ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עצמאות וגאולה שלמה
- תקופתנו בתהליך הגאולה
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
אחת השאלות שעלתה על שולחנם של פוסקי הדור הייתה האם יש משמעות רוחנית דווקא ליום זה שבו הכריזה ממשלת ישראל בראשות דוד בן גוריון את הכרזת העצמאות? שהרי הנצחון במלחמה הושג הרבה יותר מאוחר.
ננסה לבחון סוגיא זו בעזרת עיון בהליך הכרזת העצמאות של מדינת היהודים הראשונה, לפני שלשת אלפים שנה בידי דוד בן ישי.
דוד נמשח כמלך, לראשונה בידי שמואל הנביא בבית אביו ישי, במעמד בני המשפחה בלבד וכנראה בסוד גמור (שמו"א ט"ז). בפעם השניה נמשח על ידי אנשי יהודה בחברון, לאחר נפילתו של שאול בהר הגלבוע (שמו"ב ב' ד). במקביל אליו, מלך במחניים איש בושת - בנו הנותר ורפה הידים של שאול (שם,י). לאחר שתי שנות מלכות על רוב עם ישראל, נרצחו אבנר שניהל את הממלכה בפועל ואיש בושת (שם, ג' ד'), ואז נמשח דוד בפעם השלישית (ולא האחרונה) והומלך בחברון על כל ישראל ויהודה (שם, ה' א-ג). דוד מלך בחברון במשך שבע וחצי שנים (שם, ד) ורק אחר כך עלה לירושלים, כבש אותה והכריז עליה כבירת כלל ישראל (שם ו-ט).
נשאלת השאלה הקשה מאוד, מדוע חיכה דוד עוד חמש וחצי שנים לאחר מותם של אבנר ואיש בושת ולא עלה לירושלים עם המלכתו כמלך על כלל ישראל?
כדי לענות על כך נעיין בסוגיא במסכת סנהדרין (כ ע"א) העוסקת בשאלה אחרת - מדוע נענש אבנר ונרצח בידי יואב? ומתרצת:
"אמר רב נחמן בר יצחק: ששהא (עיכב) מלכות בית דוד שתי שנים ומחצה".
לדעת רש"י - במשך חמש שנים לאחר התבוסה בגלבוע בטלה המלכות בישראל. איש בושת הסתתר כנראה בעבר הירדן המזרחי. רק אז מלך איש בושת במחניים שנתיים במקביל לדוד. חצי שנה לאחר מכן מלך דוד בחברון על כל ישראל.
בעלי התוס' חולקים על רש"י ולשיטתם איש בושת מלך במקביל לדוד, בשנים הראשונות לאחר מות שאול. לאחר מותו חמש שנים בטלה מלכות בישראל ורק אז מלך דוד בחברון על כל ישראל.
שתי השיטות קשות שהרי אנו יודעים שכמעט ואין מצב של "ואקום" בתחום זה. קשה להניח שהיה מצב בו לא היה לדוד מתחרה ובכל אופן לא נתקבל על כל ישראל. לכן נציע בענווה, את ההצעה הבאה לעיונו של הציבור:
בסוף ימי שאול, דוד שימש כמפקד יחידה יהודית/ישראלית בצבאו של אכיש מלך גת (שמו"א כ"ז). לאחר נפילת שאול ובניו בגלבוע ניסה אבנר והצליח להמליך את איש בושת כמלך על רוב עם ישראל במחניים. דוד עלה לחברון ומלך משם על יהודה עדיין כ"ואסל" (=מלך על אוטונומיה) בחסות הפלשתים. מציאות זו נכפתה עליו, כיון שלאחר הנצחון הפלשתי בהר הגלבוע שלטו הם שלטון ללא מצרים בכל רחבי ארץ ישראל המערבית. לאחר שנתיים וחצי נרצחו אבנר ואיש בושת ודוד הומלך עדיין כואסל, על כל ישראל. במשך חמש שנים הכין דוד את עצמו להכרזת העצמאות. רק כשהכלים היו מוכנים, כלומר הצבא, מערכות השלטון והחוק והקשרים החשאיים עם שליטים זרים (שיכירו בבא העת במדינה החדשה ויספקו לה חומרי גלם וידע טכנולוגי) כמו הצוֹרים (מתחריהם של הפלשתים על השליטה בנתיבי הסחר של הים התיכון), הכריז דוד עצמאות תוך נקיטת צעד מעשי ודקלרטיבי. הוא עולה לירושלים ומכריז עליה כבירת עם ישראל כולו (ירושלים לא נחלקה לשבטים). יום אחר כך מתחילה מלחמת העצמאות. הפלשתים מתקיפים את דוד ועולים על ירושלים. ההחלטה על העיתוי דרשה "סייעתא דשמייא" מרובה, כך חזרה ההיסטוריה על עצמה, שלשת אלפים שנה מאוחר יותר. ההחלטה של דוד בן גוריון וממשלת ישראל להכריז עצמאות דווקא אז התבררה כהחלטה נכונה בזמן הנכון, ב"ה וגם על זה אנחנו מודים.
אנו מתפללים להקב"ה שיזכנו למועדים לשמחה ולגאולה שלמה,
לראות את מדינת ישראל - מדינת היהודים - הולכת ומתפתחת גם מבחינה רוחנית
והופכת להיות מדינת היהודים - "ממלכת כהנים וגוי קדוש".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
