצפה יריחו
א. לימדונו רבותינו דרכים לקניית מידת הביטחון:
בלימוד: הביטחון הוא הביטוי המעשי של האמונה (רמב"ן, רבינו בחיי, החזון אי"ש), ולכן ככל שמעמיקים בלימודי אמונה - מתחזקת האמונה ומתחזק אף הביטחון.
יש להתבונן בפרט בסוגיות הביטחון. התבוננות בפרקי תהילים העוסקים בביטחון מעמיקה את ההכרה כי "ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך".
בדיבור: "לעולם לא יהא הפסוק הזה זז מתוך פיך וה' צבאות עמנו משגב לנו אלוקי יעקב סלה" (ירושלמי ברכות ה' א') ועל כל כיוצא בזה כתב המ"ב (א', י"ג): "ואין בה באמירה אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ה'". כל התחזקות בתפילה על העתיד ובהודאה לשעבר מחזקת את ההכרה כי הכל מאיתו יתברך.
במעשה: "בטח בה' ועשה טוב" - "ר' חגי הופך: עשה טוב ובטח בה'" (ילקוט שמעוני תתצ"ב). הביטחון מתקיים עם התחזקות בעשיית הטוב (מלבי"ם), ובפרט כשעושים מצוות שמסייעות להשראת מידת הביטחון - כנתינת צדקה, הנובעת מההכרה "שאין הממון שלו אלא הפיקדון לעשות בו רצון המפקיד" (טור יו"ד רמ"ז).
ובשב ואל תעשה - להתרחק מחקירה אחר העתידות - אין צריך לומר מדרכים אסורות ומקלקלות, אלא אף מדרכים שלא נאסרו - "וההולך בתום ובוטח בה' - חסד יסובבנו" (רמ"א יו"ד קמ"ט ואו"ח תרס"ד א עפ"י רש"י דברים י"ח י"ג).
ב. יש לשאול איך הביטחון מבטל את הדאגה, והלא דווקא כאשר מתאמתת לאדם השגחת השי"ת - מתגברת היראה שמא ייענש על חטאיו, וממילא הדאגה שמא יארע לו רע?
התשובה נעוצה במחלוקת אם נכון לבטוח שה' יעשה לנו את הטוב לפי הסתכלותנו, או שאין לדעת מה ה' יעשה (אולי ח"ו יעשה דבר שבעינינו רע) וצריך רק להאמין שמה שה' יעשה זה באמת טוב - לדעת החזון איש טעות היא לחשוב שה' יעשה משהו מסויים, ועלינו רק להאמין שבראיה אלוקית שלמעלה מהשגתינו, מה שה' יעשה הוא לטובה, וממילא לא צריך לדאוג. אולם שיטת חב"ד ומגדולי תנועת המוסר (וכן משמע מספר העיקרים ד' מ"ז) שמכלל מידת הביטחון להאמין שה' יעשה הטוב בעינינו. עצם הכרה זו מרוממת את הבוטח ומחוללת טוב - "והבוטח בה' חסד יסובבנו". (אומנם יש להדגיש שיש כאן תקוות חסד, אך אין כאן בשום אופן ידיעה ודאית, ככתוב "חזק ונתחזק... וה' יעשה הטוב בעיניו"), ולפי שיטה זו בוודאי אסור לדאוג.
גם בהסתכלות על קשיי העבר "יהא רגיל אדם לומר כל דעביד רחמנא - לטב עביד". ונכון להתבונן ולגלות יד ה' בהשגחתו בעולמו, ובפרט בענייני הכלל, ומהכלל ילמד על הפרט. תמיד עלינו לשנן לעצמנו שאע"פ שהקב"ה נתן לאדם כוח וממשלה - מכל מקום הוא השליט העליון המנהל את עולמו, ואין בלתו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
