ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מספרים על הרב הראשי לישראל מרן הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, שבזמן מלחמת העולם השניה כאשר הגרמנים התקרבו לארץ-ישראל בקיץ ה'תש"ב, הוא אמר כי אין לפחד, כי מקובלים אנו שלא יהיה עוד חורבן שלישי. והרב הרשל שכטר מספר בספרו שבזמן מלחמת השחרור רצה הגרי"ז סולוביצ'יק ז"ל לעזוב את ירושלים ולעבור לשוויץ ובא אצלו הרב הרצוג והתווכח אתו שלא יעזוב את הארץ שאין לפחד מפני המלחמה, וטען שקבלה בידינו שלא יהיה עוד חורבן שלישי בארץ. הגרי"ז ענה לו שיש בידו קבלה מאביו שכאשר יורים צריכים לברוח. נראה שכוונתו היתה שאמנם קבלה בידינו שלא יהיה חורבן, אבל אין בכלל זה שלא יֵהרגו יחידים ועל כן רצה לברוח.
מקור לקבלה זו נמצא בדברי הרמב"ן בספר הגאולה, שם הוא אומר ששתי התוכחות שנאמרו בתורה בפרשת בחוקותי ובפרשת כי תבוא מכוונות כנגד שני החורבנות והגאולות מהם, וכך מוכח היטב בפרשות. בפרשת בחוקותי נאמר "להפרכם את בריתי" והזכיר בה במות וחמנים וגילולים כי היו עובדי עבודה-זרה והעונשים עליהם הוא בואה של "חרב וכו'" וגלות, ואמר "אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי הושמה תשבות", והיו שנות הגלות כשנים שבטלו השמיטה. ובגאולה ממנה אינו מבטיח אלא שיזכור ברית אבות, ולא מזכיר שיאסוף את נדחיהם, ואכן לא שבו אלא מקצת, רק שבטי יהודה ובנימין. הרי שמוכח שהתורה דיברה בתוכחה זו על חורבן הבית הראשון והגאולה ממנו.
בתוכחה בפרשת כי תבוא נרמז על הגלות האחרונה והגאולה ממנה. לא נאמר בה קץ וקצב זמן הגלות ולא נזכר שיעבדו עבודה-זרה, אלא נאמר, אם לא תשמע בקול ד' אלקיך לשמור ולעשות את כל מצוותיו וחוקותיו, כי חטאו רק במקצת חטאים ולא עבדו עבודה-זרה. ובגלות נאמר, "והפיצך ד' בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ", וזה מה שקרה בגלות האחרונה. ונאמר בגאולה ממנה, "והיטיבך והרבך מאבותיך", שתהיה גאולה שלמה של כל העם. וכן נאמר שיכרת ויכלה המגלים אותנו, שנאמר "ונתן ד' אלהיך את כל האלות האלה על אויבך ועל שונאך אשר רדפוך", והנה אויבך ושונאיך רמז לשתי האומות אשר ירדפו אחרינו (עֵשו וישמעאל).
הווה אומר, בתורה נכתב על שני חורבנות, והגאולה מחורבן השני היא הגאולה השלמה שאין אחריה עוד חורבן.
ומנין שכעת התחילה הגאולה האחרונה? זה מפורש בגמרא במסכת סנהדרין דף צח.: "אמר ר' אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא'". ומפרש רש"י: "'מגולה מזה' - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר".
אכן זה קרה. מאז החל עם ישראל לשוב לארץ-ישראל והוקמה מדינת ישראל. ארץ-ישראל בבניינה ולא בחורבנה שזרים שולטים עליה, אלא היא בשליטת עם ישראל, ומובטחים אנו בהמשכה של הגאולה, עד לגאולה השלמה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
